ציפיות קונג-פו

[בן טל-שחר]

ציפיות קונג-פו

זוהי גם שאלה וגם תרגיל טוב לצורך חשיבה והבנה של מטרותנו ורצונותינו האמיתיים, כמו גם ציפיותינו או חוסר-ציפיותינו: כתבו מה הם ציפיותכם מרמתכם אחרי: 1. שנה של לימודים 2. שנתיים של לימודים 3. חמש שנים של לימודים 4. 10 שנים של לימודים גם אם אין לכם מושג, קחו כמה רגעים של מחשבה - ותפנטזו!!!!!! כדאי לכם!!! אני גם אוכל להתייחס לזה ולהגיד את דעתי, אם תרצו. נסו לענות בשלוש קטגוריות: 1. אמנות הלחימה (להיות לוחם: מה תהיה רמת הלחימה שלכם?) 2. אמנות הריפוי (להיות מרפא: באיזה שיטות תרפאו? ובאיזו רמה? מה תעשו עם זה?) 3. אמנות היכולת (להיות עצמכם: איזה יכולות של עצמכם תפתחו? איזה כשרונות תבנו? לאיזה כיוון תפתחו את יכולותיכם הפנימיות והאנרגטיות?) אל תיבהלו מקטגוריות שאתם פחות מכירים. ת-פ-נ-ט-ז-ו!!! (אם רצונכם לשאול אותי שאלות שונות או לקבל מידע כלשהו, לפני שאתם משיבים - תשאלו!)

 

[Kiru]

לפנטז? אני?...

אוקיי, רק בגלל שאתה מבקש

1. חגורה צהובה (רמת לחימה סבירה), וכיף בלימוד. 2. חגורה כתומה (רמת לחימה טובה), וכיף בלימוד. 3. שיפור משמעותי ברמת הלחימה, טעימה מסויימת מדברים אחרים, וכמובן כיף בלימוד. 4. בשלב כזה יהיה נחמד להיות כבר אמן לחימה... ולטעום טעימה מכובדת מדברים אחרים. הנאה מהלימוד כבר אמרנו? אז הנאה מלימוד אחרים, כמובן. אם הייתי יודע משהו על ריפוי הייתי שמח לענות, כי התחום הזה מעניין אותי מאוד. בן, תוכל לפרט קצת על רמות בלימוד הריפוי?

 

[בן טל-שחר]

בשמחה

בסכמטיות רבה, אפשר לחלק את תהליכי הלימוד לארבעה שלבים... שלב ראשון: הגשת עזרה ראשונה (וכל הלימודים הנדרשים לצורך כך); שלב שני: למידת כלי טיפולי כלשהו, הכולל גם אבחון וגם עבודה לאורך זמן ("מטפל"); שלב שלישי: למידת כלים טיפוליים נוספים ("מטפל בכיר"); שלב רביעי: השלמת הידע כך שהוא מאפשר רמה גבוהה ומדוייקת של אבחון + מתן עזרה לאוכלוסיות מגוונות ולבעיות מגוונות, במספר רמות או מישורים ("רופא").

 

[deep ocean]

יאמי יאמי

איזו שאלה כיפית מה חבל שכתבתי תשובה ארוכה והכל נמחק טוב אז ככה......... אני לא הולכת לדבר בחגורות ולא בשלבים ולא בזרמים ולא בשפת הסימנים לא בא לי לדבר בשנים, אני מרגישה שזה מלאכותי מידי זה תהליך, אני לא הולכת לציין שנים אמנות הלחימה: לאט לאט התנועות שלי יהיו יותר זורמות, יותר מדוייקות, היציבה שלי תשתפר, אני אדע להגן על עצמי באופן מצויין, לא ארגיש פחד ללכת בשום מקום שהוא, התגובות שלי יהיו יותר חלקות, אני אשלוט באופן מעולה בכלי נשק כמו סכין ועוד, אני אדע להשתמש בכל דבר שקיים בסביבה בתור אמצעי הגנה, לפיכך היצירתיות שלי תשתפר, אולי אני ארצה ללמד קונג פו. who knows אה, להעריץ את עצמי ולא את ניקיטה להיות לוחמת וממש להרגיש שאני אומנית קונג פו (בשונה מלדעת את זה) אמנות הריפוי: -ריפוי אחרים: זה יהיה משה שקשור במגע, אולי שיאצו, משהו בסגנון אולי שחרור מתחים דרך עיסוי כפות הרגלים והידים באופן מסויים

-ריפוי עצמי: לרפא את עצמי מכאבים פיזיים או נפשיים אמנות היכולת: אנ ארכוש את הכישורים הנ"ל -לדבר באותה הרמה כמו שאני כותבת -לדעת להרצות וליהנות מזה גם -להיות מומחית/אומנית בנהיגה בג´ט סקי -לכתוב ספר מדהים -לנהל את הזמן שלי באופן טוב יותר -לפתח את הכישרון שלי לשפות -לפתח עוד יותר את השלווה, הנינוחות, הרוגע -כושר גופני טוב (משקל כרצוני)

 

[Kiru]

יפה....

זה ממש נישמע כאילו שדימיינת את עצמך כאמנית קונג פו ותיארת את מה שאת מרגישה בתור כזאת.

