צער גידול הורים
טוב. אחרי כך וכך שעות שאני מסתובבת חסרת מנוחה, הצלחתי לשים את האצבע על מה ש'אוכל' אותי, ואחרי עוד שעה של התלבטויות החלטתי להתייעץ איתכם. אני מניחה שכל זה יכול לשמש אימון טוב לשלב שהבת שלי תגיע לגיל שאפשר להתחיל, אבל כרגע זו לא הבת. זו האמא. שלי. אחרי 8 שנים לבד, מאז שנפטר אבי, יש לאימי איזשהו מחזר. אז נכון שבשנתיים האחרונות היא מדברת על זה, וגם התכוננה היטב ושיפרה הופעתה לבלי היכר (הלוואי שאני אראה ככה בגילה, בחיי, לא הייתי נותנת לה יום מעל 50 והיא כבר עברה את 60 מממ..די מזמן), היא לכל אורך הדרך דיברה על מישהו ל-"קומפניון", שיתלווה אליה לקונצרטים, לטיולים שלה לחו"ל, להצגות, לסרטים, לא להתחתן ואפילו לא לגור יחד ("מה אני צריכה את זה? טוב לי ככה בעצמאות שלי".), לכל נושא הסקס היא השתדלה לא להתייחס ואם כן - כאל רע הכרחי - היא רוצה בן לויה. הקיצר לפני איזה חצי שנה באחד מהטיולים שלה לחו"ל היא הכירה מישהו. בנאדם בן 60 שהיא מאד מצאה חן בעיניו. אבל לא הוא בעיניה. מאז ההוא בחיזור עקשני ומתחיל לפרוץ את חומות ההתנגדות שלה. לאחרונה גילינו שהם בקשרי טלפון הדוקים - מדברים כל יום שעות, ובכמה מקרים הוא גם התקשר בנוכחותנו והשיחה ביניהם הייתה קצרה אבל חביבה. חלק מהחברים שלה כבר פגשו אותו, כמו שהיא מציגה את זה -'היא קובעת איתם לצאת (גם הערב למשל, זה אותו דבר) היא הולכת לקונצרט עם זוג חברים, והוא שמע על זה אז גם הוא בא, כי גם לו יש מנוי...' - מין משהו קרצייתי שכזה לטעמי, כששאלנו איך הוא, היא אמרה "בכלל לא משהו, אבא היה הרבה יותר חתיך", אחותי ראתה אותו פעם, הוא בא לאסוף את אימי מאיזה מקום שהיא הייתה בו עם אחותי, והיא מדווחת שהוא "קטן, מצומק, רזה וממש נראה אללה איסטור - אבא באמת היה הרבה יותר חתיך, אפילו בסוף לפני שהוא מת..". אבל הקטץ' הוא אחר. האיש הזה נשוי. היום דיברתי איתה על זה לראשונה, אז קודם כל היא פטרה אותי ב- "לא בדיוק, הוא לא חי איתה, הם נפרדו והוא גר בשכירות לבד", כשהתעניינתי למה הוא לא מתגרש, היא אמרה שהם דיברו על זה אבל "אני לא רוצה לומר לו להתגרש כי אני לא רוצה להתחייב" (נשמע למישהו מוכר פה הקטע הזה?) הבעתי דאגה מכך שישבור לה את הלב, כי היום היא פתאום אמרה שהוא כן מוצא חן בעיניה, וגם מהעקשנות שלו, למרות שכבר שמעתי בעבר מאחיותיי שהיא אמרה לו שהיא לא בעניין, אבל כמו שאני מכיר את אמא שלי, שכל כולה מסרים כפולים, היא בטח לא "הבהירה לו שהיא לא בעניין" כמו שהיא אמרה וגם אם כן - כנראה לא הייתה מספיק החלטית, כי הוא ממשיך להתקשר מיליון פעם ביום וכבר זוכה לשתוף הפעולה שלה, מאחר והיא מאד נהנית מהחיזור ותשומת הלב. בקיצור חברים, על פניו אני צריכה לשמוח, הנה יש לה מישהו וכאלה - אבל יש לי תחושה לא טובה לגבי כל הסיפור הזה. אולי זה סתם, הרי שניהם לא ילדים והכל - אבל אמא שלי היא אשה נורא תמימה, אבא שלי היה הראשון שלה ואני מודה שאני פוחדת עליה. אני פוחדת שהיא תתאהב באיש הזה והוא ישבור לה את הלב, או ייכנס לה לחיים יותר ממה שהיא מוכנה. אז נכון שעד עכשיו היא לא ממש הציבה גבול - היא לא רצתה אותו והוא המשיך וממשיך לחזר בעקשנות וזה הכי מדאיג אותי, הלחץ הזה. וגם - מאז שאבי נפטר תמיד גר איתה מישהו מבני הבית, ככה יצא, ועד לפני איזה חודש היו לה דיירים, לא אנשים זרים - ואנחנו יודעים שההוא לא היה בבית, לפחות לא בלילה, כך שמהבחינה הזו ברור שלא היה שם סקס - כך זה נראה לפחות - אבל עכשיו היא לבד. היא דאגה לפנות את הדיירים, אמרה שנמאס לה והיא רוצה לבד (עכשיו פתאום אני חושבת שאולי זה קשור אליו), ועכשיו ייתכן שם מצב של ביקורים של האיש שם ללא ידיעתנו, כשהפוטנציאל של ההתחברות הרגשית שלה כתוצאה מזה הוא ברור .. לא יודעת. הנה הוצאתי את זה, עכשיו מבקשת דעתכם, מהצד - איך נראה לכם הסיפור הזה? נועה דואגת
