צער גידול בנים

[giulietta]

צער גידול בנים

לפני יומיים, הבנים שלי היו אמורים ללכת לישון אצל חבר. במהלך אותו יום הם הצליחו "להעלות לי את הסעיף" כאשר לא מילאו את התורנויות שלהם בהשגחה על הקטנה כאשר ביקשתי . (לבקש ארבע פעמים בשבילי זה יותר מדי). במחשבה שקולה ולא מתוך חמת זעם הודעתי להם שהביקור אצל החבר מבוטל ועובר למועד לא ידוע. בעברית: סנקציה בבטן הרכה. מייד התחיל הקונצרט הצפוי של היללות כאשר אני עונה בשקט ש"חבל על הזמן, אתם לא הולכים". התקשרתי להודיע למשפחה ההיא ונתקלתי באנשים מגמגמים מהעבר השני. למחרת הסתבר עד כמה היה העונש אפקטיבי. הם רבו על הזכות לשמור על הילדה. בצהריים אירגנתי להם את הביקור. המקל והגזר. בערב הסענו אותם ופגשנו זוג הורים נפעמים ומשתאים...."אנחנו אפילו לא מעיזים לתת להם עונש ...כי ברור שיתחילו הבכיות ואנחנו ממילא נוותר..." סליחה???? הילד הגדול שלהם בן תשע. כולה תשע...והם כבר לא מעיזים להציב גבולות שלא ימצאו חן בעיניו?? אז איך בדיוק אתם מחנכים? או שמא ויתרתם מראש על תפקידכם כמחנכים? אולי אני מיושנת, אבל אינני מוכנה להעביר את תפקיד החינוך לאחריותו של מישהו אחר ואני בהחלט מוכנה גם להיות לא פופולרית לפעמים, אם צריך. הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. ערב טוב ג´ול

 

[nightroll]

האמת שאני איתך

אבל שיא הפדיחה בשבילי זה שאני מעירה בשקט לילדה שלי, שהיא עושה משהו שזה לא יפה לעשות, או שאנחנו לא מרשים לעשות, ואז כשאנחנו בחוץ עם אמא ובת אחרות, והאמא השניה לא מקפידה עם הבת שלה על הדברים שאני מקפידה עם הבת שלי, הבת שלי פותחת פה גדול ומתחילה לומר לילדה השניה שהיא לא מחונכת, שאמא שלה צריכה לחנך אותה, ועוד כלמיני עד שאני מצליחה לסתום לה את הפה... ומצד אחד לא נעים לי. ומצד שני אני שמחה שהאמא השניה שומעת, כי יש פעמים שהילדה השניה ממש מגזימה כבר ולי בא להעיר לה משהו. ואז לא נעים לי...

 

[giulietta]

חחחחחחחח נייטי.......

יהיה מעניין לפגוש את הבת שלך בעוד עשר שנים... הילדים שלי רק באים אלי במבוכה ולוחשים לי באוזן..."אמא... תראי...הוא עושה ככה וככה...." חחחחחחחחחח..אבל גם הם לאחרונה, מסימני ההתבגרות, כבר פחות פחות נשמעים לי...(מה שבאיזשהו מקום לא מפריע לי... שלא יצאו יותר מדי ח´ננות)...