ציטוט יומי
- פותח הנושא קמהדנו
- פורסם בתאריך
o n m y w a y
New member
רחוק, רחוק, מהבנתי.../images/Emo13.gif
הרבי מקוצק
יש כמה וכמה אפשרויות פירוש ומן הראוי לפרש משפט שכזה ועד סופה של הודעתי זה יהיה ברור יותר. אני קראתי פעם את הרבי מקוצק ויש לי ספרים עם ציטוטים שנמסרו בשמו בבית. בעצם אין אדם בעולם שיכול להגיד משהו על המיתה(דהיינו מה שיש אחריה)אלא רק אם הוא כבר מת. ואם הוא מוציא משפט שכזה עוד בחייו,יש לנסות לבדוק הקשרים שונים.. 1)הרבי לא יצא מחדרו במשך עשורים,לא היה מתרחץ אלא לעיתים רחוקות מתקשר בקושי עם הבריות,נראה היה שהחיים הפכו להיות החמצה והחסידות שלו בגדול התפרקה.סוג של טרגדיה. הציטוטים שנמסרו בשמו לאורך כל חייו הם לעיתים יפים מאוד ומרגשים מאוד. יחד עם זאת,אין לדעת באיזה מצב נפשי היה הרבי כאשר הוציא כל ציטוט בכל שלב בחייו,ציטוטים,שתלמידיו המבוהלים והנאמנים מהחסידות הפנימית שלו מיהרו לרשום כאילו היו דברי אלוהים חיים.
בהקשר הפרשנות הזאת,כל קשר בין זה לדרך רוחנית,מקרי בהחלט.בוא נאמר שיש כאן השוואה מיינדית הנוגעת לחיים ולמוות.הוא בעצם אומר שהמוות טוב מהחיים.האם זה נכון?האם זאת האמת? האם זאת דרך רוחנית לכוון את האנשים למה שנראה כעולם הבא טוב יותר או שמא לחיות במלוא העוצמה והתנופה את החיים הללו כאן מבלי להשוות בין דברים?זהו סוג של וויתור ,בעצם אנו מתפשרים בחיינו על משהו פחות יפה וכמו שיעקוב נשא דבר ראשון את לאה(אם כי חשק ברחל) כך גם בני האדם מאולצים דבר ראשון להיכנס לברית הנישואין עם הלאות,הנקראת חיים. 2)יש בהחלט גם פירוש נוסף,שבו הרבי מצביע על כך שהמוות אינו ניגוד לחיים,אלא המשכם. דבר שעולה בקנה אחד עם תפיסות מסויימות של דרכים רוחניות(שוב,לא ניתן לאמת,רק להאמין) כאשר רואים משהו כמנוגד למשהו נוצרת חרדה מהתאפשרות התממשותו לאחר מכן,בייחוד כאשר בני אדם דבקים בחייהם ויגורים מהמוות.אולי הרבי ניסה לעזור.ביטל בדבריו את הדואליות והמתיק קצת עבור חסידיו.החיים יפים,המוות שהוא המשכם היפה יותר.אין דואליות,למעט הבדל בנופים שרואים בדרך. 3)ולכן אני מסוגל לחשוב על עוד אפשרות אחת(שנובעת מזאת)שאולי ניסה לנחם את חסידיו ולהכין אותם לקראת רגע ההיפרדות שלו מהם.זאת הפרשנות היותר יפה בעיני ורואים בה אלמנט אבהי של דאגה לזולת, משהו כמו המילים היפות של בודהא בטרם מת לחסידיו.האפשרות הזאת יפה אף היא,אולם לא נראית לי סבירה לפי המצב שלו באותה תקופה ובכלל הדרך שבה נהג בחסידיו לאורך תקופות ארוכות. 4)והנה עוד אפשרות,רק בשביל הקוריוז.אולי הצליח להרוג את האגו שלו בחייו ובסך הכל רמז,שהחיים עם האגו יכולים להיות יפים,אולם החיים בלי האגו יותר יפים? טוב,לאפשרות הזאת אינני ממש רוצה להיכנס..אבל זאת אפשרות. כדאי לקחת בחשבון,יש לא מעט כתות בימינו שהביאו את מאמינהן להתאבדות המונית על בסיס אותה אמונה, שהמוות הוא החדר היותר יפה.משפט שכזה הם היו יכולים להפוך למוטו שלהם. לכן,בגדול,קשה לדעת,אין לנו מספיק נתונים כדי להבין באילו הקשר הובאו הדברים,אם כי מסיפור חייו הכללי נראה לי שזה ההקשר הראשון,הייתי שמח לו היה השלישי(אם כי לא סביר ממה שאני יודע מקורות חייו) הנה לך פירוש של משפט קמהדנו בשלושה הקשרים שונים ועדיין לא סגרתי את עצמי לקבל פרשנויות נוספות.
