ציטוט וכמה מילים

[מוטי ש]

ציטוט וכמה מילים

"הנפש ביסודה תאמר לעצמה:איש איננו יכול לבנות את הגשר שעליו יהא עליך לחצות את נהר החיים,שום איש מלבדך.יש כמובן אינסוף דרכים וגשרים וחצאי-אלים המוכנים לשאת אותך מעל הנהר,אבל רק במחיר העצמי שלך.בכל העולם יש רק דרך מיוחדת אחת שאיש מלבדך איננו יכול ללכת בה.לאן היא מוליכה?אל נא תשאלי,אלא לכי בה.ברגע שאדם אומר:"אני רוצה להישאר אני עצמי' מעלה הוא שזו החלטה מבהילה.כעת הוא חייב לרדת אל מעמקי הוויתו" כמובן שיש כאן מילכוד מסוים,איך אדם יורד לחקר מעמקי הוויתו?מהי הדרך שבה אדם מגלה מהי הדרך היחודית לו? המרכולת הרוחנית המוצעת לו בעולם היא ממש עצומה נראה לי שניטשה הניח שלאדם יש סה"כ אפשרות סבירה לגלות את עצמו,שהציווי "דע את עצמך" איננו עד כדי כך מסובך,שהאדם מסוגל לדעת אך בוחר להדחיק ולהתעלם מרבית חייו מהאפשרות הזאת שניתנה לו (והעולם,באמצעים שונים, יהיה מוכן לתמוך בהתאפשרותה),זאת משום שהאינדיווידואלית האפשרית שלו מבהילה אותו.למה מבהילה?אולי משום שאז האדם מבין שהוא לגמרי לבד,שהוא איננו ילד עוד וכל מה שהוא יכול להיעזר בו זה רק מה "שיש" בו,לטוב ולרע.? כאשר היה ילד ,היה מי שידאג לו ויספק את מחסורו,אולם מי ידאג לו עכשיו,בזה הרגע? הנה,אולי,סיבה טובה,למה דווקא אלא שסבלו ילדות עשוקה עוברים לפעמים טרנספורמציה כל כך מהר.אין להם מה להפסיד, הם כבר יודעים מימלא מה זה להיות "לבד",אז שיהיה...לאחר מכן,הם מגלים,בוודאי,משמעות חדשה לחלוטין ומופלאה של תחושת הלבד,תחושה של חירות,של כוח,של עשייה במסלול של יצירה. מה יכול לקרות בתהליך הזה של הגילוי?כל אחד ילמד להכיר באמת אך ורק את מה שיש,שזאת כשלעצמה מלאכה מפרכת במיוחד,אבל כנראה המלאכה היחידה שמאפשרת לבנות מגדלים שאינם פורחים באוויר,כאלה שדינם תמיד לקרוס בדיוק כאשר אנו בונים עליהם שיחזיקו את כל מה שבנינו "בעמל" מסוג אחר לחלוטין בחיינו.עמל המנוגד לעמל הראשון שבחישוף העצמיות ובנייתה. כנות כנראה תהיה דבר ראשון ההכרה ברגשות הללו שמחבלים בגילוי וחישוף העצמיות באמצעות שורה ארוכה של רציונליזציות. אלו שיצעדו כנגד הרציונליזציות של עצמם,בסופו של דבר ימצאו את דרכם,כאשר הם נעזרים בכל מה שהמציאות סביבם מעניקה להם בכל רגע ורגע.זאת יכולה להיות גם דרך רוחנית.הצעידה הזאת כנגד כל מה שאנו בטוחים בו כל כך היא בעצם הדרך שבה יורדים תהומה לחקר האמת. נדמה לי שזאת גם השיטה של ביירון קייטי "האם אתה בטוח שזאת האמת?" אחר כך,כמובן,יש לעלות חזרה עם האמת הזאת הפנימית,זאת שמעבר למילים,מבלי להביט לאחור באמונה שהיא תבוא יחד עימך לכל מקום שתלך.להביט לאחור,פירושו להטיל ספק והטלת ספק פירושה שוב חזרה לתהליך החיפוש,שיכול להימשך כך לנצח.ספק הוא היקשרות למשהו,שהאדם לאוו דווקא הביא עימו מהתהום,אלא מעל לפני השטח!,מהשטחיות! זה נדמה לי המיתוס של אורפיאוס,שהיה קטן אמונה וסבל בשל כך רבות לאחר שאיבד סופית את המוזה שלו,שאליה היה קשור באופן כל כך נרקיסיסטי.יש מורים רוחניים כאלו אפילו היום ואנדרו כהן כתב על כך כתבה ב NRG ,נדמה לי משהו על כך,שהאגו לעולם לא מת לחלוטין וכולי...מעניין מה הוא רוצה לומר בזה.. .

