צעצועים

צעצועים

כשהייתי ילדה קטנה ומאושרת היו לי המון צעצועים אף פעם לא חשבתי שחסר לי משהו לפני שבוע נתקלתי בתמונה מהמון הצעצועים שלי הם היו כל כך רבים שניתן היה לסדר אותם על כוננית עם רווחים ביניהם היום, לילדים שלי יש חדר לצעצועים ויש שם כל כך הרבה צעצועים שיש צעצועים שלא נגעו בהם חודשים אם לא שנים ואני, לא מנסה אפילו לחפש שם משהו אין סיכוי למצוא בעשור הזה מרוב עומס היו ימים איזה צעצועים היו לנו? זוכרים? לי היה ברווזון מפלסטיק ובובה יפה ומטבחון קטן (עד היום שונאת מטבח) (נסיון מיליון לשלוח את ההודעה האומללה הזו)
 

שקדי

New member
אם זה היה בפורום אחר....../images/Emo8.gif

הייתי חושב על נשימות אחרות אחרי מאמץ אחר..... פה אנלא חושב כלום...................
 
ולי היתה בובת צמר מעשה ידי סבתי

קראתי לה "זמבלוקה" zamba-loka. לא יודעת מה פירוש המילה זמבה, אבל לוקה זה משוגעת והיא אכן נראתה משלומפרת וממורטת. היה לי גם כלב חום מצמר, שעבר בירושה ממני לשאר האחים. ואמא שלי תמיד מספרת שאהבנו הכי הכי לשחק במכסים של סירים... בשנות החמישים לא היה היצע גדול של משחקים אבל לאחותי ולי הביאו דודים מחול צמד בובות יפיפיות עם שיער אמיתי ועיניים נפתחות ונסגרות. אותם דודים יקרים הביאו לאחותי ולי גם בית בובות מפח עם גג אדום ורהיטים מיניאטוריים קומפלט תאווה לעיניים. ומה היה לנו עוד? בקיץ דלי את ומגרפה לשחק בחול בקיץ וכמובן טאייר מפונצ´ר שתוקן לצוף בין הגלים. הרבה שנים אחרי, גם לבני היה חדר משחקים עמוס משחקים אלקטרוניים, פאזלים ולגו - ובכל זאת הזעטוט העדיף לשבת על הריצפה במטבח ולעשות רעשים עם מכסי הסירים.
שבוע טוב.
 
ברווזון צהוב מפלסטיק

יש גם לילדיי באמבטיה עם שני אחיו ואמא ברווזה גדולה צהובה מפלסטיק. הכוננית שלך ,כל כך דומה לכוננית שלי. אבל אני חשבתי תמיד שלאחרות יש יותר. הייתה לי חברה שקיבלה מארה"ב בובת ברבי קינאתי בה .רציתי גם ולי הייתה את בובה ורד (חיה עד היום אצל הוריי) שבהתקף של שעמום ביום מחלה אחד, גזרתי לה צפורניים ואת האצבעות יחד איתן. היה לי דומינו חיות על פיסות עץ ודומינו של ממש שקיבלתי ליום הולדת. על המדף העליון היו דובונים מרוטים שצברו אבק, קופסה של קוביות עץ צבעוניות. קופסא של "אבני פלא" (האבא של הלגו) המון חפיסות של קלפים,"רביעיות" של כל מיני סוגים ומינים וספרים ספרים ספרים וגם תקליט אחד של פטר והזאב. אני אוהבת חפצים ישנים שמעוררים זכרונות. מחפשת תמיד מוזיאונים כאלו. בקיץ האחרון שקעתי במוזיאון צעצועים שמיין אותם לפי תקופות, שנים והציג אותם בויטרינות שמחקות את התקופות השונות.שעות שקעתי שם מתמוגגת ונזכרת. (נמצא בלגו לנד בדנמרק).
 

