האאא!!!!
סוף סוף יש יתרון למצלמה דיגיטלית. הרקע שחור כל כך בגלל שהקטע איפה שהאור הוא בעצמה חזקה מאוד והחשיפה מותאמת אליו. ולכן כל מה שברקע (כלומר לא האור עצמו) מקבל חשיפה כל כך מעטה שהוא בעצם לא נותן פרטים כמעט, והפרטים שהוא נותן הם באיכות ממש גרועה (זה כי המצלמה שלי היא לא מקצועית). ואת הפרטים שהוא כן נותן אני מרשה לעצמי להכהות (מה שבצילום מסורתי נקרא "להוסיף") עד אבדן מלא של פרטים. ובצילומים אחרים אני גם עושה ממש עיבודים של צבע וקונטרסט בעזרת פוטושופ. במקרה הזה הצילומים הם כמעט כמו שנראים כאן, העיבוד שלי היה מינימלי. אם היית רואה את העצמה של הצבע בעיניים היית נדהמת ומצלמת איזה מאתיים תמונות... כמוני
אם הייתי מצלמת את זה על סרט רגיל היו פרטים ברקע הרבה יותר מאשר בדיגיטלי. לרוב זה ממש מעצבן התכונה הזאת של הפורמט הדיגיטלי בגלל שצריך כל כך לדייק בחשיפה אחרת מאבדים פרטים שאין דרך להביא לידי ביטוי, חוסר הגמישות של החומר הרגיש לאור ממש מציק לפעמים. בצילום על סרט רגיל אפשר לקבל פרטים גם באיזורים שרופים אבל בדיגיטלי אי אפשר. זה בגלל המבנה הפיזי שבסרט רגיל יש הרבה מולקולות רגישות לאור בשכבה שעל הסרט (אמנם שכבה דקה אבל לא בעובי של מולקולה אחת) ובדיגיטלי יש את שכבה אחת של פיקסלים וזהו. אז בקיצור, יש לזה יתרונות במקרים מסויימים. אגב עבודה עם פוטושופ, גם בצילום מסורתי היו הצלמים המוכשרים שבעזרת טכניקות שלאחר הצילום היו עושים דברים דומים מאוד למה שאני עושה הרבה פעמים בעזרת פוטושופ (אמנם לא במקרה הזה אבל הרבה). מתארת לעצמי שאם לא היה פוטושופ וצילום דיגיטלי והיה לי מספיק כסף הייתי עובדת בטכניקות ההם. מצרפת כאן קישור לאתר של
פיט טרנר שעשה עיבודי קונטרסט ורוויה של צבע לאחר הצילום ובלי מחשב, הכל בידיים... (לאלו שמעריכים יותר את העבודה הקשה וממעיטים בעזרה הרבה של עיבוד תמונה ממוחשב) לדעתי כמו שכבר אמרתי, האמנות היא התוצאה הסופית ולא הדרך בה הושגה. מאוד אוהבת את
פיט טרנר. והנה צילום שהוא צילם בנמיביה. ננה