ציפורן תלושה
אתמול הכלבונת עלתה על ספסל ציבורי וכשהיא ניסתה לרדת כנראה שנתפסה לה הציפורן הקידמית באחד החורים בספסל ונתלשה בשלמותה. עצרנו את הדם במקום והחזרנו אותה הביתה ברכב כדי שהפצע לא יתלכלך (בכל זאת לא פשוט להרים 28 קילו מהספסל לאוטו ומהחניה לבית אז מהגינה לבית זה בלתי אפשרי). שמנו לה פולידין על הפצע. אז הפולידין היה סרט, שפכנו על הציפורן כשהיא לא הסתכלה ( בלי לגעת ברגל) ואז היא התחילה לברוח לנו בכל הבית, לא נתנה לגעת. קשה לה לדרוך על הרגל והיא נוטה להרים אותה הרבה באוויר. בסופו של דבר היא ליקקה חלק מהפולידין כי הוא הציק לה ( מאוד מקווה שזה לא רעיל). אז ניסינו לחבוש לה את הרגל אבל לא הצלחנו, ברגע שהיא קלטה מה אנחנו מתכננים היא צלעה לה בכל הבית בכדי לברוח לנו ונלחמה בנו. אז כדי להוציא אותה לצרכים שמנו לה גרב על הרגל ( גם אחרי מלחמה לא קטנה) כדי שהבשר החשוף לא יתלכלך בחול או לכלוך. בלילה כשהיא התעייפה הצלחנו לחבוש את הרגל בל בלי פולידין כי איך שהיא מריחה אותו מתקרב היא בורחת.
היום אחרי הטיול צהרים הורדתי לה את התחבושת כי פחדתי שהפצע שם חנוק ולא התאוורר ( בכל זאת אטמתי לה אתמול את הרגל עם התחבושת די הרמטית) ופחדתי שזה יעשה נזק. מאז היא כל הזמן מלקקת את המקום די באובסיסביות ( ואת שאריות הפולידין מאתמול) למרות שאני מבקשת ממנה שלא. נראה שזה עדיין כואב לה כי היא לא מסתובבת הרבה מיוזמתה בבית וכשהיא עומדת לעיתים היא מרימה עדיין את הרגל באוויר וכשהיא הולכת היא דורכת עליה אבל קצת צולעת. בהתחלה חשבתי שזה מהתחבושת שלא נוח לה ללכת איתה אבל לאחר שהסרתי אותה שמתי לב שהיא עדיין קצת צולעת. גם את העצם שלה היא לא מסיימת בשתי דקות כמו תמיד ורובה עדיין לא נאכלה מאתמול ( שזה ביום ממוצע לוקח 20 דקות) למרות שהיא עובדת עליה מדי פעם.
אני יודעת שזה אולי נשמע מוזר אבל הלב שלי ממש נשבר לרסיסים כשאני רואה שהיא סובלת ככה. זו כלבת לברדור שמלאת שמחת חיים ואנרגטית שכל ערב רצה עם החברים שלה ועכשיו היא סוג של שטיח. חשוב לציין, יש לנו שכנה שהכלבה מתה עליה ועדיין כשהיא באה היא קופצת עליה בטירוף (למרות שכואב לה), ברחוב בטיול צרכים היא הולכת כמו צב אבל היא מראה רצון לגשת לאנשים ומקשקשת בזנב כשמישהו מסתכל עליה והאומדן הכי חשוב, אוכל, זו בכל זאת לברדור: כמו שכתבתי את העצם היא לא גומרת ( אוכלת כל פעם קצת) אבל את האוכל שלה היא טורפת כמו תמיד ומראה סימנים שהיא מוכנה לאכול גם את שלנו. התאבון לא נפגע כלל והיא שותה כמו תמיד.
שאלות ברשותכם:
1. זה כאמור קרה אתמול בצהרים, האם יש טעם עדיין לשים פולידין על המקום? נראה שהיא שונאת את זה.
2. במידה וכן, אין סיכוי לחבוש או להגיע לרגל שלה אחרי הפולידין, האם זה מסוכן שהיא מלקקת אותו?
3. היא כל הזמן מלקקת את המקום ( בלי קשר לפולידין) , האם לתת לה?
4. האם יש צורך לחבוש לה את המקום באופן קבוע למרות שזה חונק את הפצע והוא לא מתאוורר, מצד שני לתת לה להסתובב ברחוב עם הבשר חשוף ככה לא יגרום לזה שכולו יתמלא חול ולכלוך? קשה לשים ולהוריד לה תחבושת רק לפני טיולים כי כל פעם זה סיפור של שעה לשים לה מחדש. האם גרב לפני היציאה לרחוב תספיק?
ושאלה אחרונה, מישהו יודע אולי כמה זמן לוקח לציפורן לצמוח מחדש באורך כזה שזה יפסיק לכאוב לה ושהבשר כבר לא יהיה חשוף?
