צלום מהיומן

[דינה28]

צלום מהיומן

לבקשתו של ארנון אני שולחת תמונה לדוגמא. זהו דף הפתיחה ובו הסבר מעניין מדוע כותב סבא רבא את היומן.

 

[דינה28]

דף נוסף ושונה

בדף השני שאני שולחת יש חשבונות של ניהול החנות שלהם ובצד אירועים עם ציון תאריך

 

[עב]

עולם ומלואו

 

[חוה3]

מעניין מאוד היומן ../images/Emo45.gif

 

[ארנון הרשקוביץ]

פשוט מדהים../images/Emo70.gif אני יכול להתחיל להבין

מה עובר עלייך למקרא החומר הזה (ויכול רק להצטער על שלי זה, כנראה, כבר לא יקרה...). ארנון

 

[הלני]

הבנתי מזמן, אבל - עדין מפנטזת...

אם לא יומן, אז אולי רק ספר תנ"ך משפחתי עם תאריכי BMD... שיהיה אפילו בכל שפה אחרת, פרט לעברית.... אם להתפשר, אז רק על תמונות עם כיתוב ברור מאחור..... הלני

 

[segev018]

אוצר, פשוט אוצר!!!

 

[רחל ויטלסון]

wow איזה אוצר! הלוואי עלי

 

[eyholla]

../images/Emo39.gifרק לקנא, ולקוות שגם לנו יהיה

 

[raananh]

כבר 170 שנה במישפחתי

לי יש את התנך של הסבא-רבה שלי שנולד ב-1847 ונפטר ב-1915. התנ"ך הודפס ב-1839. כפי הנראה הוא נרכש ע"י האבא שלו (סבא-רבה-רבה). בדפים הרקים שבתחילת וסוף הספר נרשמו פרטים לגבי המישפחה כמו לידות, מוות וחתונות. התנ"ך עכשיו ברשותי כיוון שאני הבכור בשרשרת של בנים בכורים. והיה לי העונג להוסיף את השם של הבן שלי שנולד לפני שנתיים. מה שרציתי להגיד לכולם שחבל להגיד "חבל" ו"הלוואי". פשוט, תיקנו ספר או חוברת ותתחילו לכתוב דברים, אפילו רק עובדות יבשות, ותנסו שכל קרובי המישפחה בחיים יוסיפו הקדשה אישית. ספר תנ"ך או סידור הוא רעיון מצויין לצורך זה. מי יודע כמה מאות או אלפי שנים ולאיזה דורות הספר/חוברת זו תתגלגל.... זוהי כפי הנראה המתנה הכי יפה שאתם יכולים לתת לילדים שלכם. התנ"ך של המישפחה שלי הוא כבר בן 170 שנה כמעט. ראו תמונה מצורפת... נ.ב. "תנך של המישפחה" ולכתוב פרטים לגבי המישפחה בתוכו הוא מנהג מאוד נפוץ אצל נוצרים ממערב אירופה. ללא ספק המישפחה שלי שבמקורה היא מבוהמיה (צ'כיה) אימצה את המנהג הזה שהוא די נדיר אצל יהודים. רענן

 

[Sadetsky]

ויש אבסורדים

כשחייתי במונטריאול, סיפרה אחת ממנהיגות סניף הגיניאולוגיה היהודית במקום שבעת פינוי ג'אנק התגלו 2 ספרי סידור תפילה "ישנים" (מהמאה ה-19). על אחד מהם היתה רשימה שמית ותאריכית של לידות/חתונות/מיתות במשפחה עלומה. למרות שהיו בידינו אק שמות פרטיים, חיפשנו את המשפחה הזו במרץ רב. בסוף הרב הודיע שהספר ייקבר קבורת מלכים יחד עם כל ספרי התפילה המרוטים. אפילו שזה לא היה שלנו - הכאב היה גדול. כמה חבל.

 

[raananh]

וגם תמונות פורטרייט

לי יש גם שני תמונות של הסבא-רבא שלי... תמונות פורטרייט שצוירו ע"י צייר... הם לפחות בני 100 שנה... והחתימה של הסבא-רבא שלי מאחורי אחד מהם. לפני שנה הייתי צריך להחליף את המסגרת של אחד התמונות מכיוון שהיא פשוט התפרקה והתפוררה מרוב זיקנה והיה חשש שהתמונה תיפול מהקיר... המסגרת גם כן הייתה בת 100 שנה לפחות. אבל לצערי, כשאני הולך לשוק פישפשים אני רואה אנשים מוכרים תמונות (מצולמות או מצוירות) של אנשים, אפילו עם הקדשה אישית מאחור. ואני חושב: מי מסוגל לזרוק או להיפטר מתמונות שכאלו של המישפחה שלו? אני מניח שלכמה אנשים ממש לא חשוב השורשים של המישפחה שלהם והם זורקים דברים כאלו שהם מקבלים בירושה. רענן

 

[נאוהג]

מדהים - גם נשמר כל כך ברור .

איזה כיף.... האמת הקנאה אוכלת אותי. לכל אחד מהורי יש רק תמונה אחת של הוריהם. ולאבי יש רק תמונה אחת שלו מלפני גיל 20 שאז הגיע לארץ . ( הכל הושמד בשואה ) . והנה כאשר עברנו דירה, מצאנו בבוידם שני פורטרטים של איש ואישה שצויירו בעבר בלי שם בלי תאריך - כלום . סתם אחד מהדיירים הקודמים ( הדירה הייתה מושכרת לפני כן מספר פעמים) השאיר ... - כמה חבל

 

[אורדליך]

אין מילים

הלואי שאיזה שהוא

לעבר היה נשאר אילו .....הסבים והסבתות היו פחות שקועים במטענים הרגשיים שלהם וקצת יותר חושבים על הצאצאים שלהם אולי......היו נשמרים מעט זכרונות מאותם ימים עליהם לא דיברו וכעת אין את מי לשאול אורית

 

[bilen]

ואיזה מזל שהכתב קריא כל-כך! אוצר!!

 

[אורי פיפר]

הנה תרומתי הצנועה לנושא:

גם במשפחתי נהוג היה לרשום אירועים משפחתיים בתוך ספרי קודש. לשמחתי הצלחתי לקבל אותו לידי והוא שימש אותי נאמנה בתחילת דרכי בנבכי הגניאלוגיה המשפחתית. ראוי לשים לב בדוגמה זו לשיטת הכתיבה של התאריכים. הספר הוא מעין קובץ תפילות "לנשים ובנות" בשם " י'י יראה ללבב" (כך בדיוק!) שהוצא בברסלאו. בסוף ההקדמה כתוב - אוגוסט 1842. הכתב הוא גותי והשפה רובה ככולה גרמנית. פה ושם יש כמה ציטוטים של תפילות בעברית. הדף המצולם כאן הוא האחרון בספר והראשון לרישומים. הרישום האחרון בספר נעשה על ידי אמי שגם היא כבר נאספה מאיתנו. אורי

 

[דינה28]

תודה לכל המגיבים

מקווה שכל אחד מכם יזכה למצוא אוצר שכזה דינה

 

[יצחק19]

זכית באוצר גדול -עבודת חיים