 

[o n m y w a y]

מוטי.

אמרו לך כמה פעמים שאתה כותב יותר מידי מילים. ובכן ידידי עם מילים, כמו שאתה מתנסח עימם אין לי בעיה כלל. להפך, אתה מתנסח בצורה יפה ומדהימה. מה גם שאתה רואה נכון את המציאות. לדעתי. כן?

 

[מוטי ש]

הכל יחסי.

אני אכן מתנסח בצורה יפה למדי(לא הייתי מגדיר זאת כמדהימה,אבל האם זה אומר שזאת האמת? חוץ מזה,לעיתים בהחלט לא יזיק לתמצת.תימצות מכריח את האדם להתבונן יותר במה שהוא אומר. ארכנות,לפעמים,בהחלט יכולה להיות מלכודת לעולם האסוציאציות הפנימי,שפעם יכול לשרת היטב את מטרת הכתיבה ופעם נוספת עשוי לפגום בה. באופן עקרוני,אם מודעים באותו רגע שבו כותבים לעולם האסוציאציות הפנימי ויודעים לתת את המשקל הנכון לכל מה שעולה,אין ממש חשיבות אם כתיבה נוטה לארכנות או לקצרנות.נדמה לי שכדאי לעשות כמיטב היכולת בכל זמן נתון ונדמה לי שהיה זה בארס שאמר פעם שכדאי לקרוא את ההודעות היטב ולנפות מהם כל מה שהאגו בהכרח מוסיף להם במהלך הכתיבה.זאת יכולה להיות משימה טובה,אם נזכרים בה בזמן. בכל מקרה,תקשורת חשובה לי ואני סבור שהכל יחסי לאדם שאיתו מתקשרים.במקום כמו פורום אינטרנטי שלא תמיד יודעים עם מי אנו מדברים ומה באופן עקרוני מאפיין אותם באמת,אין כל סיבה להניח שיש חשיבות לכתיבה ארוכה או קצרה. כפי שיכולת לראות,אתה עצמך מוטרד מכתיבה מקוצרת מדי ואילו אחרים מוטרדים מכתיבה ארוכה מדי. עלינו ללמוד להתאים את עצמנו לאדם,עד כמה שאנו יכולים בזמן נתון. יש כמובן,גם את המאפיין של המדיה עצמה.עדיין לא נוח לאנשים לפעמים לקרוא הודעות ארוכות ממסך של מחשב, עד כמה זה משפיע לא ממש ברור לי לחלוטין,אבל גם זה יכול להיות שיקול.

 

[אינקה]

כנות

אתה הפרחת את המילה הזו כאן מוטי, ואני חושב שאפשר לאמץ אותה ללא בעייה. לדעתי נקודת המפנה הפנימית היא כשלאדם נמאס לשקר לעצמו. השאלה של קייטי רק מצביעה על המקום הזה שבו אנו מפסיקים להאמין לעצמנו באופן עיוור ובאותו הרגע נעמדים בצומת בה אנו יכולים להפסיק להזרים את האנרגיה אל המיינד ומנגנוניו. באחד מהפרקים של האוס נערכת מיפוי תפקודי מוח באם אר איי לבעלה של האקסית המיתיולוגית שלו. בדיעבד מסתבר שהאיש סובל מדלוזיות, זאת על פי תשובה שקרית שהוא נתן אך קבלה ייצוג "אמיתי" ב מיפוי. האוס מסביר ששקר הוא פעולה מורכבת שמחייבת השתתפות של מספר מרכזים במוח בניגוד לאמירת אמת שפשוטה הרבה יותר. אמור אמת - חסוך אנרגיה! ...נראה שאין מנוס מכך.