יש כמה וכמה אפשרויות פירוש ומן הראוי לפרש משפט שכזה ועד סופה של הודעתי זה יהיה ברור יותר. אני קראתי פעם את הרבי מקוצק ויש לי ספרים עם ציטוטים שנמסרו בשמו בבית. בעצם אין אדם בעולם שיכול להגיד משהו על המיתה(דהיינו מה שיש אחריה)אלא רק אם הוא כבר מת. ואם הוא מוציא משפט שכזה עוד בחייו,יש לנסות לבדוק הקשרים שונים.. 1)הרבי לא יצא מחדרו במשך עשורים,לא היה מתרחץ אלא לעיתים רחוקות מתקשר בקושי עם הבריות,נראה היה שהחיים הפכו להיות החמצה והחסידות שלו בגדול התפרקה.סוג של טרגדיה. הציטוטים שנמסרו בשמו לאורך כל חייו הם לעיתים יפים מאוד ומרגשים מאוד. יחד עם זאת,אין לדעת באיזה מצב נפשי היה הרבי כאשר הוציא כל ציטוט בכל שלב בחייו,ציטוטים,שתלמידיו המבוהלים והנאמנים מהחסידות הפנימית שלו מיהרו לרשום כאילו היו דברי אלוהים חיים.
בהקשר הפרשנות הזאת,כל קשר בין זה לדרך רוחנית,מקרי בהחלט.בוא נאמר שיש כאן השוואה מיינדית הנוגעת לחיים ולמוות.הוא בעצם אומר שהמוות טוב מהחיים.האם זה נכון?האם זאת האמת? האם זאת דרך רוחנית לכוון את האנשים למה שנראה כעולם הבא טוב יותר או שמא לחיות במלוא העוצמה והתנופה את החיים הללו כאן מבלי להשוות בין דברים?זהו סוג של וויתור ,בעצם אנו מתפשרים בחיינו על משהו פחות יפה וכמו שיעקוב נשא דבר ראשון את לאה(אם כי חשק ברחל) כך גם בני האדם מאולצים דבר ראשון להיכנס לברית הנישואין עם הלאות,הנקראת חיים. 2)יש בהחלט גם פירוש נוסף,שבו הרבי מצביע על כך שהמוות אינו ניגוד לחיים,אלא המשכם. דבר שעולה בקנה אחד עם תפיסות מסויימות של דרכים רוחניות(שוב,לא ניתן לאמת,רק להאמין) כאשר רואים משהו כמנוגד למשהו נוצרת חרדה מהתאפשרות התממשותו לאחר מכן,בייחוד כאשר בני אדם דבקים בחייהם ויגורים מהמוות.אולי הרבי ניסה לעזור.ביטל בדבריו את הדואליות והמתיק קצת עבור חסידיו.החיים יפים,המוות שהוא המשכם היפה יותר.אין דואליות,למעט הבדל בנופים שרואים בדרך. 3)ולכן אני מסוגל לחשוב על עוד אפשרות אחת(שנובעת מזאת)שאולי ניסה לנחם את חסידיו ולהכין אותם לקראת רגע ההיפרדות שלו מהם.זאת הפרשנות היותר יפה בעיני ורואים בה אלמנט אבהי של דאגה לזולת, משהו כמו המילים היפות של בודהא בטרם מת לחסידיו.האפשרות הזאת יפה אף היא,אולם לא נראית לי סבירה לפי המצב שלו באותה תקופה ובכלל הדרך שבה נהג בחסידיו לאורך תקופות ארוכות. 4)והנה עוד אפשרות,רק בשביל הקוריוז.אולי הצליח להרוג את האגו שלו בחייו ובסך הכל רמז,שהחיים עם האגו יכולים להיות יפים,אולם החיים בלי האגו יותר יפים? טוב,לאפשרות הזאת אינני ממש רוצה להיכנס..אבל זאת אפשרות. כדאי לקחת בחשבון,יש לא מעט כתות בימינו שהביאו את מאמינהן להתאבדות המונית על בסיס אותה אמונה, שהמוות הוא החדר היותר יפה.משפט שכזה הם היו יכולים להפוך למוטו שלהם. לכן,בגדול,קשה לדעת,אין לנו מספיק נתונים כדי להבין באילו הקשר הובאו הדברים,אם כי מסיפור חייו הכללי נראה לי שזה ההקשר הראשון,הייתי שמח לו היה השלישי(אם כי לא סביר ממה שאני יודע מקורות חייו) הנה לך פירוש של משפט קמהדנו בשלושה הקשרים שונים ועדיין לא סגרתי את עצמי לקבל פרשנויות נוספות.בגלל/בזכות און מיי
