צעידתו של הלוחם

טעויות של בני-אדם

א: "טוב, אז תחשוב על רעיון" ב: "אבל אין לי רעיון" מהי טעותו הקרדינלית של ב´? באיזה מצבים נוספים בחיים היא עלולה להתבטא? איזה דברים נוראיים היא יכולה לגרום לו במהלך חייו? כיצד הוא יכול לתקן אותה? ממה היא נובעת?
 
מערך לוחם

מערך לוחם כולל התבוננות פנימית מתמדת. התבוננות פנימית מעצימה את ההתבוננות בסביבה החיצונית והופכת אותה למהירה ומדוייקת יותר - ולא באה במקומה או על חשבונה.
מערך לוחם כולל עבודה יעילה של כל החלקים אחד עם השני ולא אחד נגד עם השני. החלקים אינם מטיחים ביקורת ואשמה אחד בשני, אלא אוחזים ידיים, מרכזים את האנרגיה באמצעות כוחם המשותף ופועלים יחדיו.
מערך לוחם מחפש דרכים חלופיות ומוצא אותן. הוא דומה לקבוצה של אנשים שמוצאת את עצמה ביחד בנסיבות שיש בהן הרבה אושר והרבה כאב, ומנסות להפיק את המירב משהותן המשותפת יחדיו. במטרה להעצים את הבנתי ואת שימושי בכל הנ"ל, אשמח לספק שאלות ותמיכה בכל הקשור לנ"ל.
 
אסטרטגיה יומית ואסטרטגיה כללית

איך כדאי לבנות את היום? איך כדאי לבנות את החיים בכלל? איך כדאי לארגן את הכוחות שלנו ולקראת מה?
 
התחסדות

יש בי משהו היודע להזדקף ממקומו, לעפעף בעיניו ולשאול בערמומיות מתחסדת: "למה לוחמים? למה להילחם, כאשר הכל פשוט וקל כל כך? הכל טבעי, ניתן מעצמו... כל היקום שרוי בהרמוניה... ומי כמוך יודע זאת?" ויש לו בי גם חסידים שוטים לא מעטים, המחרים-מחזיקים אחריו: "כן! כן! אנחנו הרמוניים! אנחנו לא נלחמים בשום דבר! אין במה להילחם, כי כל כך טוב לנו!" ניבטים אלי פרצופים של אנשים המרפרפים על רשימת הפורומים בתפוז, נתקלים בשם "דרך הלוחמים" וישר מסבים משם את המבט באי נוחות ובתחושת תיעוב קלה. אני מזדהה איתם קצת. עוברות בי מחשבות כגון: "איכס... להילחם... כל הזמן להילחם... מה יש להם?" מערך-לוחם הוא המערך היעיל ביותר הקיים עלי-אדמות. זהו המערך היחיד (בתוך בן-אנוש) המסוגל להתפתח ולהשתנות עד אין קץ. מערך לוחם מאומן לעשות דבר אחד: להילחם. הודות לכך, הוא מצליח להתקדם ולהשתנות תוך ימים ספורים, ברמות ובעוצמות שמערכים אחרים זקוקים לשנים כדי לדגדג אותן.
 
לפעול כי...

אנחנו נשלטים ע"י הרגשות שלנו, ע"י החשקים שלנו, ע"י הדחפים שלנו. מרגישים התנגדות חזקה למשהו - וטראח, אין סיכוי שנתקרב אליו. מרגישים משיכה חזקה מאוד למשהו - וטראח, אין סיכוי שנתרחק ממנו. מרגישים חסרי חשק ומוטיבציה בכיוון מסויים - וזהו זה, האיזור הזה חסום בפנינו. מרגישים חשק ומוטיבציה אדירים לכיוון מסויים - והופס, אנחנו שם, מתוך רצון והנאה. ההיגיון יכול לגרום לנו להיות שבעי רצון או מתוסכלים מהבחירות של הכוחות הנ"ל. הוא לא יכול לעזור / להפריע הרבה מעבר לכך. וממילא הוא לא מבין שום דבר, כי הוא מוזן בנתונים מאוד מניפולטיביים. אז מה נשאר לנו? מה נשאר ללוחם בחייו? לאדם שאיננו לוחם, מה שנשאר לעשות זה להעמיד פנים שהכל בסדר, לשאוב הנאות וכוח מדברים שונים (בעיקר דברים שהוא אומר לעצמו) ולהסתיר מפני עצמו את חוסר האונים שלו ואת הפחד שלו. כולנו היינו בסרט הזה (למרות שהרבה מאיתנו מכחישים זאת). מכירים את הסרט. הלאה. מה קורה בסרט של לוחם? למישהו כאן יש מושג? לי יש. יותר ויותר. יותר ויותר ויותר...
 