 

[מוטי ש]

אמת ושקר.

אמירת אמת היא עניין פשוט מאוד שקשור בקלט ובפלט.המוח האנושי בנוי לקבל נתונים,לעבד אותם בצורה כזאת או אחרת ולהוציא לאחר מכן פלט.המוח אינו יכול להתנגד למה שהוא יודע,מי שיכול להתנגד למה שהמוח יודע,זאת רק האישיות עצמה המתווכת את הנתונים בהתאם לפילטרים ולהרגלים שלה עצמה.יש נתונים שהיא נותנת להם לעבור ללא התערבות כלשהי ויש נתונים שהיא משנה בדרך בהתאם לאיוויה ורצונותיה המודעים או הלא מודעים בכל זמן נתון. לכן כשהשקר הוא ברור(האישיות משקרת בגלוי),,כאשר אדם לדוגמא מתעקש על משהו אחד ביודעו שהוא איננו נכון,הוא מוציא הרבה אנרגיה שקשורה בהתנגדות.התנגדות מעצם טבעה יוצרת הרבה חיכוך וחיכוך פנימי שורף אנרגיה.בניגוד גמור לחיכוך הקשור בהתנגדות לשקר כזה,שעשוי לקדם את האדם לאחר מכן לאמירת אמת החוסכת לו אנרגיה,הרי שהשקר משאיר את האדם עם הרגל גרוע מאוד ומנוון וגם מאגרי אנרגיה מדולדלים תמידית. יש שקרים שאיננו יודעים שהם שקרים,זאת משום שקיים מידע שאיננו מודעים לו כלל וכלל.זה דומה לדוגמא של הבחורה חצויית המוח בניסוי שהבאתי בעבר,שהתעקשה על כך שצחקה בגלל דבר שברור היה שאינו יכול להיות הסיבה לצחוקה. האם היא שקרנית?ובכן,לא יותר מכולנו במידה זאת או אחרת.הניסוי הזה מלמד,שלא תמיד אנו מודעים למשמעות של המידע שאנו מקבלים ולכן אנו מתכחשים לעובדות מסויימות ומתעקשים על אחרות.יחד עם זאת,זה עניין של פיתוח רגישות. עצם זה שהבחורה בניסוי צחקה למרות כפיס המוח המנותק אומר שמידע מסויים עבר אליה דרך חלקים אחרים במוח,דהיינו המערכת הלימבית,אולם היא לא ידעה מה לעשות איתו,הוא לא היה מילולי. מה שאנו למדים עוד,שלא כדאי להיות בטוח בשום דבר,בייחוד כאשר יש לנו תחושה פנימית בתוכינו,שהיא יותר ביטוי רגשי,שאיננו שלמים לחלוטין עם מעשה מסוים או מחשבה מסויימת או אפילו רגש מסוים.לא ללכת עם הראש בקיר. לאט לאט לומדים,גם זה עניין של הרגל נרכש.

 

[בארס]

אי אפשר בלי כנות

אבל אם תהיה כנה עם עצמך ביחס לתובנה שאתה מציג כאן, אם תשאל לגביה: האם זו אמת? האם הקביעה הזאת מבוססת על איזושהי תוצאה אמיתית שהגעת אליה בעצמך תוך כדי יישום התובנה הזו, או בעיקר על משאלת לב (/אונה שמאלית/אגו)? אני מניח שהתשובה תהיה קצת מתסכלת.

