צעקות ונגיעות

דורית 55

New member
צעקות ונגיעות

מה עושים עם הצעקות והנגיעות שלא מפסיקות אפילו אם אני מעמידה גבולות בתקיפות רבה. הילדה חוזרת מביה"ס - וחייבת לפרוק את כל "ההחזקה העצמית". ואז מתחילות הצעקות האינסופיות שאני משתדלת, לפחות בשעה הראשונה לחזרתה, להתעלם מהן. בשלב מסויים אני מרגישה רעש אינסופי בתוך הראש. וכן הנגיעות. היא בעיקר נוגעת בי ובאביה, באזור הפנים. מעין סטירות קטנות ומעצבנות ביותר-אנו לא מצליחים להניע אותה.. בי היא גם נוגעת-מרביצה באזור הציצי. כאמור למעשה אין אבחון שלה - אך בהרגשה שלנו וממה שקראנו באינטרנט היא אכן לוקה בטורט בנוסף לאיבחונים אחרים שלה (PDD NOS ועיכוב התפתחותי-פיגור קל, שוב, קשה ביותר לאבחון). דורית
 

ש ל י ק

New member
דורית מבינה אותך...

אני חושבת שאולי יש מקום לאבחון כי דרך האבחון תוכלו גם לתת לה מענה טיפולי מתאים (אם תרופתי ואם משהו אחר). כמו כן בהחלט יש מקום לפסיכולוג התנהגותי שבדיוק מתאים לעניין כמו שלכם. ואתם ההורים תוכלו לקבל כלים גם מהפסיכולוג וגם אם תרצו ומומלץ מאוד לקבל הדרכה הורית כדי לעבור תקופות מהסוג הזה בקלות ובלי מטענים מיותרים, כי ברור שגם אתם סובלים אבל לא פחות ילדתכם..... בהצלחה
 
כדאי לך מאד להתייעץ בפורום

אוטיזם ביו-רפואי, יש שם הרבה מענה לבעיות שכאלה ודי בהצלחה.
 
דורית שלום-מבינה את מצוקתך.

בע"ה תביני את הילדה היא מיתאפקת בבית ספר כ"כ הרבה שעות. כל דקה עבורינו הטורטניקים היא נצח בקשר להתאפקות. אני נסיעה במונית רבע שעה היא נצח. זה מזכיר לי אותי בהיותי ילדה , אני מבינה את המצוקה שלך ואת הדאגה אבל את מצוקתה לצערך אני מבינה יותר. קשה מאוד להתאפק. את חייבת במצב כזה ללמוד להפעיל חוסר אונים כלפי הנגיעות של הילדה. תאמיני לי שהיא מאד אבל מאד לא היתה רוצה לעשות לכם את זה לך ולאביה . אם תדעי מה החבר שלי עובר איתי לא תאמיני. אני נושכת אותו אני סוטרת לו , עושה לו סימנים כחולים בגב ובייידים כל זה והוא שותק כי הוא רוצה אותי ככה והוא הכיר אותי ככה לפעמים אומר "איי כואב" אך לעולם לא מבקש ממני להתאפק ואף נפגע כשבבית אומרים לי להתאפק. כל מה שאני יכולה להגד לך בתור אחר שיש לה את הטוראט בין המצבים הקשים ביותר במדינה היא שאת חייבת אבל ממש מוכרחה את ובעלך להבין את הילדה !! הנגיעות הסטירות כל הנגיעות בציצי (גם לי יש את זה) זה ממש לא רצונה. זה כמו שאת תרצי להתעטש ויעצרו אותך ויגידו לך תתאפקי ואף קשה מזה קשה יותר. ככל שתעירו לה ותראו לה שזה מרגיז אותכם אתם נותנים לה גירוי למוח שהיא תעשה לכם את זה יותר דווקא את הנגיעות שאתם לא אוהבים. אולי אם לא תעירו לה עם הזמן היא תרפה מזה ויגיעו לה טיקים אחרים פחות קשים. אני מאחלת לכם כל טוב ובעיקר תנסו עד כמה שאפשר למרות שזה קשה מאוד להפעיל חוסר אונים. ה
 

חגית35

New member
האם היא בספקטרום האוטיסטי?

האם PDD זהו איבחון שקיבלתם ממכון מוכר? משום שיש במה שאת מתארת אלמנט של כפייתיות היינו אוסידי שאנו כאן מכירים מאוד כי הוא הולך יחד עם טוראט, יחד עם זאת, בספקטרום האוטיסטי יש התנהגויות רבות של חזרה על פעולות או היתקעות בתנועה או קולות שקשורים לרפרטואר ההתנהגויות האוטיסטי (מה שנקרא "סטימים") וזה די נשמע לי ככה מה שאת מתארת, אם כי מרכיב הנגיעות והקולות ייתכן והינו טיקים עם אופי כפייתי (היינו OCD ) האם היא נמצאת בבי"ס מיוחד? איזה סוג טיפולים או תרופות אם בכלל היא מקבלת? מי מרכז את הטיפול והמעקב בה? יש הרבה שיטות עבודה שמקובלות עם אוטיסטים ולדעתי יש למצוא לה את המסגרת הנכונה.
 
חשוב מאד לקבל אבחנה מבדלת../images/Emo70.gif

רצוי של פסיכיאטר ילדים. כי מה שאת מתארת מאד מורכב ומסובך. להתייחס למצב רק כאל טוראט ולהתעלם מהאבחנות האחרות יהיה מאד שגוי. מקרה מורכב - דורש התייחסות מורכבת. לצערי, לא נתקלתי עד כה במקרים דומים, כך שקשה לי לייעץ... הדבר היחידי שאוכל לתרום הוא מנסיוני האישי - ברגעים קשים ביותר, כאשר ממש ממש לא ידעתי מה לעשות - הייתי פשוט מחבקת את הילד ומנשקת אותו ואמרת לו כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאני שמחה שיש לי אותו ושאני מאמינה בכוחות שלו ושביחד נוכל להתגבר על הכל... הרבה כוחות ורבה אמונה והתמדה -
 
שמחה בשבלכם ../images/Emo140.gif

יודעת כמה התהום ניראת עמוקה ובלתי אפשרית לעקיפה כשי נמצאים בתוכה, יודעת כמה רוצים וכמה חושבים שהדרך ארוכה, (מנסיון של לגמול מהנקה ארוכה, להעביר למיטה נפרדת, לגרום לילד להשאר בכיתה , מקלחות מוגזמות ועוד,,,) אבל גם יודעת כמה המומים אנחנו שפתאום זה הולך קל מידי , או מהיר ממה שצפינו, וכמובן כמה מאושרים וגאים אנו בכל צעד שהצלחנו,,,,,,,,,, כנראה שצריך יותר להאמין בילדנו ובעצמנו, שמחה מאוד בשמחתכם המשיכו בטבלה זה עוזר כמעט בכל דבר וכמעט לכל ילד,,,,,,,,,, המון חיבוקים וחיזוקים ועוד ח ח ח לך ולילד,, חג חנוכה שמח ומואר לכולנו
 
למעלה