צמתים בחיים
תמיד שאני נמצאת בצומת החוסר הגדול בדמות מיעצת עולה וגובר . אמי נפטרה מסרטן לפני כמעט 5 שנים בזמן הריון עם בתי ה 2 ,
עכשיו אחרי לידת בני 4 שנים אחרי סבתי (אם אימי ) נפטרה בהפתעה כל זה היה חודש אחרי הלידה וזה כל כך לא פייר כך כך רציתי להיות היתה בחופשת לידה .
היא היתה ניצולת שואה ואישה לא הכי קלה אבל היתה לי משהי ומשהו מהקשר לאמא . היא עזרה לי קצת כלכלית בהרגשה בתמיכה באהבה , כייף ללכת עם סבתא לקנות בגדים היא לא התחשבנה היתי על השקלים בניגוד לאמא של בעלי שמתחשבנת איתנו על 30 שקל שצריך להחזיר לה .... .
זה קשה לגדל 3 ילדים לבד בלי אמא , השבוע הינו באירוע משפחתי והבת לא הפסיקה לרוץ ואז היא מאירה לי " מה לא מפריעה לך שנועה מסתובבת לבד " , ניסתם כבר לרוץ אחרי ילדה בת 4 ? אם תינוק בידים ....
אתה רץ רץ ובשלב מסויים נשבר לך , אז אולי תעזרי ?! (חמותי ) , אם אמא היתה בחיים היא היתה שומרת על כולם , גם שלא היה לך כוח היא עזרה לי לבייביסיטר ושמרה על בני הבכור
עכשיו מבקשים ממני לחזור לעבודה ורציתי עוד שבועיים להיות קצת עם בני , אחרי שעל החגים והחופשים נגמרו והילדים נכנסים לשגרה , ואין עם מי לדבר והבסה שאני לבד לקבל את ההחלטות ושסבתא לא היתה איתי בחופשת הלידה ולא הלכנו לטייל בקניון וכו' . זה פשוט מעציב אותי ושאתה צריך לקבל החלטה עם לחזור או לא זה קשה
תמיד שאני נמצאת בצומת החוסר הגדול בדמות מיעצת עולה וגובר . אמי נפטרה מסרטן לפני כמעט 5 שנים בזמן הריון עם בתי ה 2 ,
עכשיו אחרי לידת בני 4 שנים אחרי סבתי (אם אימי ) נפטרה בהפתעה כל זה היה חודש אחרי הלידה וזה כל כך לא פייר כך כך רציתי להיות היתה בחופשת לידה .
היא היתה ניצולת שואה ואישה לא הכי קלה אבל היתה לי משהי ומשהו מהקשר לאמא . היא עזרה לי קצת כלכלית בהרגשה בתמיכה באהבה , כייף ללכת עם סבתא לקנות בגדים היא לא התחשבנה היתי על השקלים בניגוד לאמא של בעלי שמתחשבנת איתנו על 30 שקל שצריך להחזיר לה .... .
זה קשה לגדל 3 ילדים לבד בלי אמא , השבוע הינו באירוע משפחתי והבת לא הפסיקה לרוץ ואז היא מאירה לי " מה לא מפריעה לך שנועה מסתובבת לבד " , ניסתם כבר לרוץ אחרי ילדה בת 4 ? אם תינוק בידים ....
אתה רץ רץ ובשלב מסויים נשבר לך , אז אולי תעזרי ?! (חמותי ) , אם אמא היתה בחיים היא היתה שומרת על כולם , גם שלא היה לך כוח היא עזרה לי לבייביסיטר ושמרה על בני הבכור
עכשיו מבקשים ממני לחזור לעבודה ורציתי עוד שבועיים להיות קצת עם בני , אחרי שעל החגים והחופשים נגמרו והילדים נכנסים לשגרה , ואין עם מי לדבר והבסה שאני לבד לקבל את ההחלטות ושסבתא לא היתה איתי בחופשת הלידה ולא הלכנו לטייל בקניון וכו' . זה פשוט מעציב אותי ושאתה צריך לקבל החלטה עם לחזור או לא זה קשה