 

[מוטי ש]

תמיד אמרתי

שאתה חד עין בצורה יוצאת מגדר הרגיל. בתחילה בסך הכל רציתי להעלות את הציטוט לבדו,אולם משהו בתוכי כנראה החליט ,איכשהו, במקומי לכתוב הודעה על הציטוט הזה. התבוננות בהודעה העלתה את הממצאים הבאים(אני מבדיל בין מה שנראה לי טפל והשערתי לעיקר 1)יש בעיה בפסקה הרביעית המניחה הנחות שלא ניתן ממש לבסס לגבי אלה שהייתה להם ילדות עשוקה וכדומה..כנראה שזה אכן היה יותר הצד השמאלי,שאוהב לקשר בין דברים שונים שלא בהכרח יש בינהם קשר וכדומה.התבוננות נחמדה.. 2)אני עומד מאחרי הדברים שנאמרו בפסקה שבאה לאחר מכן.(פסקה מספר חמש מבוססת על ניסיוני האישי ,כי אינני מדבר כאן על הארה או משהו בדומה לזה,אלא בתהליך "פסיכולוגי" כלשהו המתרחש ללא כל קשר אליה עצמה) 3)אני עומד אחרי מרבית הדברים שנאמרו בפסקה מספר 6,אם כי יש שם בעיה חמורה של "ניסוח" במשפט האומר "שבסופו של דבר ימצאו את דרכם".לגבי זה אינני יכול להיות בטוח,כך שבהחלט ניתן היה להשמיט זאת.פיסקה מספר 6 מבוססת ברובה על התבוננותי האישית בעצמי ועל מחקרי המוח ושילוב של השניים.כנראה שלקחתי זאת צעד אחד יותר מדי קדימה במסקנתיות. 4)הפסקה האחרונה הייתה כמובן מחשבה לגבי התכלית של החיפוש הרוחני בהקשר דבריו של אנדרו כהן והיא מתקשרת בעיני לפסקה שבאה לפני כן בעניין הרציונליזציות.סה"כ כאשר אדם מגלה משהו על עצמו,הדבר הזה הולך איתו לכל מקום ובא לידי ביטוי בעשייה כלשהי,לכן אפשר לומר שהאדם מחובר לאיזשהו דבר בתוכו שמאפשר לו באופן ספונטאני עשייה.אני יודע זאת מחיי היום יום,אולם ההתנסחות הייתה מוחלטת מדי ולצערי אפילו קצת פואטית ולכן חרגה מכל פרופורציה. כמו שאומרים,הכוונה הייתה טובה,אבל הביצוע חרא.אכן הייתה מלכודת של האגו/צד שמאלי בכתיבה הזאת ושיקפת לי את זה יפה.האם נמנעת בעבר לשקף לי דברים אחרים שעלי לדעת עליהם?האמן לי שאני אכיר לך תודה אם לא תהסס לעשות זאת...

 

[o n m y w a y]

אז אתה מחכה שיתפסו אותך,

ואז אתה יוצא בסימפונייה נפלאה שבא אתה מודה, עד כמה אתה... איפה הכנות שלך בתור אדם כשאתה לוחץ על הכפתור? בינך לבין עצמך.

 

[o n m y w a y]

אני מדבר על התפתחות רק מנסיון!

 

[מוטי ש]

שלילי אחי

אני לא מחכה שיתפסו אותי,צר לי אם הבנת זאת מדברי. נהפוכו,קרא את דברי לאינקה ואליך ואולי תבין שאתה ואני ועוד הרבה אחרים יכולים ליפול באותם בורות של חוסר מודעות לא רק בשעת כתיבה אלא בכל שעה אחרת שבה אנו מבצעים איזושהי פעולה אחרת במציאות. האם לא נבצע את הפעולה?אנו נעשה את מה שנעשה בכל מקרה ואת כל מה שהאישיות שלנו מתנה אותנו לעשות.בהתפתחות נעזרים באחרים,שמשקפים לנו בדיוק את הדבר הזה עצמו! והנה לך שיקוף.שים לב,מה הביא אותך עכשיו לומר את הדברים שאמרת אם לא המחמאה שמיהרת לתת לי על הכתיבה הנפלאה וכולי?..זה קצת הצחיק אותי,ידידי,כי זה לא הותיר לך כרגע הרבה ברירות חוץ מלעשות 180 מעלות ולצאת במעין ביקורת על מה שאמור להיות ביני לבין עצמי,הכנות וכדומה. התבונן בכך,המוח הלא מודע חייב לאזן את עצמו,הדימוי שלנו חייב לאזן את עצמו כל הזמן. בהודעה למעלה יש דברים חשובים,שלי אישית היה חשוב לציין,זה הכל.זה ותו לא.