סיקרן אותי הרב מקוצק, הלכתי בדקתי מצאתי הבן אדם היה משהו שחבל"ז "גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים, בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש". הרבי מקוצק עצמו הטיל מרה בתלמידיו ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גובה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק, למשל מי שלא העלה סברא במשך שלשה ימים הוצא מבית המדרש, מיעט להיפגש עם חסידיו עוד לפני תקופת התבודדות ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה ניסים וכו')... ... ע"פ המקובל בתנועת החסידות לפני מותו ציווה רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגור לשרוף את כל כתביו, והדבר היחיד ששרד בכתב ידו הוא מכתב קצר ולא משמעותי. את אמרותיו המפורסמות ליקטו תלמידיו בספרים שונים. אולם ישנה מחלוקת בין חוקרים וחסידים האם בכלל נכתב ספר על ידו. לפי גרסה אחת החזיק הרבי מקוצק בדעה שלפיה רוב הלומדים עוסקים בש"ס רוב זמנם, וקוראים בספרים אחרים בשבת אחר הארוחה תוך כדי לכתם לישון, וספר לשינה לא היה ברצונו לכתוב. הגישה השנייה טוענת כי רבי מנחם מנדל כתב במהלך שנים ספר בשם "ספר האדם" (שלא הכיל אלא דף אחד ובו תפיסתו הרוחנית המיוחדת) שנשרף במצוותו." בויקי אומרים שהציטוט הוא מילותיו האחרונות זה יפה. הוא לא רצה לכתוב רומן-מטוסים
סיקרן אותי הרב מקוצק, הלכתי בדקתי מצאתי הבן אדם היה משהו שחבל"ז "גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים, בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש". הרבי מקוצק עצמו הטיל מרה בתלמידיו ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גובה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק, למשל מי שלא העלה סברא במשך שלשה ימים הוצא מבית המדרש, מיעט להיפגש עם חסידיו עוד לפני תקופת התבודדות ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה ניסים וכו')... ... ע"פ המקובל בתנועת החסידות לפני מותו ציווה רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגור לשרוף את כל כתביו, והדבר היחיד ששרד בכתב ידו הוא מכתב קצר ולא משמעותי. את אמרותיו המפורסמות ליקטו תלמידיו בספרים שונים. אולם ישנה מחלוקת בין חוקרים וחסידים האם בכלל נכתב ספר על ידו. לפי גרסה אחת החזיק הרבי מקוצק בדעה שלפיה רוב הלומדים עוסקים בש"ס רוב זמנם, וקוראים בספרים אחרים בשבת אחר הארוחה תוך כדי לכתם לישון, וספר לשינה לא היה ברצונו לכתוב. הגישה השנייה טוענת כי רבי מנחם מנדל כתב במהלך שנים ספר בשם "ספר האדם" (שלא הכיל אלא דף אחד ובו תפיסתו הרוחנית המיוחדת) שנשרף במצוותו." בויקי אומרים שהציטוט הוא מילותיו האחרונות זה יפה. הוא לא רצה לכתוב רומן-מטוסים
מה הרלוונטיות?
מה לנו ולעניין המיתה? אולי היא מהלך מחדר אחד למשנהו, ואולי לא. זה מתחבר גם לשאלה של עוגי על איך מקבעים הארה. האם רצית לעורר דיון על נושאים עקרים או על אי-הצורך לתת דעתנו עליהם? והנה משלי: רבי מנחם מנדל כתב את ספר האדם וציווה לשרוף אותו עם מותו. כל אחד מאיתנו כותב את ספר האדם במו חייו. כל אחד שורף אותו עם מותו.
מה לנו ולעניין המיתה? אולי היא מהלך מחדר אחד למשנהו, ואולי לא. זה מתחבר גם לשאלה של עוגי על איך מקבעים הארה. האם רצית לעורר דיון על נושאים עקרים או על אי-הצורך לתת דעתנו עליהם? והנה משלי: רבי מנחם מנדל כתב את ספר האדם וציווה לשרוף אותו עם מותו. כל אחד מאיתנו כותב את ספר האדם במו חייו. כל אחד שורף אותו עם מותו.
