ציפור הנפש
הבאתי את הספר לגן והקראתי אותי (חלקית במילים שלי) ושוחחנו עליו ועל הרעיון שבו. ציירנו על שני בריסטולים מחוברים את הציפור, הזמנתי ילדים למחשב וכל ילד החליט ובחר שם של מגרה אותה רצה להדפיס (לאחר שראיתי שהם הבינו את עניין המגרות כמובן), היה מדהים לראות מה כל ילד בחר.. הרעיונות היו שלהם) הוא הדפיס את השם וצייר כך שהציור יבטא את הרגש שבחר. לקחתי קופסאות פלסטיק (של פירות) הדבקנו על כל קופסא את השמות שהילדים הדפיסו וציירו ובעזרת סקוצ´ים חיברנו לציפור המצויירת את הקופסאות. מאז, הילדים משתמשים בזה בצורה מדהימה- ילד שכעס על ילד אחר, צייר פרצוף כועס והכניס למגרת הכעס. ילד שהיה עצוב כי רצה את אמא, צייר ילד עצוב והכניס למגרת העצב, וכך גם לגבי שמחה, אהבה.. וכו´. לא האמנתי שכל כך מהר הם יתפסו לרעיון וישתמשו בזה בלי שנכוון אותם.במפגשים הם מביאים את הדפים שציירו (מי שרוצה) ומתחלקים עם שאר הילדים ברגשות שהרגישו באותו היום.אני גם כותבת על הציורים מה שהם אומרים אם הם באים לספר. זה ממש נתן עוד כלי לתקשורת ביננו ולביטוי רגשות.
הבאתי את הספר לגן והקראתי אותי (חלקית במילים שלי) ושוחחנו עליו ועל הרעיון שבו. ציירנו על שני בריסטולים מחוברים את הציפור, הזמנתי ילדים למחשב וכל ילד החליט ובחר שם של מגרה אותה רצה להדפיס (לאחר שראיתי שהם הבינו את עניין המגרות כמובן), היה מדהים לראות מה כל ילד בחר.. הרעיונות היו שלהם) הוא הדפיס את השם וצייר כך שהציור יבטא את הרגש שבחר. לקחתי קופסאות פלסטיק (של פירות) הדבקנו על כל קופסא את השמות שהילדים הדפיסו וציירו ובעזרת סקוצ´ים חיברנו לציפור המצויירת את הקופסאות. מאז, הילדים משתמשים בזה בצורה מדהימה- ילד שכעס על ילד אחר, צייר פרצוף כועס והכניס למגרת הכעס. ילד שהיה עצוב כי רצה את אמא, צייר ילד עצוב והכניס למגרת העצב, וכך גם לגבי שמחה, אהבה.. וכו´. לא האמנתי שכל כך מהר הם יתפסו לרעיון וישתמשו בזה בלי שנכוון אותם.במפגשים הם מביאים את הדפים שציירו (מי שרוצה) ומתחלקים עם שאר הילדים ברגשות שהרגישו באותו היום.אני גם כותבת על הציורים מה שהם אומרים אם הם באים לספר. זה ממש נתן עוד כלי לתקשורת ביננו ולביטוי רגשות.