 

[o n m y w a y]

קשה לי עם המושג

בורות של חוסר מודעות. ובכלל היחס כלפי איזה שהוא חלק מממך כזה או אחר, שאתה מגנה או דוחה, וחושב שזה מגניב. אתה טוען שאתה זה לא הבורות אתה זה המודעות, והגישה הזו מוטעית מבסיסה. ידעתי שתתיחס לפן הזה, של מדוע הגבתי, אני אכן צחקתי עם עצמי על כל הקולות שקפצו בראש... הביקורת שלי מופנית כלפיך, מפני שאתה רושם על משהו שהוא פנימי כאילו הוא שלך, אתה מטעה ואין שום מצב שאתה אינך יודע זאת בזמן שאתה עושה זאת. אתה יודע. ועל כך תלונתי. לא הטעות שלך ולא האגו שלך מפריעים לי, אלא חוסר היושרה. מעבר לזה אני עדיין חושב שאתה מתנסח יפה, אך מהיום אקרא בחשש, מפני שמסתבר שבעל הבית אצלך הוא לא בדיוק איש מחמיר. מעבר לזאת אני מעריך אותך, אך עכשיו מכיר קצת יותר טוב ומודע למגרעה. ערב טוב ידידי

 

[מוטי ש]

חבל חבל

נראה לי שאצטרך להשתדל איתך יותר בהיבט של התקשורת,כי באמת הטרחנות שלך היא משהו והיא קצת מקשה עלי להיכנס לתוך נעליך ולדבר איתך משם,כי אתה מדבר בכמה קולות מבלי לשים לב שכל קול סותר את האחר.אני מרגיש כאילו עלי לקפץ לי כמו לוחם טאליבני פרוע ולא מסודר בשדה מוקשים.חבל,חבל.. רק לסבר את האוזן,בורות של חוסר מודעות היא פרגמנציה של התודעה,דהיינו מצב של שינה. כאשר את שולל משהו באופן מוחלט וגורף וטוען שהוא מוטעה מייסודו,הרי שאתה עצמך אומר שאתה יודע מהי האמת,האם זה נכון? אבל סה"כ,אם אתה מעריך אותי,זה אומר לי רק דבר אחד,שלמרות הטרחנות,אתה בעצם בחור די טוב.. המשך בעבודה הטובה ואני אשתדל במיוחד למענך לפתח יושרה שתעלה אפילו על היושרה של כמה בודהיסטים ידועים כאן. דרך אגב,האם יושרה אינה הליכה בדרך הישר כל הזמן מבלי ליפול לבורות חוסר המודעות? לילה טוב.

 

[o n m y w a y]

מוטעה מייסודו.

הכוונת האנרגיה היא שקובעת את התוצאה הסופית מהבחינה הזו אתה נכשל. לא בתוצאה ידידי, ולא בדרך, אלא בהתחלה. כך אתה מודד אנשים? אני בחור טוב כי אני מעריך אותך? עלוב ולא מספק. יושרה הינה הליכה בדרך תוך כדי צליחת "בורות מודעות", זהו חלק בלתי נפרד ממך, אז הפסק לנסות להיפטר ממנו. תמיד יהיו לך "בורות מודעות", אם לא, לא תוכל להיקרא אדם, ולא תתקדם, מפני שלא יהיה מה שיניע אותך. ואל תספר לי תאוריות על "אחרי", תתבונן בעצמך כמו שאתה עכשיו, ודבר "נקי".

 

[קמהדנו]

העניין

אחד מהעקרונות של קייטי הוא לא להתעסק בעניינים של מישהו אחר. הייתי מוסיף, בעיקר לא כאשר אנחנו עלולים לערב את העניין שלנו. מכיוון שאתה כותב בהרחבה רבה, אפשר לעבור כל משפט כמעט ולשקף אותו בצורה כזו או אחרת. ויחד עם זאת, קבל ציטוט של הליידי ביירון "לחשוב שאני יודעת מהו הטוב ביותר בשביל מישהו אחר - זה להיות מחוץ לעניינים שלי. גם אם אני עושה זאת בשם האהבה, זוהי יהירות לשמה. התוצאה היא מתח, חרדה ופחד. האם אני יודעת מה נכון בשבילי? זה, ורק זה, העסק שלי. על כך עליי לעבוד, לפני שאני מנסה לפתור לאדם אחר את הבעיות שלו."

