צעצועים לילדי PDD

[דבי20]

צעצועים לילדי PDD

בני בן 1.8 אובחן כPDD אשמח לקבל רשימת צעצועים המתאימים לגילו וכן אם מישהו יודע על קלטות וידאו או DVD שמדריכים הורים לטיפול באחת השיטות

 

[vered73]

הי דבי

מה בדיוק ילדך עושה היום? מה רמת התפקוד שלו? אם אתיחס למצב של בני בגילו של בנך, הוא היה כמו ילד בן חצי שנה. ואז היינו משתמשים בצעצועי POP UP. או בצעצועים שמשמיעים קולות (וזה עדיין לא ממש עניין אותו). צעצועים מאירים ומנגנים היו המבוקשים ביותר אצלנו. יש ילדים שעושים בגיל הזה פזלים מעץ (להתאים צורה בסיסית של ריבוע עיגול משולש וכו' לתבנית) או הכנסת צורות (כנ"ל) לתוך כלי מפלסטיק. יש ילדים שספרונים מעניינים אותם (את שלי בקושי למשל, והוא פי 2 מגילו של בנך כבר) ואז אפשר לקחת ספרוני תינוקות או כמו של פינוקי ששם יש דמויות ואובייקטים שמתחבאים ומחפשים אותם. לא יודעת מה רמת הדיבור שלו, אבל הספרים שליוו את בני בכל תיק ונסיעה, גם אם בקושי הצליח דקה לעיין בהם, הפכו בסופו של דבר למשהו ששימש כלי לטיפול בדיבור. וגם משהו מרגיע. בצק פלסטלינה משחקים של תיאום יד-עין (אפשר גם ליצור בגן, אצלנו בגן לקחו קופסת דיסת תינוקות ועשו חור דרכו משחילים מקלות ארטיק או דיסקיות פלסטיק והילד מאד אהב את זה גם בבית). לגלגל כדור ציור בכל מיני חומרים פולילינה (תשאלי מה זה בחנות לציוד לגן) לגבי הדרכה המליצו לי בזמנו על קלטת של מישהו שמסביר באופן כללי על "מה נעבור" אבל רק לימוד והדגמה אצל חברים ומכרים (ואם תשארי כאן מספיק יהיו לך רבים שיעזרו) יכולים ממש לתת תחושה. אין לשכוח שכל שיטה מכוונת לילד מסוים ולא לאחר, ולכן מומלץ לקרוא בדרך כלל שני ספרים: השמיעי קולך שזה סיפור אמיתי של אם עם 2 ילדים שטיפלה בין השאר בABA (אחרי שעברה אבחונים ותאוריות נוראיות של האם הקרה) והספר על טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. שם יש המון מידע על השיטה השניה, גרינשפן. ושוב - קשר אישי עם איש מקצוע או הורים יעשו את העבודה הכי טוב.

 

[דבי20]

תודה ורד

כמו שהבנת אני מאד חדשה כאן (איבחון לאחר שבוע) בני לא מדבר כלל עוד לא התחלנו איתו שום טיפול (בירוקרטיה) והייתי רוצה לנצל את הזמן שלי איתו לטיפול נכון אני אקרא את הספרים שהמלצת אני מקוה שיהיו לי לעזר שוב תודה

 

[vered73]

אם יעודד אותך (ואני מניחה שלא ממש)

התחלנו באותה נקודת זמן והיום המצב אחר לגמרי. הילד הרגיל צץ מתוך הדממה (אצלנו היתה ממש דממה כמה חודשים, אפילו לא קשקושים) והיום יש מילים, צירופי שתי מילים, וגם בחודש האחרון יישום יפה מאד של מה שנלמד שנה שעברה בגן. (כלומר מילה מתאימה לסיטואציה) שיהיה לכולכם בהצלחה וכמה שיותר קל. עוד יש זמן לעבוד ולשנות וצריך לזכור זאת ברגעים קשים.

 

[mayarel]

לגבי הבירוקרטיה

במתידה ואפשר ללכת לטיפולים פרטיים גם אם בנוסף להתחנה להתפתחות הילד. זה ממש לא מדגדג את מה שהילדים צריכים והלוואי שמישהו היה אמר לי את זה כשהיה צריך וסתם סמכתי על המערכת וביזבזתי המון זמן יקר.

 

[mayarel]

ובעברית..