תודה רבה
אתמול הכלבונת עלתה על ספסל ציבורי וכשהיא ניסתה לרדת כנראה שנתפסה לה הציפורן הקידמית באחד החורים בספסל ונתלשה בשלמותה. עצרנו את הדם במקום והחזרנו אותה הביתה ברכב כדי שהפצע לא יתלכלך (בכל זאת לא פשוט להרים 28 קילו מהספסל לאוטו ומהחניה לבית אז מהגינה לבית זה בלתי אפשרי). שמנו לה פולידין על הפצע. אז הפולידין היה סרט, שפכנו על הציפורן כשהיא לא הסתכלה ( בלי לגעת ברגל) ואז היא התחילה לברוח לנו בכל הבית, לא נתנה לגעת. קשה לה לדרוך על הרגל והיא נוטה להרים אותה הרבה באוויר. בסופו של דבר היא ליקקה חלק מהפולידין כי הוא הציק לה ( מאוד מקווה שזה לא רעיל). אז ניסינו לחבוש לה את הרגל אבל לא הצלחנו, ברגע שהיא קלטה מה אנחנו מתכננים היא צלעה לה בכל הבית בכדי לברוח לנו ונלחמה בנו. אז כדי להוציא אותה לצרכים שמנו לה גרב על הרגל ( גם אחרי מלחמה לא קטנה) כדי שהבשר החשוף לא יתלכלך בחול או לכלוך. בלילה כשהיא התעייפה הצלחנו לחבוש את הרגל בל בלי פולידין כי איך שהיא מריחה אותו מתקרב היא בורחת.
היום אחרי הטיול צהרים הורדתי לה את התחבושת כי פחדתי שהפצע שם חנוק ולא התאוורר ( בכל זאת אטמתי לה אתמול את הרגל עם התחבושת די הרמטית) ופחדתי שזה יעשה נזק. מאז היא כל הזמן מלקקת את המקום די באובסיסביות ( ואת שאריות הפולידין מאתמול) למרות שאני מבקשת ממנה שלא. נראה שזה עדיין כואב לה כי היא לא מסתובבת הרבה מיוזמתה בבית וכשהיא עומדת לעיתים היא מרימה עדיין את הרגל באוויר וכשהיא הולכת היא דורכת עליה אבל קצת צולעת. בהתחלה חשבתי שזה מהתחבושת שלא נוח לה ללכת איתה אבל לאחר שהסרתי אותה שמתי לב שהיא עדיין קצת צולעת. גם את העצם שלה היא לא מסיימת בשתי דקות כמו תמיד ורובה עדיין לא נאכלה מאתמול ( שזה ביום ממוצע לוקח 20 דקות) למרות שהיא עובדת עליה מדי פעם.
אני יודעת שזה אולי נשמע מוזר אבל הלב שלי ממש נשבר לרסיסים כשאני רואה שהיא סובלת ככה. זו כלבת לברדור שמלאת שמחת חיים ואנרגטית שכל ערב רצה עם החברים שלה ועכשיו היא סוג של שטיח. חשוב לציין, יש לנו שכנה שהכלבה מתה עליה ועדיין כשהיא באה היא קופצת עליה בטירוף (למרות שכואב לה), ברחוב בטיול צרכים היא הולכת כמו צב אבל היא מראה רצון לגשת לאנשים ומקשקשת בזנב כשמישהו מסתכל עליה והאומדן הכי חשוב, אוכל, זו בכל זאת לברדור: כמו שכתבתי את העצם היא לא גומרת ( אוכלת כל פעם קצת) אבל את האוכל שלה היא טורפת כמו תמיד ומראה סימנים שהיא מוכנה לאכול גם את שלנו. התאבון לא נפגע כלל והיא שותה כמו תמיד.
שאלות ברשותכם:
1. זה כאמור קרה אתמול בצהרים, האם יש טעם עדיין לשים פולידין על המקום? נראה שהיא שונאת את זה.
2. במידה וכן, אין סיכוי לחבוש או להגיע לרגל שלה אחרי הפולידין, האם זה מסוכן שהיא מלקקת אותו?
3. היא כל הזמן מלקקת את המקום ( בלי קשר לפולידין) , האם לתת לה?
4. האם יש צורך לחבוש לה את המקום באופן קבוע למרות שזה חונק את הפצע והוא לא מתאוורר, מצד שני לתת לה להסתובב ברחוב עם הבשר חשוף ככה לא יגרום לזה שכולו יתמלא חול ולכלוך? קשה לשים ולהוריד לה תחבושת רק לפני טיולים כי כל פעם זה סיפור של שעה לשים לה מחדש. האם גרב לפני היציאה לרחוב תספיק?
ושאלה אחרונה, מישהו יודע אולי כמה זמן לוקח לציפורן לצמוח מחדש באורך כזה שזה יפסיק לכאוב לה ושהבשר כבר לא יהיה חשוף?
תודה רבה