זהבוש

New member
צעצועים זו מילת קסם../images/Emo28.gif../images/Emo28.gif../images/Emo28.gif

כמה הרגשתי טוב, שהגיע חלקי כאמא לקנות צעצועים, מאחר ולי כמעט ולא היה, אני רק זוכרת שהורי כל הזמן כעסו "מה את קונה כל כך הרבה צעצועים לילדים" הם לא צריכים" וכל פעם מחדש הסברתי, שזה בדיוק מה שחסר לי, אני ממלא את בני, וכמובן אני לא מצטערת לרגע, אני רק זוכרת שכילדה המשחקים שלנו היו תמיד בחוץ, כי בבית לא היה דבר ראשון, וחוץ מזה לא היה מקום לשחק ,כי הבית היה כולו חדר אחד, שבו כולם ישנו ,אכלו כך שמקום לשחק לא היה, מושג כזה, קצת יותר מאוחר אני זוכרת שהייתי בכיתה א´ הורי עברו לנס-ציונה, והיה כבר חדר וחצי, והחצי הזה היה שינוי מאד משמעותי, כי היה פתאום מקום לשחק, ולהביא חברים, אבל סוג המשחקים היה עדין דל מאד, בובה שקיבלתי מצרפת וחיילים מבדיל, וכמה משחקים משומשים כמובן, דומינו שאבי קיבל מחברים,וכמובן מונופול, וכן הרבה סוגי קלפים, שהם ניסו להביא מכל מיני חברים ,כמעט ולא היו דברים חדשים זה תמיד עבר ממישהו, מחברי ההורים ,בקיצור המשחקים היו בעיקר בחוץ לא בבית וזה תופסת , קלאס, גומי , אולר או ארץ עם כיבוש שטח, ומחבואים, ודג מלוח , ועוד שכרגע אני לא זוכרת, הדבר הכי מוזר שזכור לי, זה בהיותי בערך בת 5, היינו כמה ילדים ביום חורף גשום בחוץ, עם החלטה לשוט, מצאנו איזה מיזרון ישן בחוץ, שמנו אותו על שלולית ענקית בשדה סמוך, לבית וכולנו בתורנות נשכבנו עליו במטרה לשוט, וכמו שהגיע תורי אני נשכבת ואימי מחפשת אותי, ומוצאת אותי עם החברים על המזרון , אתם מתארים לכם איזה מנה אני קיבלתי, שבוע לאחר מכן אסור היה לי לצאת מהבית, שזה היה עונש נוראי, במיוחד בתקופה ההיא, זה אחד המקרים הזכורים כל החיים כי חוץ מזה לא קיבלתי כל כך עונשים וזה כנראה השפיעה עלי קשות,
 
שמעתי סיפור נחמד

על ילד קטן שבא לבקר אצל דודתו שלה היו רק בנות ולבנות היו רק בובות אחרי כמה דקות נכנסת הדודה לחדר רואה את הילד תופס את הבובה משכיב אותה על הרצפה ועם היד מזיז אותה כמו מכונית ועושה קולות של "דררררם דררררררם"
 
אולי שמעת את זה ממני ../images/Emo8.gif

אבל כנראה שלא. אבל גם אצלנו הבן התנהג כך וכנראה כמעט כל הבנים עושים זאת. בכל מקרה הבן שלי כשהיה קטן אהב לשחק עם אופנועים וכל פריט שהיה מחזיק ביד ולא משנה מה זה היה, היה מסיע ועובר גם על כל מי שהיה לידו ועושה רעש של אופנוע. ושיהיה לכולכם שבוע רגוע ושקט, לא בעבודה כמובן.
 

שקדי

New member
ברבי זה מזמן כבר לא רק בובה....|בזז

אלא בראש ובראשונה מה שהיא מסמלת בלונדינית מושלמת חטובה צעירה קלילה ובפנים....כמו גם בחוץ.....הכל פלסטיק בן זוגה קן אגב.....לפני שהפמיניסטיות יתנפלו עלי.....אותו דבר לא רוצים כאלה......אבל במקרים רבים.....הם המצליחים..............
 
לא נכון-בתוך הברבי אין פלסטיק

אחרי שהבת שלי פתחה חדר ניתוח אני יכולה להודיע לך על סמך מדגם לא קטן הברביות בפנים-ריקות לחלוטין! וברבי וקן מצליחים להיות מאושרים? חולקת על התיאוריה הזו.
 

magy

New member
איש......

תרשה לי ללחוש לך באוזן, קרוב קרוב, כבר המציאו צעצועים אמיתיים, כאלה שגם נושמים, מדברים...ואפילו משתפים פעולה. צריך לנסות פעם....
 
למעלה