ציפיות ואכזבות

ציפיות ואכזבות

פעם הייתי נורא נפגעת אם הסביבה לא הייתה מגיבה כמו שהייתי מצפה. עד שהבנתי שזה לא הגיוני שאני אפגע בעצמי כביכול בלי שאחרים יידעו בכלל ש"מה שהם עשו" לא בסדר. אז נכון שאני משתדלת לומר למה אני מצפה כשזה עניין ביני לבין החברים או המשפחה, כדיי ליצור מאין תאום ציפיות ולא להפגע אם דברים לא מובנים או משהו בסגנון... אבל עדיין, אי אפשר ללכת עם פנקס ולתת הוראות: "את זה אני רוצה ככה וככה ..." "וזה ...ש... " וכו'.... איך מתמודדים עם דברים שלא תמיד יוצאים כמו שרצינו? שהרי הסביבה "לא תמיד" משקיעה 100 אחוז מאמץ לטובת הצלחת מעשה,ף אירוע וכדומה. איך לא נפגעים מה"זלזול" הזה? למרות שאנחנו עצמנו כן מצפים ליותר השקעה ומאמץ מהצד השני.
 

gironi1

New member
פשוט מאד:

האכזבות שלך נובעות מהציפיות. אפשר להנמיך ציפיות מראש, למרות שזה נשמע פתרון פשטני מדי. עיקר הרעיון טמון בכך שישנם כאלה היודעים להעריך את התנהגותך או טוב-ליבך, וישנם כאלה שפשוט לא מודעים לכך משום שהם רואים זאת כמובן מאליו או גרוע מכך, רואים את טוב ליבך כחולשה, והאמיני לי שלא חסרים אנשים כאלה. כשאת מסייעת/עוזרת למישהו, תעשי זאת מתוך ידיעה שהיוזמה שלך ואת לא מצפה לקבל תמורה כלשהי. אם בכל זאת תבוא התמורה וההערכה, מה טוב. אם לא, לפחות לא תתאכזבי.
 
כמה פשוט... ככה נכון :)

אתה צודק ב100 אחוז בעצתך . הלוואי שזה היה פשוט כ"כ לתכנת את עצמנו :) בכל מקרה, אני אנסה לשים יותר לב למצבים שהיוזמה באה ממני ושאחרים לא מודעים\עושים עצמם ככאלה ולא להתרגש מזה יותר מדיי . תודה רבה !
 

Lil Kitty

New member
מבינים שרק את חשובה

לך זה אכפת, לא להם. אז נכון, קצת פירגון לא הזיק לאף אחד, אבל גם אם את לא מקבלת חיזוקים מהסביבה, זה לא אומר שמה שעשית לא נחשב. את עשית אותו בישבילך. ואת הוא הבן אדם היחיד שאת צריכה לצפות ממנו לפירגון. תעריכי את עצמך קודם כל, אחר כך תצפי שאחרים יעריכו אותך. ואם הם לא, לא נורא - את מעריכה, וזה כל מה שחשוב
 
למעלה