כל הכבוד
שהלכת לעשות בדיקות דם למרות שלא רצית. אני מבינה למה זה יכול להיות קשה גם מבחינה נפשית - את, הרי, לא רוצה שיכנסו לך לורידים - וגם מבחינה פיזית. מחטים זה די איכסה, אחרי הכל. אני לא יודעת אם את גם מהנוטות להרגיש לא טוב אחר כך, אבל כך או כך לבי איתך.
לגבי מה היא רוצה, התשובה פשוטה (אגב, שאלת? תופתעי לגלות אילו תשובות מקבלים כששואלים). היא דואגת לך. הפרעות אכילה גורמות נזק, לפעמים בלתי הפיך. צריך לעקוב אחרייך מקרוב, במיוחד בתקופה הקרובה, כדי לוודא שאת לא בסכנת חיים מיידית ובמקביל, להתאים לך טיפול דיאטני יותר טוב.
שוב, כל הכבוד.
יש עוד צעדים כאלה לפנייך? רוצה לשתף כאן?