ציטוט השבוע

[מלאכונית]

בארס

יפה אמרת, בארס. האין זה נפלא לחזות בהוד הבריאה, בה חיינו במגדל בבל מתגלים כאשליה ברגע בו אנחנו נוחטים על הקרקע? אי ההבנות בחיי קורות כשאני לא מסונכרנת עם היקום או כשאני "תקועה" או לומדת ב"עצמי הקטן". אבל יש הבנות, האמן לי, וודאי אתה יודע זאת בעצמך. משום שמתוך חיבורנו אל האמת אנו קשורים בקשר של הבנה ניצחית, עם כל דבר באשר הוא כיוון שנבראנו בצלמו, או כמו שאמר ברסלב - דע שאינך לבד בעולם,

 

[בארס]

הכל יפה

... ונכון. העיניין הוא שיש מציאות איתנה ,כנראה, שממש לא מרשימה אותה הידענות שלנו. והטעימות שטעמנו ממנה אולי, לא אומרות בכלל ,שאנחנו אפילו קרובים להבין באמת במה מדובר. אני אישית לא חי בהרגשה שיגיע איזה רגע של נס, והכל יתבהר ויהיה סבבה בעולם, גן העדן כאן ממול. כלל וכלל לא. אנחנו מדברים על נצחיות, וצלמו, ואנחנו בכלל שוכחים באיזו פינה נידחת ביקום אנחנו חיים, פינה ששולטים בה כוחות אדירים ועיוורים במובן מסויים, מה שקורה על הארץ הוא רק השתקפות קלה של מחול הכוחות האמיתיים שמתחולל באמת. ועצם זה שאני לא יכול להגיד, ואללה, ולהרים כוסית לחיים עם עצמי ועם הבורא, מעורר תהיות לא פשוטות לגבי המצב האישי שלי בתוך ה"עולם". אז אני אומר, מגדל בבל הוא מנת חלקנו עכשיו , ולא שום דבר אחר, ואולי טעמתי פעם משהו, ומשהו חי שם בפנים בתוכי, מחפש את דרכו להתבטא, ומתעוררת בקירבי תחושה של אחריות רבה עקב כך. ואז אני מוכן קצת יותר, להכיל את השאלה בתוכי. ולתת לה לקרב אלי את מה שהיא תביא עמה, יהיה מה שיהיה.

 

[drall]

הבנתי אותך

יפה שהשתדלת כ"כ בשבילי במקום כלשהו ביקום ניפגש ונחגוג דרול

 

[בארס]

אני מקווה שיהיה לנו זמן לחגיגה

מלאה, אבל גם קוסית קטנה תספיק בלית ברירה. לא נחמוק מעיניין התפיסה שניסינו להתקרב אליו יהיו הזדמנויות נוספות אני מקווה.

 

[מלאווח]

זה כל העניין

"אבל אם אני עוזב לרגע את כבודו (חחח) ושואל את השאלה לגבי עצמי כלומר אני הוא התפיסה של עצמי" אמרת, אתה אומר הרי גם ה´אני´ הוא חלק מהיצירה האלוהית. יש כאן בעיה תפישתית: כאשר אתה אומר "חלק", אתה מתייחס ל"אני" כחלק, כחתיכה. זה להתייחס לקדוש ברוך הוא כאל עוגה גדולה, ולחלק אותה לעוגות רבות. ואז, חתיכה אחת היא ה"אני", וחתיכות רבות אחרות הן חלקיה של יצירה אלוהית כלשהי. אבל זה לא כך. שורש נשמתך הוא אלוהות. ("אתה חלק אלוה ממעל") ה"אני" הוא חלק מן האלוהות כמו שהגל הוא חלק מהים. כאשר הגל מבטל את עצמו כגל, ומפסיק לתפוש את עצמו כנפרד, הוא יגשים את עצמו כים. אם תתנסה בכך ש"מלא כל הארץ כבודו", אין שום מקום ל"גם" כלשהו... מלאווח