היווצרותה של דרך הלוחמים

מה אנחנו יודעים על היווצרותה של דרך הלוחמים? מי שלא יודע מוזמן לשער ולנחש... זה בטח יהיה מעניין!
 

deep ocean

New member
אין לי מושג

אבל אני יודעת שאני לא רוצה להישלט ע"י הרגשות שלי, ע"י החשקים שלי, וע"י הדחפים שלי...... אני רוצה לשנות את זה!!!!!
 

wisdom16

New member
הא הא../images/Emo13.gif

את החיים אנחנו בונים לפי היום. את הכוחות שלנו יש לארגן לפי משל חמוד ומאד נכון(יכול להיות שהוא עבר כמה שינויים אבל העיקר נשאר אותו דבר): לחברת היי-טק גדולה הגיע מרצה, פרופסור מאד מוערך. פרופסור לזמן. משכולם התיישבו בכיסאות, הוציא מתחת לשולחן כלי איחסון כלשהו. מבטים מבולבלים החלו להופיע. המרצה מצידו שאל:"האם הכלי מלא?" מישהו צעק בתשובה "לא" מקצה אחד של האולם. "נכון" אמר הפרופסור והוציא שקית עם אבנים גדולות ומילא את הכלי עד תומו באבנים גדולות."ובכן" שאל הפרופסור, "האם הכלי מלא עכשיו?" הפעם כולם צעקו "כן" חוץ מאדם אחד שהביט טוב ואמר "למרות שהאבנים ממלאות את הכלי, הכלי איננו מלא מכיוון שבינות האבנים ישנו חלל ריק". "יפה" השב לו הפרופסור והוציא שקית מלאה חצץ והחל שופך לתוך הכלי את האבנים הקטנות שהתפזרו בכל פינה בכלי כמעט. "ועכשיו? האם הכלי מלא?" הפעם כולם כבר ידעו שאיכשהו הכלי עדיין לא מלא ואמרו חד משמעית "לא". "נכון" אמר הפרופסור והוציא מתחתית תיקו שקית חול והחל ממלא את הכלי חול דק עד תומו. "האם הכלי מלא?" הכלי אכן היה נראה מלא מתמיד ולכן נשתתקו כולם ואל ידעו מה לענות. הסתכל הפרופסור בהבנה ולקח את בקבוק המים המינרלים שהיו על שולחן המרצים, ושפך את המים לכלי. המים מילאו את הכלי באמת, עד הסוף. "האם הכלי מלא?" "כן" השיבו כולם."אך מה פשר כל זה?" שאל אחד האנשים שחש כי זמנו מתבזבז. "התוכלו לגלות בעצמכם למה עשיתי את כל זאת ומה הכלי קשור בנושא הזמן?". קם אדם אחד חכם ואמר:"הכלי הוא 24 השעות שלנו, האבנים הגדולות הן דברים שדורשים מאיתנו שעות רבות כמו עבודה ושינה, החצץ הם דברים שמקומם בסדר היום יכול לזוז והם לוקחים שעות ספורות, כמו פגישה או ניקיון בית, החול מסמל דברים קטנים, שלוקחים מאיתנו חמש עד 15 דקות ביום כמו מקלחת והמים הם דברים שלוקחים מאיתנו שניות עד דקות ספורות בלבד, כמו נטילת ידיים אחרי הארוחה. דרך הארגות של כל אלה מתבצעת מהדברים הגדולים לקטנים." חיוך של סיפוק עלה על פניו של המרצה. הם חזרו כל אחד לעיסוקו, שמחים יותר ומאורגנים יותר. אז זו אסטרטגיה יומית. את הכוחות שלנו צריך לארגן כך שלא נבזבז אנרגיה במחשבות שאין להן תכלית, ולא נבזבז אנרגיה ברגשות. תמיד ניתן להסתכל מזווית שלא תגרום לנו להיפגע מאנשים וכך גם נספח אל כל זה האושר שלנו.
 
HEALING CIRCLE

אני משתתף כבר ארבע שנים בקבוצה, שעכשיו היא בדרך לההפך לקהילה, שבה מה שכתבת עובד. זהו ציור של הדינמיקה שעובדת בקבוצה:
 
הראש רואה נפרדות הלב רואה אחדות

האמת היא שגם וגם לא או או, או רק. האחדות של מערך לוחם נמצאת באופן אידיאלי בכל אדם, אם הוא חי בשלום מוחלט עם עצמו. אני מאמין שאם המצב היה כזה, לא היו יותר מלחמות בעולם. גם בקבוצות המצב הוא לא תמיד כזה אלא זה המצב הנשאף. לכן דרך הלוחמים היא דרך נכונה, כי היא שואפת למצב של אחדות פנימית וחיצונית, בין אדם לעצמו ובין אדם לכלל.
 
הטעות של ב´

לא היה קשר בין דבריו של א´ לבין תגובתו של ב´. הוא הרי לא התבקש להביא רעיון...
היא עלולה להתבטא כמעט בכל מצב בחיים ולגרום לכך שהוא יגיב בצורה מוגזמת על כל דבר כמעט ויהיה בדיס-קשר עם המציאות. היא יכולה למשל לגרום לכך שהוא יחשוב שהוא לא יכול לעשות דברים שהוא יכול לעשות בקלי-קלות, בגלל שהוא אפילו לא יבדוק אם יכול לעשות אותם או לא, כי הוא יחשוב שהוא לא יכול לעשות אותם, כי הוא מעולם לא ביקש מהמערכת שלו לעשות אותם, אבל באותו זמן הוא בטוח שהוא כן ביקש ממנה והיא פשוט לא הצליחה או לא הסכימה לנסות (טעות שלו).
 
צעידתו של הלוחם

לכאן נשרשר הודעות של המשתמש "צועד בדרך הלוחמים" שלדעתנו היו חשובות ומרכזיות אך לא אספו את מירב תשומת הלב והאנרגיה הראויות. זוהי הזדמנות שניה... כולם מוזמנים להגיב ולפתח דיונים.
 
למעלה