צער גידול הורה
שלום לכם, אני חדשה פה עד עכשיו לא כל התעניינתי בפורום, לא חשבתי שהזדקק לא.. אבל כניראה שכן אל תחשבו, בגלל הנושא שכתבתי, שיש לי הורה אחד. תודה לאל יש לי שניים.. אבל "מעשית" [בואו נקרא לזה כך], יש לי אחד. אבא. אמא שלי חולה כמה המון שנים והיא כבר לא מתפקדת, כך שתפקיד האמא הוטל על אבא שלי.. יש לי גם אחות אחת אכל היא בצבא ולא נמצאת כלל בבית, אולי פעם בשבועיים. עד לפני שבועיים הייתה לאמא שלי מטפלת שגרה איתנו, אבל היא עזבה.. מאז שהמטפלת של אמא שלי עזבה, נראה שבבית זה רק אבא שלי ואני.. ממש שמחתי להפטר מההרגשה המחורבנת הזאת שמישהי זרה גרה אצלי במשך שנתיים בבית.. ועכשיו לעניין [זאת הייתה הקדמה].. אבא שלי חושב שהיחסים ביננו מצויינים [חי באשליות] אבל בתכל'ס, זה דיי ברור שהורים תמיד יחשבו שהם בקשר טוב עם הילדים שלהם כי זה מה שהם קיוו לו בהתחלה. אבל זה ממש לא נכון. אך פעם לא הרגשתי קירבה אליו, למרות שאנחנו גרים בבית אחד, נראה שזה הקשר היחיד שלנו. אף פעם לא ביקשתי ממנו טובות או עזרה .. מיותר לציין שהוא לא יודע עליי כלום, למרות שהוא חושב שכן.. אבל זה אף פעם לא מנע ממנו לשפוט אותי, להעיר לי, להציק ולא להעריך! [והסיבה שציינתי את המטפלת של אמא שלי, למקרה שתהיתם..] מאז שהיא עזבה, זה רק הוא ואני. רק עכשיו הבנתי כמה אנחנו תלויים אחד בשני.. התפקידים בבית מחולקים יפה - אני נקיון וסדר והוא בטיפול באמא שלי וכמובן, בפרנסה.. כך הערך מסתכם הקשר שלנו. דרך אגב - בעוד 3 שבועות אני מתגייסת והוא יהיה לבד.. אולי אז הוא יתחיל להעריך את העזרה שלי.. אז זה הסיבה שנכנסתי לפה, כמו שאתם רואים, אין בעיה ספציפית אבל אשמח לדעת מה אתם חושבים תודה שהקשבתם [או יותר נכון, קראתם] שבת שלום
שלום לכם, אני חדשה פה עד עכשיו לא כל התעניינתי בפורום, לא חשבתי שהזדקק לא.. אבל כניראה שכן אל תחשבו, בגלל הנושא שכתבתי, שיש לי הורה אחד. תודה לאל יש לי שניים.. אבל "מעשית" [בואו נקרא לזה כך], יש לי אחד. אבא. אמא שלי חולה כמה המון שנים והיא כבר לא מתפקדת, כך שתפקיד האמא הוטל על אבא שלי.. יש לי גם אחות אחת אכל היא בצבא ולא נמצאת כלל בבית, אולי פעם בשבועיים. עד לפני שבועיים הייתה לאמא שלי מטפלת שגרה איתנו, אבל היא עזבה.. מאז שהמטפלת של אמא שלי עזבה, נראה שבבית זה רק אבא שלי ואני.. ממש שמחתי להפטר מההרגשה המחורבנת הזאת שמישהי זרה גרה אצלי במשך שנתיים בבית.. ועכשיו לעניין [זאת הייתה הקדמה].. אבא שלי חושב שהיחסים ביננו מצויינים [חי באשליות] אבל בתכל'ס, זה דיי ברור שהורים תמיד יחשבו שהם בקשר טוב עם הילדים שלהם כי זה מה שהם קיוו לו בהתחלה. אבל זה ממש לא נכון. אך פעם לא הרגשתי קירבה אליו, למרות שאנחנו גרים בבית אחד, נראה שזה הקשר היחיד שלנו. אף פעם לא ביקשתי ממנו טובות או עזרה .. מיותר לציין שהוא לא יודע עליי כלום, למרות שהוא חושב שכן.. אבל זה אף פעם לא מנע ממנו לשפוט אותי, להעיר לי, להציק ולא להעריך! [והסיבה שציינתי את המטפלת של אמא שלי, למקרה שתהיתם..] מאז שהיא עזבה, זה רק הוא ואני. רק עכשיו הבנתי כמה אנחנו תלויים אחד בשני.. התפקידים בבית מחולקים יפה - אני נקיון וסדר והוא בטיפול באמא שלי וכמובן, בפרנסה.. כך הערך מסתכם הקשר שלנו. דרך אגב - בעוד 3 שבועות אני מתגייסת והוא יהיה לבד.. אולי אז הוא יתחיל להעריך את העזרה שלי.. אז זה הסיבה שנכנסתי לפה, כמו שאתם רואים, אין בעיה ספציפית אבל אשמח לדעת מה אתם חושבים תודה שהקשבתם [או יותר נכון, קראתם] שבת שלום