 

[בארס]

כן

רק תרשה לי בבקשה ללכת קצת עם הקטע הזה של הגילוי, אני יודע שזו איזו גחמה שולית ומה שאתה אומר הוא הרי מה שיש אני שם בצד שם בצד הכל לא איכפת לי כלל לא בא לי לגלות מה שאמצא אמצא או כמו שלימדו את הבן שלי בן לומר: מה שיוצא , אני מרוצה

 

[בארס]

בן=בגן

 

[מלאווח]

לא בטוח שמה שאני אומר

זה מה שיש...מה שיש זה מה שאתה רואה כרגע... עד שלא תתנסה במשהו אחר... עד שלא תגלה... לא לקחתי אותך לנקודת הסיום, כי אני בעצמי לא יודע היכן היא אם קיימת בכלל... גם אני, כמוך, מתרכז בגילוי, ב"פיקוס של העיניים", וחלק מהפיקוס הזה, זה מה שדיברתי עליו : ביטול עצמי כדי לגלות. איך "עושים" את זה, את הביטול העצמי ? את זה כל אחד מגלה לבד, ואני מניח שלזה התכוונת... בכל אופן, לא סתם הגענו לפורום מדיטציה... מלאווח

 

[בארס]

הטעויות שלנו

מקיפות אותנו מכל עבר זאת הסיבה שחייבים לחשוף אותם וצד אחד של החשיפה שלהם הוא באמצעות מה שאנחנו עושים כאן הפחד מלטעות הוא מכשול אם אנחנו ואנשים אחרים מבינים או מפנימים את הדברים באופן הנכון זה תלויי בכל אחד מאיתנו אבל מן הסתם גם לטאו יש איזה חלק בעסק (חחחח) ואנחנו לא יודעים את אופן ההשפעה האמיתי של הדברים עלינו לדברים לוקח זמן לחלחל וייתכן שמשהו שנאמר כאן יחדור באמת לפלוני בעוד שנתיים גם אם כרגע נראה לו שהוא מבין ויודע והכל שטויות שלח את עיניין הביטול העצמי לאותו פח אשפה ששלחת אליו את ההגדרות במטוטא

 

[מלאווח]

קח המלצה ממני

מידידך לפורום, מלאווח... תן תשומת לב שניה לכל מה שנאמר כאן בפורום... אל תמהר לטאטא לפח האשפה מסרים ששכלך מבין כ"הגדרות"... ואל תטיל אחריות על הטאו, כי זה בדיוק המקום שאתה בורח ממנו... תן למה שנאמר כאן להדהד בך, מדוט עליהם, רק אז תוכל לדעת אם הבנת אותם או לא... כנ"ל לכל מה שאתה קורא... פשוט עקוף את השכל, ותן ללב לעכל... הוא יחליט מה מזין ומה פסולת. זו תרומתו הגדולה של הפורום הזה... בהשגת ידע או סיפוק רצונו של השכל, לדעת או יותר נכון לרכוש ידע... לדעתי אתה מפספס ניחוחות שחולפים להם מתחת לאפך... כאמור, זו רק המלצה, וגם אותה אתה יכול לטאטא, כרצונך ביי אחי

 

[בארס]

אתה חמוד.

ביי ביי.

 

[חיפוש ית]

כן - אלוהים הוא נגזרת של עצמו

במתמטיקה נגזרת זה התנהלות השינוי (...של פונקציה) אותנו (את האלוהים) אפשר לאפיין בהרבה דרכים, ואחת מהן היא התנהלות השינוי. אני היום שונה במקצת מאתמול ושונה בהרבה ממה שהייתי שנה שעברה, במידה מסוימת אפשר לאפיין אותי גם בעזרת השינוי הזה. בכלל היה לי די קשה להבין את השירשור הזה ולא כ"כ הסתדר לי הנסיון לתת איפיון חד חד ערכי לאלוהים (או לנו).