צ'יפור מעל ומעבר

[giri]

צ'יפור מעל ומעבר

בהמשך לשיחת מסדרון קטנה ומשועשעת בחווה -
איך אתם מצ'פרים את הסוס שלכם?
נגיד שהוא היה באמת טוב מעל ומעבר, ואתם רוצים לתגמל אותו, איך אתם עושים את זה?
הרי גזר זה נחמד אבל בינינו כמה זה משמעותי?
ומצד שני - מה בדיוק כן יהיה משמעותי? האם משמעותי לסוס שתחבק אותו? לא כל כך... (לדעתי).

אז מה דעתכם?

 

[jgut]

אני חושבת שלעזוב אותו באמא שלו

זה הצ'ופר הכי טוב לסוס.
אפשר לתרגם זאת הלכה למעשה בלסיים בתרגיל המעולה את הרכיבה (או הליכה בחופש).
אם רוצים להדגיש לו עד כמה הוא היה טוב והוא זקוק לקירור, אז לקרר אותו בהולכה. לדעתי הם מבינים רק דברים מיידים, אז אין טעם למשהו מאוחר יותר.

אני גם מלטפת אותם ואומרת להם שהם מהממים. אולי לליטוף הוא מתייחסים אבל למילים לא ממש. גזרים ותפוחים אני נותנת בלי קשר.

 

[primetime1]

 

[popi199]

באורווה

כשזה סתם ככה בא לי לצ'פר אותם אז זה באמת כמה גזרים או תפוחים, הסוסים שלי מעריכים צ'ופרים אכילים.

בעבודה אם הסוס היה טוב אז אני מסיימת איתו את העבודה ולפעמים יורדת ממנו ועושה קירור בהובלה. אם יש עוד מה לעשות אז נותנת לו הליכה עם מושכות ארוכות.

 

[fliperit]

הצ'ופר המשמעותי היחיד

הוא חופש (או הרפיה) מיד לאחר ההתנהגות הרצויה. אני הכי אוהבת רכיבה שאני עולה ואחרי 25 דקות מסיימת, כי הסוס פשוט קם על צד ימין ועשה הכל מדהים.
כשהייתי בת 16 היה לי סוס (הראשון שלי בחצי פנסיון) שהיה מאוד קשה בהחלפות רגליים (למרות שבתחרויות תמיד היה בסדר גמור). יומיים לפני תחרות עליתי לרכיבה עם המאמנת ואחרי חימום קצר החלפתי רגליים והוא החליף חלק. לצד השני גם. ניסיתי להחליף ממעגל גדול לקטן (כמו במסלול שהיה לי בתחרות) וגם זה הלך חלק, לשני הצדדים. הרכיבה הסתיימה אחרי 15 דקות... פשוט תענוג! למרות שנסעתי יותר משעה לכל כיוון ולמרות ששילמתי על 45 דקות שיעור...

אני מאוד אוהבת להתחבק ולהתלטף עם סוסים. אני משתדלת כל יום עבודה להגיע מספיק וקדם כדי שיהיה לי זמן לאכף את כולם בנחת, כולל התמזמזות קצרה והברשה של זנב ורעמה. אבל ברור לי שזה בעיקר פינוק בשבילי וחות בשביל הסוסים... הם אולי אוהבים להתלטף, אבל רובם היו מעדיפים להתלטף עם החברים שלהם כשהם משוחררים בגדרה ביחד...

 

[giri]

גם אני חושבת שהרפיה היא צ'ופר טוב

והיא משמשת גם בקטנה - הרי כל העבודה היא לחץ והרפיה במידה כזו או אחרת.
אבל בגלל שעדיין יש לי נטיה להרגיש צורך לעשות משהו אקטיבי (זו מעין האנשה של הסוס כמובן) אז צ'ופר אכיל יוצא דופן (במקרה זה תפוח) וזמן מה במרעה הירוק גרמו לי להרגיש טוב יותר

 

[הורסמאן]

סוכריות מנטה

לסוסים שגדלו באנגליה.
הם מתים על סוכריות מנטה, פולו מינט ואקסטרה סטרונג.
בארץ סוסים יורקים את זה.
ברור שזה עניין של הרגל, אז סביר שאפשר למצוא גם סוס בארץ שיהנה מזה. אבל באנגליה כל הסוסים נהנים מסוכריות מנטה.

מעניין אם תבדקי סוסים קנדים.

אגב, לא כצ'יפור על עבודה, אלא סתם כי בא לנו.

 

[giri]

challenge accepted!

אפרופו זה,
הסוסה שעשיתי עליה פנסיון כשהגעתי לפה - וינדספיל - לא אהבה קוביות סוכר. אחרי מספר נסיונות שנגמרו בזה שהיא העבירה את זה בפה וירקה את זה, החלטתי שחבל לבזבז אותן עליה ועברתי ל"עוגיות" סוסים (הכופתיות הקטנות האלה מחציר). את זה היא כן אכלה. ותפוחים (שבאופן מגוחך יצאו לי פה בדרך כלל יותר זולים מגזר).