נקודת מבט שלי
>>>>מני מהצעירים<<<< בהתחלה הגעתי לצומת באמת והיה שם רק עמרי עם כמה פלריגים, ושני פעילי שלום עכשיו - והרגשתי קצת ON THE FACE (ובתרגום חופשי לעברית: על הפנים) - די שכחתי מה זה לעשות צמתים בימי שישי - לא זו כוס התה שלי. ובכלל התבאסתי כשהתקשרו אליי יום חמישי כדי להצטרף לנוער ולהיות אחראי בשטח - כי הש"ש היו באיזה סמינר וצריך אחריות של מבוגר במקום, למקרה ו... הגעתי והכל היה כמו שעמרי תאר: חמולה של מתנחלים (ציציות, כיפות סרוגות, עדריות) מה שהדהים אותי זה שהיה שם ילד קטן - פצפון - שטיפס על עמודי חשמל ותלה פלריגים כמו אחד שרגיל לעשות את זה. מעניין אותי אם הנוער של היום יש כאלו - כי בתקופתי (לפני 7-10 שנים) היו ככח"שים רציניים, שנעלמו להם בשיטתיות עם הגיוס ועם החלפת הרכזים (אילן=>עלמה=>זיו=>הללי=>רוני=>תמר[?} את הנוכחית אני לא מכיר). אני חייב לציין שהגעתי, במקום כבר היה עמרי ועוד פעילה שעמדה על אי תנועה עם שלט "אין פתרון צבאי וזה מה שריגש אותי והוכיח לי שיש עם מי לעבוד בשטח. החבר´ה מהימין פינו לנו את השטח ואז איתי, עמרי ומעין היוו מעין "ועדת קישוט" ופילרגו את הצומת יפה מאוד. יואב והדס (?) הצטרפו וחילקו סטיקרים ומנשרים (עמרי כבר השתמש בעברית צחה למה שאני אהרוס לו) ובאזור שעה ארבע הכנתי קפה. תודה רבה נוער מרצ רעננה על אחה"צ יפה, מהנה ומלא שמש. אל תשכחו לחבק עצים, מני נ.ב. יש אצלי, נכון לעכשיו, ברכב פלריגים של הנוער. מי שרוצה שרק יגיד - אחרת הכל חוזר למרכז.