טוב. אחרי כך וכך שעות שאני מסתובבת חסרת מנוחה, הצלחתי לשים את האצבע על מה ש'אוכל' אותי, ואחרי עוד שעה של התלבטויות החלטתי להתייעץ איתכם. אני מניחה שכל זה יכול לשמש אימון טוב לשלב שהבת שלי תגיע לגיל שאפשר להתחיל, אבל כרגע זו לא הבת. זו האמא. שלי. אחרי 8 שנים לבד, מאז שנפטר אבי, יש לאימי איזשהו מחזר. אז נכון שבשנתיים האחרונות היא מדברת על זה, וגם התכוננה היטב ושיפרה הופעתה לבלי היכר (הלוואי שאני אראה ככה בגילה, בחיי, לא הייתי נותנת לה יום מעל 50 והיא כבר עברה את 60 מממ..די מזמן), היא לכל אורך הדרך דיברה על מישהו ל-"קומפניון", שיתלווה אליה לקונצרטים, לטיולים שלה לחו"ל, להצגות, לסרטים, לא להתחתן ואפילו לא לגור יחד ("מה אני צריכה את זה? טוב לי ככה בעצמאות שלי".), לכל נושא הסקס היא השתדלה לא להתייחס ואם כן - כאל רע הכרחי - היא רוצה בן לויה. הקיצר לפני איזה חצי שנה באחד מהטיולים שלה לחו"ל היא הכירה מישהו. בנאדם בן 60 שהיא מאד מצאה חן בעיניו. אבל לא הוא בעיניה. מאז ההוא בחיזור עקשני ומתחיל לפרוץ את חומות ההתנגדות שלה. לאחרונה גילינו שהם בקשרי טלפון הדוקים - מדברים כל יום שעות, ובכמה מקרים הוא גם התקשר בנוכחותנו והשיחה ביניהם הייתה קצרה אבל חביבה. חלק מהחברים שלה כבר פגשו אותו, כמו שהיא מציגה את זה -'היא קובעת איתם לצאת (גם הערב למשל, זה אותו דבר) היא הולכת לקונצרט עם זוג חברים, והוא שמע על זה אז גם הוא בא, כי גם לו יש מנוי...' - מין משהו קרצייתי שכזה לטעמי, כששאלנו איך הוא, היא אמרה "בכלל לא משהו, אבא היה הרבה יותר חתיך", אחותי ראתה אותו פעם, הוא בא לאסוף את אימי מאיזה מקום שהיא הייתה בו עם אחותי, והיא מדווחת שהוא "קטן, מצומק, רזה וממש נראה אללה איסטור - אבא באמת היה הרבה יותר חתיך, אפילו בסוף לפני שהוא מת..". אבל הקטץ' הוא אחר. האיש הזה נשוי. היום דיברתי איתה על זה לראשונה, אז קודם כל היא פטרה אותי ב- "לא בדיוק, הוא לא חי איתה, הם נפרדו והוא גר בשכירות לבד", כשהתעניינתי למה הוא לא מתגרש, היא אמרה שהם דיברו על זה אבל "אני לא רוצה לומר לו להתגרש כי אני לא רוצה להתחייב" (נשמע למישהו מוכר פה הקטע הזה?) הבעתי דאגה מכך שישבור לה את הלב, כי היום היא פתאום אמרה שהוא כן מוצא חן בעיניה, וגם מהעקשנות שלו, למרות שכבר שמעתי בעבר מאחיותיי שהיא אמרה לו שהיא לא בעניין, אבל כמו שאני מכיר את אמא שלי, שכל כולה מסרים כפולים, היא בטח לא "הבהירה לו שהיא לא בעניין" כמו שהיא אמרה וגם אם כן - כנראה לא הייתה מספיק החלטית, כי הוא ממשיך להתקשר מיליון פעם ביום וכבר זוכה לשתוף הפעולה שלה, מאחר והיא מאד נהנית מהחיזור ותשומת הלב. בקיצור חברים, על פניו אני צריכה לשמוח, הנה יש לה מישהו וכאלה - אבל יש לי תחושה לא טובה לגבי כל הסיפור הזה. אולי זה סתם, הרי שניהם לא ילדים והכל - אבל אמא שלי היא אשה נורא תמימה, אבא שלי היה הראשון שלה ואני מודה שאני פוחדת עליה. אני פוחדת שהיא תתאהב באיש הזה והוא ישבור לה את הלב, או ייכנס לה לחיים יותר ממה שהיא מוכנה. אז נכון שעד עכשיו היא לא ממש הציבה גבול - היא לא רצתה אותו והוא המשיך וממשיך לחזר בעקשנות וזה הכי מדאיג אותי, הלחץ הזה. וגם - מאז שאבי נפטר תמיד גר איתה מישהו מבני הבית, ככה יצא, ועד לפני איזה חודש היו לה דיירים, לא אנשים זרים - ואנחנו יודעים שההוא לא היה בבית, לפחות לא בלילה, כך שמהבחינה הזו ברור שלא היה שם סקס - כך זה נראה לפחות - אבל עכשיו היא לבד. היא דאגה לפנות את הדיירים, אמרה שנמאס לה והיא רוצה לבד (עכשיו פתאום אני חושבת שאולי זה קשור אליו), ועכשיו ייתכן שם מצב של ביקורים של האיש שם ללא ידיעתנו, כשהפוטנציאל של ההתחברות הרגשית שלה כתוצאה מזה הוא ברור .. לא יודעת. הנה הוצאתי את זה, עכשיו מבקשת דעתכם, מהצד - איך נראה לכם הסיפור הזה? נועה דואגת