 

[deep ocean]

אכן כן ../images/Emo13.gif

נכנסתי לזה אם יש לי מעלה מסויימת שאני מאד אוהבת זה שיש לי יכולת להיכנס לדברים ממש לדמיין אותם ולהרגיש אותם ולחוות אותם באופן ממשי סוף סוף התחלתי לעשות דמיון מודרך (לפני כמה ימים) ואני נהנית מזה כל כך! בגלל זה למשל אני נהנית מהתרגיל שבן נותן לדמין למשל שאנו עושים שפגט וממש לחוות את זה זה עזר לי להשתפר בשפגט! אני זוכרת את עצמי שומעת את בן מסתכל על כמה אנשים למטה ממוקדת בהם אך בעצם בעצמי מדמיינת את עצמי ומרגישה איך הרגלים שלי נהיות יותר גמישות!!

 

[deep ocean]

דוגמא מוחשית ביותר

עכשיו דיברתי בטלפון מחוץ לבית השעה 01:32 הרחוב ריק אני גרה במושב אני מדברת ושומעת רחשים אני מסתכלת ורואה גבר כבן 35 הולך ברחוב זה לא אדם שאני מכירה בנוסף זה לא עיר זה מושב אנשים לא הולכים פה באמצע הלילה נשארתי לשבת אמרתי לעצמי אין לי ממה לפחד ואז פתאום אמרתי לעצמי-רגע אבל למה להיכנס למצב מסוכן אז הלכתי לאט- בזמן שהוא היה כבר קרוב לכיוון פתח הבית שלי והמשכתי לדבר בטלפון תוך מודעות לנעשה מאחורי ז"א, הוא לא שם לב לתחושות שלי התנהגתי כרגיל והמשכתי לדבר הוא חלף והמשיך ללכת ברחוב השאלה- עוד 10 שנים של אימונים היו גורמים לי להישאר לשבת על המדרכה, כי בתור אומנית קונג פו, הפחד היה הופך לחלק מזערי בחיי, כמעט לא קיים או שעשיתי בעצם דבר טוב-כי לא צריך להכניס את עצמנו למצבים כאלו מה דעתכם?

 

[Kiru]

זה לא היה פחד,

(אולי גם) אלא בעיקר זהירות. ייתכן שכשתהיי אמנית קונג פו, מצב כזה לא יהיה בגדר סכנה ולכן לא יהיה צורך להיזהר ממנו; אבל עדיין יהיה צורך להזהר מדברים אחרים. בקיצור - כשיש סיכון, ניזהרים...

 

[deep ocean]

אני גם חושבת שזאת היתה זהירות

אבל......עדיין.......הייתי רוצה לבצע את מה שעשיתי ביותר שלווה ובנוסף, כן חוויתי פחד (רק כשהוא ממש התקרה), אומנם פחד קטנטן, אבל היה שם את המרכיב של הפחד הפתעתי את עצמי היום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בעבר הייתי רואה אותו מרחוק, וישר נכנסת הביתה הרגשתי וחוויתי יותר ביטחון ביצעתי את ההתקדמות לכיוון הכניסה בשלווה יותר, באיטיות בעבר לא הייתי מסוגלת לעשות כך אני מאד מרוצה ממה שקרה

 

[deep ocean]

התקרה=התקרב

 

[טאו]

צפיות ,צפיות, צפיות ,שמיכות , כריות

אוף איזה חלומות איזה חלומות... אז ככה: חלומות קונג-פו, 1). אומנות לחימה- לשבת לשתות כוס תה ביד אחת וביד השניה לערוך קרב מדוייק להפליא ביד השניה (וכמובן להביס את היריב), וזאת תוך כדי לגימת התה (ואולי הוספת סוכרזית)... זה בערך ממצה את הפנטזיה האולטימטיבית שלי לגבי היכולת והרוגע שאני חולמת להגיע אליהם בקרב. 2). אומנות הריפוי- ריפוי........מממממממממ האמת , לא התעסקתי בזה אף פעם אבל הפנטזיה שלי לזה עוברת דרך פנטזיה של מגע שהלואי שהיה לי. מגע שיש בו כח חום פנימי רצון לתת וטוב לב. לשים את הידיים על מישהו, ושדרך הידיים שלי יעבור כח מרפא של טוב לב ורצון לתת והיכולת להעביר את זה. ושפשוט זה יעבור כמו חום בלב. 3).אמנות היכולת- פנטזיה: 1).למצוא את היכולת לחיות בהרמוניה עם העולם ועם עצמי. 2).לנצח את השדים. זה נראה לי נורא לא מושג, אבל אולי לא בלתי אפשרי אם נורא מפנטזים.

 

[רמי ד.]

פנטוז

אז ככה קודם כל אני מקווה שעם ההתקדמות יפתחו עולמות חדשים ופנטאזיות, שכרגע אינני מסוגל אפילו לדמיין. שאהיה לוחם מספיק בשביל לדעת מתי אין ברירה באמת חוץ מלהלחם, ואז להרגיש מספיק בטוח עד שהיריב לא יעלה בדעתו לבחון אותי. שארגיש ואבין חד וברור יותר איפה האדם שסובל מולי טועה, ושאדע לגשת אליו ולעזור לו. שאוכל לתפוס מחשבה שלילית עוד בהווצרה ולפני שמחשבה נוספת השתרשרה אליה, רמי

 

[שריר]

ציפיה אחת יש לי ביינתים

טוב אולי שתים אבל לא איך שאתה מתאר תוך שנה להצליח להשתמש במה שאני לומד(לא ללכת ברחוב ולהכניס לאנשים מכות) אלא בקרב באימון לנצל את הידע את הקאטות שאני לומד דבר שני לעשות קאטות כמו שצריך.