ציטוט לסוף השבוע
"משמעות מוסרית יש רק למעשים בין בני אדם ולא למעשים בין האדם לטבע" (הרמב"ם). האם אתם מסכימים עם המשפט הזה? האם המשפט עומד לדעתכם במבחן הזמן? מה דעתכם? אני לא מסכים על המשפט ולדעתי המשפט לא עומד במבחן הזמן והנה ההסבר: נשאלת השאלה מהו הטבע? בעלי החיים? אולי כדור הארץ כולו? לדעתי הטבע הוא שניהם גם יחד. האם אין משמעות מוסרית לפגיעה בבעלי החיים, למעשים מזעזעים של התעללות? לדעתי יש, יתרה מכך, זוהי פתיחת פתח להתעללות בבעלי חיים שיכולה להביא בטווח הארוך לגיטימציה להתעללות בבני אדם (וזה כבר קרה בשואה, בהשוואה בין יהודים לחרקים) ולכן זה לא מוסרי. אולי ההגדרה של הטבע היא כדור הארץ כולו, ואז עולות השאלות מתחום האקולוגיה: הרי פגיעה באיכות הסביבה יכולה להביא בעתיד הרחוק, הפחות רחוק ובהווה שכבר פה לאסונות לבני האדם, כמו ירידה באיכות האוויר והמים כמו סכנת החור באוזון וכמו סכנת הפשרת הקרחונים ותוצאתיה הקשות. והרי פגיעה כזאת היא בראש וראשונה פגיעה בבני האדם, ולכן לדעתי יש סתירה במשפט. שאלה נוספת נשאלת במשפט: איפה אלוהים? הוא בטח לא בן אדם, אז אולי הרמב"ם (שהוא כידוע אדם דתי) משייך אותו לטבע האם אין משמעות מוסרית למעשים בין האדם לאלוהיו, האם אדם דתי יכול להתיחס כך לאלוהיו? ואולי הרמב"ם בכלל לא התייחס במשפט הזה לקשר שבין אדם ואלוהיו? אבל אז עולה שאלה אחרת מה עושה במשפט המילה "רק"? שיהיה לכם שבת שלום וחג שמח!!!
"משמעות מוסרית יש רק למעשים בין בני אדם ולא למעשים בין האדם לטבע" (הרמב"ם). האם אתם מסכימים עם המשפט הזה? האם המשפט עומד לדעתכם במבחן הזמן? מה דעתכם? אני לא מסכים על המשפט ולדעתי המשפט לא עומד במבחן הזמן והנה ההסבר: נשאלת השאלה מהו הטבע? בעלי החיים? אולי כדור הארץ כולו? לדעתי הטבע הוא שניהם גם יחד. האם אין משמעות מוסרית לפגיעה בבעלי החיים, למעשים מזעזעים של התעללות? לדעתי יש, יתרה מכך, זוהי פתיחת פתח להתעללות בבעלי חיים שיכולה להביא בטווח הארוך לגיטימציה להתעללות בבני אדם (וזה כבר קרה בשואה, בהשוואה בין יהודים לחרקים) ולכן זה לא מוסרי. אולי ההגדרה של הטבע היא כדור הארץ כולו, ואז עולות השאלות מתחום האקולוגיה: הרי פגיעה באיכות הסביבה יכולה להביא בעתיד הרחוק, הפחות רחוק ובהווה שכבר פה לאסונות לבני האדם, כמו ירידה באיכות האוויר והמים כמו סכנת החור באוזון וכמו סכנת הפשרת הקרחונים ותוצאתיה הקשות. והרי פגיעה כזאת היא בראש וראשונה פגיעה בבני האדם, ולכן לדעתי יש סתירה במשפט. שאלה נוספת נשאלת במשפט: איפה אלוהים? הוא בטח לא בן אדם, אז אולי הרמב"ם (שהוא כידוע אדם דתי) משייך אותו לטבע האם אין משמעות מוסרית למעשים בין האדם לאלוהיו, האם אדם דתי יכול להתיחס כך לאלוהיו? ואולי הרמב"ם בכלל לא התייחס במשפט הזה לקשר שבין אדם ואלוהיו? אבל אז עולה שאלה אחרת מה עושה במשפט המילה "רק"? שיהיה לכם שבת שלום וחג שמח!!!