למה? למה לחולל מהומות? אין דבר כזה
בצלילה המודרנית כיום אין דבר כזה צלילת דקומפרסיה! המונח צלילת דקומפרסיה נטבע כאשר כל עולם הצלילה צלל לפי טבלאות. הטבלאות היו בנויות על פי הרעיון שישנו זמן מוגדר בכל עומק, שבו מותר לשהות, ואם לא חרגת ממנו, יכולת לעלות ישר לפני המים. מהירות העליה היתה 18 מטר לדקה. כל צלילה שחרגה מהזמן המוגדר לעומק, נקראה צלילת דקומפרסיה כי חריגה מהזמן המוגדר בעומק חייבה עצירות בעומקים מוגדרים - על פי טבלה נוספת, לצורך הפגת החנקן באופן הדרגתי (דקומפרסיה בלעז). טבלאות הצלילה נחלקו לשניים: טבלאות ללא דקומפרסיה (NDL ששתי האותיות הראשונות הן ראשי תיבות של המילים NO DECOMPRESSION ) וטבלאות דקומפרסיה שהורו לצולל אילו חניות עליו לעשות באילו עומקים, אם חרג מהזמנים בטבלת ה- NDL. בהתחלה, לימדו את טבלאות ה-ללא דקומפרסיה ואת טבלאות הדקומפרסיה בקורס הצלילה הבסיסי. פשוט מכיוון שלא היה קורס אחר. עם הזמן הפרידו בין הדברים ולימדו את טבלאות ה-NDL בקורסים הבסיסיים ואת טבלאות הדקומפרסיה בקורסים מתקדמים יותר (DM וכד'). באמצע שנות השמונים החלו להכנס לעולם הצלילה הספורטיבית מחשבי צלילה. מטרתם היתה להחליף את הטבלאות בעיקר משום שהטבלאות לא נכנסו עם הצולל למים ולא ידעו כמה זמן הוא שהה בכל עומק, אלא איפשרו רק תכנון מראש ועמידה בתוכנית באופן מדוייק. מחשבי הצלילה התחילו לאפשר צלילות בעומקים משתנים, וקבלת אינפורמציה שוטפת תוך כדי הצלילה, על הצורך או אי הצורך בדקומפרסיה. תוך כדי כך, מחקרים שבוצעו בתחום הדקומפרסיה (גילוי הבועיות השקטות באמצעים של בדיקות דופלר) גילו כי הטבלאות שהיו מקובלות היו בעייתיות בכמה מובנים - ובעיקר במהירות העליה המומלצת. מהרגע שצוללים התחילו לבצע עליה במהירות הרבה יותר איטית, ולהשתמש במחשבי צלילה לצלילות MULTI LEVEL איבד המושג "צלילות דקומפרסיה" את כל המשמעות שלו. לדוגמא: צלילה לעומק מקסימום של 30 מטר, לזמן של יותר מאשר 25 דקות, נחשבה לצלילת דקומפרסיה למהדרין. עם מחשב, אפשר לבצע צלילה שבה שוהים במשך 5 דקות בעומק 30 מטר, עולים בהדרגה לעומק של 25 20 15, שוהים בעומק 15 עוד 20 דקות, עולים בהדרגה לעומק של 8 מטר, שוהים שם עוד 15 דקות, ועולים לחניית הבטיחות לעוד 5 דקות ויוצאים מהמים אחרי 48 דקות (כולל זמני העליה האיטית). הצלילה היא צלילת דקומפרסיה לכל דבר, לפי ההגדרות הישנות, למרות שלא בוצעה אפילו חניית דקומפרסיה קלאסית אחת. יתרה מזאת, הצלילה היא הרבה יותר בריאה לגוף מאשר צלילה דומה עם שהיה ארוכה בתחתית, וביצוע עליה וחניות לפי הסטנדרט של הטבלאות הישנות. מחשבי הצלילה, הטבלאות החדשות והשינויים בעולם הצלילה, ביטלו את המושגים הישנים של צלילה בגבולות NDL ואת המושגים של צלילה "מותרת" או "אסורה" או "מוסמכת" לצוללים כאלה או אחרים. אז איפה הבעיה? הבעיה נמצאת בשני מקומות: 1. בכל העולם, הוקמו ארגונים של "צלילה טכנית" שבנוסף להכנסת תערובות השונות מאויר דחוס לנשימה, "ניכסו" לעצמן את צלילות הדקומפרסיה. אם אפשר להגיד לאנשים ש"אסור" להם לצלול צלילות "דקומפרסיה" בלי לעשות קורסים מיוחדים, ולשלם סכומים גבוהים נוספים, אז למה לא? 2. בארץ, בנוסף לארגונים הטכניים, שיש להם אינטרס כלכלי ברור לשמר את ההגדרות של צלילות דקומפרסיה לבוגריהם בלבד, יש רשות לצלילה. הרשות, בחיפוש אחרי מגבלות והגבלות שאפשר להטיל על צוללים, כדי שיהיה לה איזה שהוא ענין לענות בו, ניסתה לאסור צלילת דקומפרסיה. הנסיון נעשה במסגרת "מסמך הארגונים" או "האמנה" שהיא מחתימה את הארגונים, ובו הוכנס סעיף שהארגון מאשר שבוגריו אינם מוסמכים לבצע צלילות דקומפרסיה. המסמך הזה הוא כמובן בלתי חוקי בעליל, והעובדה שארגון חותם עליו כאשר אקדח שלילת "אישור ארגון" מכוון לרקתו, אינה הופכת את מה שכתוב בו למחייב. רק מה? בהחלט יכול להיות שכאשר ירצו להתאנות למישהו, ישתמשו בסעיף הזה, והדרך היחידה, כפי שהיה במקרה שלנו, תהיה לגרור את הרשות לבית משפט ולהכניס להם שם. שימו לב שמה שכתבתי כאן אינו מהווה המלצה שלא להשתלם בצלילה בקורסי המשך מסוגים שונים. להיפך הוא הנכון. כמה שאפשר ללמוד יותר ולהרחיב את הידע, ככל שניתן. ידע הוא כוח וידע הוא תוספת בטיחות. את הידע אפשר לרכוש בקורסים, בקריאת ספרים, מאמרים, קבוצות דיון באינטרנט, ובהתנסות בלתי פוסקת בצלילה. מדריך טוב יכול לקצר לכם דרכים, להביא בפניכם מידע חדש, לתרגל אותכם בפרוצדורות מעניינות, אבל בסופו של דבר, הידע האמיתי מגיע מלמידה, התנסות והטמעה. רק לא להאמין לכל אידיוט שמחליט להטיל מגבלות מלאכותיות וחסרות משמעות.