אבי בכר 2005
New member
הנה פרוש אופטימי ופשוט
תמיד רציתי להיות פרשן "אין המיתה ולא כלום" - המיתה הנתפסת כסוף החיים ותחילה (כן או לא) של משהו אחר, איננה ולא כלום אין היא אלא הגדרה סמנטית להמשך טיבעי של רצף ארועים שאנו חווים ארוע,ארוע,ארוע(הריון),ארוע,ארוע,ארוע(לידה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(חתונה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(פנסיה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(הפסקת נשימה),ארוע,ארוע(הפסקת פעילות לב),ארוע,ארוע,ארוע(הפסקת פעילות מוח),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(לוויה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(לידה),ארוע,ארוע,............... המיתה - היא טיבעית , נורמלית, הגיונית, פשוטה בדיוק כפי שנורמלי הגיוני ופשוט ".....שהולכים מחדר אל חדר ובוחרים בחדר היותר יפה" הכל ממילא ספקולציות, אני בחרתי בזאת
יום מבורך
תמיד רציתי להיות פרשן "אין המיתה ולא כלום" - המיתה הנתפסת כסוף החיים ותחילה (כן או לא) של משהו אחר, איננה ולא כלום אין היא אלא הגדרה סמנטית להמשך טיבעי של רצף ארועים שאנו חווים ארוע,ארוע,ארוע(הריון),ארוע,ארוע,ארוע(לידה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(חתונה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(פנסיה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(הפסקת נשימה),ארוע,ארוע(הפסקת פעילות לב),ארוע,ארוע,ארוע(הפסקת פעילות מוח),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(לוויה),ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע,ארוע(לידה),ארוע,ארוע,............... המיתה - היא טיבעית , נורמלית, הגיונית, פשוטה בדיוק כפי שנורמלי הגיוני ופשוט ".....שהולכים מחדר אל חדר ובוחרים בחדר היותר יפה" הכל ממילא ספקולציות, אני בחרתי בזאת
עוד בענייני מיתות
שיר של ג'ון דון מהמאה החמש עשרה. למענכם יגעתי ומצאתי את התרגום (כי אני יודעת שחלקכם עצלנים). מוות, אל יגבה לבבך מוות, אל יגבה לבבך, גם אם קראוך אדיר ונורא, כי לא כזה אתה; אלה שלהפילם חשבת, אינם מתים, וגם להורגני עדיין אינך יכול. הדימוי שלך, מנוחה ותרדמה, מסב עונג; אך הרבה יותר מזה חבוי בך, ובאחת – טובי בנינו הולכים אתך, מנוחה לעצמותיהם וגאולה לנשמתם. עבד הנך לגורל, למקרה, למלכים ולנואשים, וברעל, מלחמה ומגפה תשכון; הזיות וחנופות ירדימונו גם הם אף טוב יותר מאבחתך; למה, אם כן רם לבבך? בתוך תנומה קצרה אחת, ניעור לעד, והמוות – אינו עוד. מוות, מות תמות. Death, Be Not Proud Death, be not proud, though some have called thee Mighty and dreadful, for thou art not so; For those whom thou think’st thou dost overthrow, Die not, poor Death, nor yet canst thou kill me. From rest and sleep, which but thy pictures be, Much pleasure; then from thee much more must flow, And soonest our best men with thee do go, Rest of their bones, and soul’s delivery. Thou art slave to fate, chance, kings, and desperate men, And dost with poison, war, and sickness dwell; And poppy or charms can make us sleep as well And better than thy stroke; why swell’st thou then? One short sleep past, we wake eternally, And death shall be no more; Death, thou shalt die.
שיר של ג'ון דון מהמאה החמש עשרה. למענכם יגעתי ומצאתי את התרגום (כי אני יודעת שחלקכם עצלנים). מוות, אל יגבה לבבך מוות, אל יגבה לבבך, גם אם קראוך אדיר ונורא, כי לא כזה אתה; אלה שלהפילם חשבת, אינם מתים, וגם להורגני עדיין אינך יכול. הדימוי שלך, מנוחה ותרדמה, מסב עונג; אך הרבה יותר מזה חבוי בך, ובאחת – טובי בנינו הולכים אתך, מנוחה לעצמותיהם וגאולה לנשמתם. עבד הנך לגורל, למקרה, למלכים ולנואשים, וברעל, מלחמה ומגפה תשכון; הזיות וחנופות ירדימונו גם הם אף טוב יותר מאבחתך; למה, אם כן רם לבבך? בתוך תנומה קצרה אחת, ניעור לעד, והמוות – אינו עוד. מוות, מות תמות. Death, Be Not Proud Death, be not proud, though some have called thee Mighty and dreadful, for thou art not so; For those whom thou think’st thou dost overthrow, Die not, poor Death, nor yet canst thou kill me. From rest and sleep, which but thy pictures be, Much pleasure; then from thee much more must flow, And soonest our best men with thee do go, Rest of their bones, and soul’s delivery. Thou art slave to fate, chance, kings, and desperate men, And dost with poison, war, and sickness dwell; And poppy or charms can make us sleep as well And better than thy stroke; why swell’st thou then? One short sleep past, we wake eternally, And death shall be no more; Death, thou shalt die.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.