במידה ואפשר ללכת לטיפולים פרטיים גם אם בנוסף לתחנה להתפתחות הילד. זה ממש לא מדגדג את מה שהילדים צריכים והלוואי שמישהו היה אמר לי את זה כשהיה צריך וסתם סמכתי על המערכת וביזבזתי המון זמן יקר.

 

[rot301]

../images/Emo45.gifמסכימה בהחלט

גם אנחנו ביזבזנו זמן יקר במכון התפתחות הילד.ההגדרה-בעיות תקשורת לא הובנה ואף אחד לא טרח להגיד שמדובר באוטיזם-רק בגיל 3 וחודשיים כשנועה אובחנה הובהר לנו מה פירוש בעיית תקשורת...לאחר האיבחון הוספנו תוכנית ביתית יומיומית וסוף סוף ראינו תוצאות.

 

[מורובר]

המכון להתפתחות הילד

נוטה ליצור אשליות ותקוות בכך שהוא נוטה לא לאבחן, וזאת בכדי לא לתת את הטיפול הדרוש, זה ממש לא משנה מיכוון שגם אם הם מאבחנים ונותנים טיפול אז הטיפול הוא שטחי ולא יעיל, יילדנו צריכים טיפול אינטנסיבי ובמכון נותנים פעם בשבוע שזה "כוסות רוח למת" בקיצור לא להסתמך בכלל על המכון להתפתחות הילד, אני אישית לא מבינה למה הם קיימים? נראה לי בכדי לעכב את ההתפתחות של הילד, סליחה על הציניות אבל זה מה שאני מרגישה.

 

[תקוות]

בתכלס

מה שיעזור זה העבודה האחד על אחד. אישית- את ההתקדמות המשמעותית ראינו מאז הטיפול הרגשי (גרינשפן) הספר- מקסים אבל לא מספיק- צריך גם הדרכה. אין חוכמות: העבודה האינטנסיבית, ובעיקר של ההורים אם כי גם של המטפלים היא היא שעושה את ההבדל. יש רכיבה טיפולית, הידרותרפיה, רפלקסולוגיה וחוכמולוגיה- את חלקם עשינו ועזבנו (לא שזה לא עזר) ואת חלקם אנחנו ממשיכים אבל זה רק תוספת. צעצועים: את יודעת אילו צעצועים יקרים ומתוחכמים גרפתי מהחנויות כמו משוגעת אחרי האבחון? היום המשחק האפקטיבי טמון בין כפות ידי ורגלי (משחקי "קוקו" ליצירת קשר עין וכדומה) אז לסיכום: הכל עוזר, הצעצועים והטיפולים אבל הכי חשוב להיות עקביים לעבוד חזק, להינות מהעובדה שמדובר ממש בגוזל ושיש זמן לעבוד ולצמצם פערים ולהאמין בילד תוך מתן חום ואהבה. כולנו היינו שם וכולנו יודעים כמה קשים הימים שאחרי האבחון אבל חשוב להתעשת לא רק כדי להתחיל לעבוד אלא כדי לשדר לפצפון שמחה וחוזק- כי אלה הקטנים יודעים בדיוק מתי אנחנו מיואשים. אז המון הצלחה

 

[vered73]

הנסיון שלנו עם התפתחות הילד היה מאד

חיובי. טופלנו על ידי מנהל המכון עצמו, והצוות היה מאד מעורה. כל מטפל ידע בדיוק מה עבר עם המטפל השני גם אם הם בתחום אחר. ולא רק זאת, אלא הדגישו בפניי שזו הדרכה ואת העשיה עצמה צריך לא לזנוח בבית. הרופא עדכן אותי על פתיחת גן לאוטיסטים כמה חודשים מראש גם כאשר לא היה בטוח מתי זה יקרה, ולא רק זאת, תפס אותנו לשיחה ואמר שבגרינשפן הילד יזרום יופי עוד הרבה זמן והגיע הזמן לשים אותו בפרוייקט אינטנסיבי של ABA. הוא תמיד קשוב לכל בקשה, אם רצינו להקדים את הביקורת תמיד רק מרימים טלפון, ומעבר לכך, מעדכן אותנו על מחקרים חדשים, מידע חדש, ותאוריות שכרגע מועלות בנושא אוטיזם. אגב, הקלינאית תקשורת היתה קונה מכספה האישי אביזרים מחו"ל כאשר היתה נוסעת לשם, בכדי לעבוד עם הילדים. הכל היה מהלב. (בעבר עבדה כמה שנים בגן ברמת חן) החוויה שלנו היתה ממש טובה והצוות כתב מכתב פרידה אישי לילד. היחס תמיד היה א-א.