כשאני אומרת 'יש צליאק' כוונתי היא שהאדם חולה בצליאק.פשוט.
יכול להיות שהצליאק אצלו לא מאובחן מפני שאין לו סימפטומים או לא הייתה לו סיבה לבדוק שיש צליאק-אבל כשיש צליאק הנזק לגוף נעשה ומצטבר אם הוא לא מטופל (=אם הוא לא עובר לתזונה נ"ג מוקפדת).
כאשר צליאק אינו מטופל-נוגדני IGA יראו רמה גבוהה מן הנורמה. (ושוב, הנזק לגוף נעשה).
כשאתה מדבר על נזק למעי אני מניחה שאתה מדבר על תוצאת הביופסיה- אין דרך לומר מה רמת הנזק כשלא מטפלים בצליאק. זה אישי ולכל אחת רמת הנזק/גובה הנוגדנים שונה.
ההגיון אומר שהם תלויים במשך הזמן שהמחלה קיימת אך אינה מטופלת
דוגמה:
הבת שלי אובחנה בבדיקות שנעשו לכל המשפחה לאחר האבחון שלי.
רמת הנוגדנים והנזק במעי אצלה היו גבוהים הרבה יותר מאשר אצלי.
כשהסתכלנו אחורה, הערכנו שכפי הנראה נפילה חזקה בערכי הברזל בתקופת השירות הצבאי שלה, 6 שנים קודם, הייתה כתוצאה מהתפרצות הצליאק. בצבא נתנו לה תוסף ברזל ואנחנו , שלא היינו מודעים אז לכך שכולנו בקבוצת סיכון, הסתפקנו בזה.
 
כאשר מטפלים בצליאק (תזונה נ"ג) רמת הנוגדנים נכנסת לנורמה והמעי משתקם לכן אין ממש חשיבות לרמת הנזק או גובה הנוגדנים. הטיפול זהה כשרמת הנוגדנים גבוהה מאוד .
או 'סתם' גבוהה מעל הנורמה וכנ"ל לגבי תוצאת הביופסיה.
 
לגבי ה-genetic predisposition-
היום ידועים כמה גנים שאחראיים על צליאק ויש אפשרות לעשות בדיקה גנטית להמצאות אותם גנים.
עדיין-כאשר הבדיקה הגנטית חיובית ומראה שיש הגנים האלה, זה לא אומר שאתה חולה צליאק נכון לרגע הבדיקה או שאי פעם תחלה בצליאק.
מה שזה אומר הוא שיש לך סיכוי לחלות בצליאק מפני שאתה נשא של הגנים האחראים לצליאק.