ציונות וגנטיקה
האידיאולוגיה הציונית ותורת הגזע. הטיעון הרווח בקרב הציונים הוא שהיהודים בני ימינו הם המשכם הפיזי של היהודים שחיו בארץ לפני 2000 שנים, וכי העם היהודי שב לארצו ומכאן גם מוצדקת למעשה כל ההתנחלות לפני ואחרי 67. על סמך חלוקת בני האדם לגזעים צמחה במאה ה-19 הקרניומטריה-מדידת הגולגולת, אולם כרגיל בתיאוריות "מדעיות, מסוג זה, שאינן אלא הצדקות למדיניות גזענית היא קרסה משום שהתברר כי לחלק מהאפרו-אמריקנים שאת דיכויים תרצו בנחיתות גנטית, הייתה גולגולת גדולה מהלבנים. במידה גדולה מבחני הIQ תפסו את מקומה של הקניומטריה נעשה שימוש במספרים לכאורה אובייקטיבים כדי לדרג את בני האדם כדי להצדיק דיכוי ואפליה של קבוצות חברתיות שונות. מי שמבקש ללמוד יותר על נושא מרתק זה מוזמן לקרוא את ספרו של סטיבן ג'יי גולד:"אין מידה לאדם." עוד הרבה לפני שבטאון הנאצים הדר שטרימר צייר קריקטורות אנטישימיות שהתרכזו באף היהודי, כבר היה ניסיון של גזענים בלבוש מדעי לדרג בני אדםלפי מוצא גנטי. אטיין סרה אנטומיסט צרפתי בז לתיאורית הפוליגניות שסברה שהגזעים האנושיים הם מינים ביולוגים שונים ולכן על הנחותים להישלט. "מסקנתם היא שהכושי אינו אדם לבן ממש כמו שהחמור אינו סוס או זברה-תיאוריה שהופעלה למעשה בארצות הברית של אמריקה לבושתה של האנושות(Seress 1860 407-408 ) את הפוליגניות החליפה הקניומטריה וד"ר סמואל ג'ורג מורטון אסף גולגולות רבות של שחורים ולבנים במטרה להוכיח כי לשחורים נחיתות גנטית הניתנת להימדד בהיקף הגולגולת. לאחרונה יצא ספר של הגנטיקאי פרופ' רפאל פלק, שבעצמו ניסה בעבר להוכיח כי היהודים הם גזע שונה מבחינה גנטית.לפני 12 שנים הוא החל לחקור את הקשר שבין תיאוריות גנטיות היהודים והרעיון הציוני. הוא פרסם עתה ספר זה בשם "ציונות והביולוגיה של היהודים" (הוצאת רסלינג). למרות שיהדות הנה אידיאולוגיה כמוה כציונות, התנועה הציונית להצדקת ההתנחלות הקולוניאלית שלה בארץ אימצה את התפיסה שיש ביולוגיה של יהודים. ""גם התנועה הציונית הדגישה את הצורך לשמור על המהות של העם היהודי שקיבלה באותה תקופה משמעות ביולוגית", קובע פלק. לא במקרה טענה זו חזרה על דברי העיתונאי והסופר הגרמני וילהלם מאר שטען שהיהודים הם גזע שונה שתכונותיהם המאוסות נקבעו במהותם הביולוגית. לא רק זאת אלא התנועה הציונית קיבלה את ההנחה של המדען מטעם פרנסיס גלטון שטבע את המונח איגניקה –השבחת הגזע. ב1865 הפילוסוף הגרמני יוהן גוטפריד הרדר אבי ההגדרה של אומה כ - פולק (VOLK), ראה בעם לא תופעה חברתית היסטורית אלא ישות גנטית. פלק טוען בספרו שרבים מהציונים בשנות ה-20 וה-30 ראו בתנועתם מעין תנועה איגנית המבקשת להציל את המאגר הביולוגי היהודי מן הניוון שנכפה עליו בגולה, הוא מצטט שורה ארוכה של אישים. משה הס שהיה מהראשונים שקראו להתחדשות לאומית בא"י התייחס בספרו "רומא וירושלים" (1862) ליהודים כגזע. פלק כי הציונות אימצה את ההשקפה הפולקיסטית, אומת-גזע שעוצבה בדם ואדמה. ביאליק הצהיר במסיבת עיתונאים באוניברסיטה העברית ב-1934, "גם אני כמו היטלר, מאמין בכוחו של רעיון הדם". ד"ר ארתור רופין ראש המשרד הארץ-ישראלי של הארגון הציוני העולמי, רוכש הקרקעות ומקימן של צורות ההתיישבות בארץ, הציג את הרעיון האיגני