 

[בארס]

עזוב שטויות

אם הייתה צריך לתמצת את כל הפוסט הזה שלך לשורה אחת, להוציא ממנו את האמירה האחת העיקרית שבה הוא בא לתמוך... מה היא היתה?

 

[מוטי ש]

הכל קישקוש חוץ משוש

אישתי אומרת לי שאף אחד לא מבין את החוש הומור המיוחד שלי ואני אומר לה שזה ממש לא משנה כל עוד אני מבין אותו... הייתי משאיר את הציטוט,את הקטע על הדרכים הרוחניות והמרכולת שלהן ולאחר מכן, הייתי מדגיש שהיכולת היחידה של אדם להפיק תועלת מדרך רוחנית כלשהי היא באמצעות הבנת אופיים המתעתע של מנגנוניו הפנימיים השונים ופיתוח כנות עצמית שתאפשר לו להודות בחולשותיו אותם הוא מצדיק בדרך כלל בכל מיני אופנים ורציונליזציות גם קבל עם ועדה. על אותו משקל,כאשר אתה רואה את החולשות,אתה מסוגל גם לראות באמת את צדדיך החזקים ואיתם ללכת ולעשות משהו מועיל באמת.לאחר מכן,אלוהים גדול. חוץ מזה,אתה רואה אם אילו טרחנים שיפוטיים וחסרי חוש הומור סיבכת אותי?עלי להודות לך שוב ושוב, זה עוזר לי ובגדול...

 

[בארס]

שורה אחת, אחשלו

שורה אחת. מקסימום חמש מילים אפשר גם שלוש.

 

[אבי בכר 2005]

בסוף עוד יצא ממנו בנאדם ../images/Emo13.gif

סידרת חינוך אתה עושה לו. תזהר שלא להרוג בדרך את היצירתיות שלו. 9 שורות להודעת מוטי סטנדרטית זה השיג מכובד אני הופתעתי. אבל אולי אני סתם קטן אמונה.

 

[בארס]

אני אעזור לך

אני לא מתכוון לסיכום אקדמי של הפוסט השאלה שלי מכוונת אל הסיבה שכתבת את הפוסט הזה. כשקראתי את הפוסט שלך, דרך כל המילים, מאחוריהם, "שמעתי" את האמירה האחת הזאת, שהיא רעיון, שלדעתי אתה נלחם איתו. משהו בפנים מציק לך עם הרעיון הזה ואתה מנסה לחזק את "חומות ההגנה" ע"י (מה שכינת כ) אינטלקטואליזציה ושאר ירקות. אין צורך שתענה כאן על השאלה הזאת, כי בכל זאת זו במה ציבורית ועדיף שתשאיר אותה לעצמך הדבר היחיד שאני טוען (ולהגנתך) הוא שאין לך באמת תשובה לשאלה הזאת אין לך את הידע, ואין לך את הנסיון כדי לקבוע חד ערכית, גם עבור עצמך, לכאן או לכן ובעצם אני אומר...שהנסיון שלך לאסוף ולהציג הסברים, משכנעים ככל שיהיו...כדי לתמוך בקביעה מסויימת לגבי הרעיון הזה (שהוא נכון או לא נכון) לא יכולים לתת או לשלול ממנו את תוקפו, מדובר בנסיון שכנוע (עצמי וסביבתי) ותו לא. עדיף לדעתי שהסוגיה תישאר עבורך בחזקת שאלה פתוחה.

 

[מוטי ש]

אהלן

ראה תשובתי לקהמדנו שפורסמה בשעה 11:36 בנוגע לביירון קייטי. כמו שאתה רואה,אני תלמיד טוב של עצמי ושל אחרים