../images/Emo207.gif בנושא דומה
אני בת 18 ולפני כשנה וחצי רזיתי באופן משמעותי, באופן לא מאוד בריא. מעולם לא הייתי "שמנה", אבל הייתי מלאה והורדתי בסביבות ה-10 קילו (תלוי באיזה יום...). העניין הוא שבגלל שההרזיה הייתה לא בריאה, המשקל שלי מאוד לא יציב. אני מזהירה מראש, כל העניין הולך להשמע מאוד בכייני ולאו דווקא מתאים לפורום הזה, אבל אליכן אני מרגישה שאני יכולה לפנות. בתקופה האחרונה, בין התיכון לצבא, שקעתי בסמי-דיכאון. ואצלי דכאון אומר לשבת המון בבית בלי לצאת. וכאילו זה לא מספיק נורא, אצלי לשבת בבית אומר לאכול כל הזמן. יש לי בעיית איפוק, אני מודעת לזה. ואני אכלנית רגשית, גם לזה אני מודעת. וככה קרה שתוך חודשיים עברתי ממידה 36-38 למידה 40-42. וזה עושה לי כל-כך רע. ברור שאני רוצה לרזות שוב, אני רוצה מאוד, אבל מצד שני זה לא באמת מה שאני צריכה. אני רוצה להיות מסוגלת לאהוב את עצמי גם במצב הנוכחי, וגם אם אני אעלה עוד 10 קילו. אבל איך לעזאזל עושים את זה כשכולם כל היום מדברים על כוסיות ועל רזות? איך אני אמורה להרגיש שמישהו יאהב אותי במידה 42? אני רוצה להסתכל במראה ולאהוב את מה שאני רואה, אני רוצה לא להרגיש צורך להסתיר ולהתחבא. אני רוצה לא להתבייש לצאת מהבית כי עליתי כמה קילו. אני רוצה להרגיש שאני יכולה להכיר גם עכשיו מישהו, עכשיו כשאני כבר לא בדיוק רזה, ולמצוא חן בעיניו כמו שאני. אבל אני פשוט לא מצליחה. אז... הצילו?