כאחת ממטרותיה של הציונות. הוא היה משוכנע שהיהודים הם בעלי ייחוד ביולוגי ולכן יישובם בארץ היה כה חיוני, כדי לשמור עליו. ב-1923 הוא כתב, "לולא היו היהודים שייכים גזעית לעמי המזרח הקרוב, לא ניתן היה להצדיק את הציונות". הרצל עצמו דיבר באופן ברור על גזע כמותו . מקס נורדאו, שהיה רופא, התייחס למושג גזע ואימץ את התפיסות האיגניות. נורדאו טען שחיי הגלות של היהודים כעדה נפרדת הביאו אותם למצב של התנוונות ביולוגית בגוף ובנפש והמליץ שהיהודים יחיו בטבע, יעודדו את תרבות הגוף ויטפחו יהדות שרירים. גם ז'בוטינסקי, שהיה עיתונאי וסופר וכבר בתחילת המאה ה-20, דיבר בבירור על גזע ביולוגי. "השבחת הגזע נתפסה כרעיון טוב בקרב אנשי היישוב העברי וכתב פלק. כך למשל ד"ר מרדכי בורוכוב, מי שהיה רופא של בתי ספר ועמד בראש המחלקה להיגיינה בבית החולים הדסה, פירסם מאמר ב-1922, שבו כתב כי, "ידיעת התורשה דרושה לא רק במופשט, לשם הכרת התרבות וההיסטוריה של עמים, אלא גם במעשה, לחיי הפרט והאומה, למדיניות ולהתיישבות, חינוך והיגיינה ציבורית". בורוכוב הוסיף, "הרוח המפעם בתנועה הזאת הוא הרעיון, כי החטא הגדול ביותר שבני אדם יכולים לחטוא לאלוהי החיים הוא להוליד ילדים חולים, טבועים בחותם ההתנוונות; הציבור השומר על קנייני הכלל והפרט מחייב גם בנידון זה לאחוז באמצעים רציונליים, כדי שלא תיוולד זרעית חסרת אונים; ובמלחמת העמים, במלחמה החשאית, התרבותית, אשר בין עם לעם, מנצח מי שדואג להשבחת הגזע, להרמת ערכם הביולוגי של צאצאיו". ד"ר צבי רודי פירסם מאמר שבו הבחין בהבדלים תורשתיים על פי "השכבות הסוציאליות" וגם "החבלים הגיאוגרפיים" ועמד על "הבדלים לפי גזע מתגלים גם בנטיות הרוחניות השונות שבין ילדי היהודים ובין ילדי הנוצרים במזרח אירופה". הגישות הגנטיות בציונות גם הצדיקו את הדיכוי של היהודים הערבים, מה שנקרא בארץ "עדות המזרח" ד"ר אורנשטיין ערך מבחנים פסיכולוגיים משווים בין ילדים מעדות שונות ביולי 1930, חילק אותם לאשכנזים ולספרדים וקבע שהישגי האחרונים נופלים "בהרבה משל אחיהם האשכנזים". הבדלי תורשה וחינוך, הוא אומר, קובעים את רמתם השכלית וגורמים להתפתחותם האטית. הביולוג פריץ שמעון בודנהיימר ייחס למפעל הציוני תפקיד מכריע בגיבוש הביולוגיה של היהודים והמליץ על נישואים בין ספרדים שלדעתו, "נחותים תרבותית, אבל בעלי פוריות גבוהה, עם האשכנזים, נושאי התרבות אבל בעלי פוריות נחותה". פלק עצמו מעיד על עצמו כי לאחר קום המדינה הוא השתתף במחקרים שנעשו בארץ, שקלטה עלייה, "משבעים גלויות", ניסינו לברר ולמצוא הוכחות חותכות לבסיס ביולוגי מאפיין ומשותף של בני העדות השונות", אומר פלק. "כבר במהלך שנות ה-40 התחיל יוסף גורביץ, רופא מבית החולים הדסה בירושלים באיסוף נתונים על תפוצת סוגי דם בבני העדות השונות של היהודים בארץ. הדם היה זמין בבנק הדם וגורביץ לא חשב על מחקר שיוכיח שהיהודים הם יהודים. הוא רצה לפרסם מאמר. גם אני כאמור עבדתי במחקר דומה מאחר וזו היתה הזדמנות בלתי רגילה שכל מיני אוכלוסיות התקבצו כאן ולגנטיקאי זה היה מעניין לבדוק את הדינמיקה ביניהן. באופן לא מודע היה רצון לזהות את העדות זו עם זו להראות שאין ביניהן הבדלים". ד"ר חיים שיבא היה ממובילי ענף האנתרופולוגיה הרפואית, שחקר הבדלים בהתפלגות מחלות בין מוצאים אתניים שונים. "ההנחה היתה שהוא יכול לעקוב אחר ההיסטוריה של היהודים באמצעות הגנים שלהם המסקנה של פרופ' פלק הנה " "לי אין הגדרה מיהו יהודי. אין סימני היכר ביולוגיים בכלל או גנטיים בפרט שעל פיהם ניתן להגדיר מיהו יהודי" ."היה לי ברור שאני לא יודע להגדיר מי יהודי ואף אחד אחר לא יודע. כביולוג יותר ויותר התברר לי שמי שרוצים להגדיר יהודים מבחינה ביולוגית לבד מהיהודים, הם האנטישמים והנאצים. גם כשהשתתפתי במחקרים בשנים הראשונות של המדינה, מצאתי שאין מכנה משותף של יהודים. מה איפה קושר את היהודים כקבוצה שיש לה אלמנטים משותפים. פלק מנסה להסביר זאת במונחים של קבוצה מבודדת מבחינה תרבותית מסביבתה. אולם תרבות אינה גורם הקיים באופן עצמאי מאורח חיים. את התשובה לכך נתן כבר קארל קאוטסקי בספרו "האם היהודים הם גזע". תשובתו הנה כי היהודים לפחות עד סוף המאה-19 היו קסטה חברתית עירונית שפיתחה תרבות שונה
האידיאולוגיה הציונית ותורת הגזע. הטיעון הרווח בקרב הציונים הוא שהיהודים בני ימינו הם המשכם הפיזי של היהודים שחיו בארץ לפני 2000 שנים, וכי העם היהודי שב לארצו ומכאן גם מוצדקת למעשה כל ההתנחלות לפני ואחרי 67. על סמך חלוקת בני האדם לגזעים צמחה במאה ה-19 הקרניומטריה-מדידת הגולגולת, אולם כרגיל בתיאוריות "מדעיות, מסוג זה, שאינן אלא הצדקות למדיניות גזענית היא קרסה משום שהתברר כי לחלק מהאפרו-אמריקנים שאת דיכויים תרצו בנחיתות גנטית, הייתה גולגולת גדולה מהלבנים. במידה גדולה מבחני הIQ תפסו את מקומה של הקניומטריה נעשה שימוש במספרים לכאורה אובייקטיבים כדי לדרג את בני האדם כדי להצדיק דיכוי ואפליה של קבוצות חברתיות שונות. מי שמבקש ללמוד יותר על נושא מרתק זה מוזמן לקרוא את ספרו של סטיבן ג'יי גולד:"אין מידה לאדם." עוד הרבה לפני שבטאון הנאצים הדר שטרימר צייר קריקטורות אנטישימיות שהתרכזו באף היהודי, כבר היה ניסיון של גזענים בלבוש מדעי לדרג בני אדםלפי מוצא גנטי. אטיין סרה אנטומיסט צרפתי בז לתיאורית הפוליגניות שסברה שהגזעים האנושיים הם מינים ביולוגים שונים ולכן על הנחותים להישלט. "מסקנתם היא שהכושי אינו אדם לבן ממש כמו שהחמור אינו סוס או זברה-תיאוריה שהופעלה למעשה בארצות הברית של אמריקה לבושתה של האנושות(Seress 1860 407-408 ) את הפוליגניות החליפה הקניומטריה וד"ר סמואל ג'ורג מורטון אסף גולגולות רבות של שחורים ולבנים במטרה להוכיח כי לשחורים נחיתות גנטית הניתנת להימדד בהיקף הגולגולת. לאחרונה יצא ספר של הגנטיקאי פרופ' רפאל פלק, שבעצמו ניסה בעבר להוכיח כי היהודים הם גזע שונה מבחינה גנטית.לפני 12 שנים הוא החל לחקור את הקשר שבין תיאוריות גנטיות היהודים והרעיון הציוני. הוא פרסם עתה ספר זה בשם "ציונות והביולוגיה של היהודים" (הוצאת רסלינג). למרות שיהדות הנה אידיאולוגיה כמוה כציונות, התנועה הציונית להצדקת ההתנחלות הקולוניאלית שלה בארץ אימצה את התפיסה שיש ביולוגיה של יהודים. ""גם התנועה הציונית הדגישה את הצורך לשמור על המהות של העם היהודי שקיבלה באותה תקופה משמעות ביולוגית", קובע פלק. לא במקרה טענה זו חזרה על דברי העיתונאי והסופר הגרמני וילהלם מאר שטען שהיהודים הם גזע שונה שתכונותיהם המאוסות נקבעו במהותם הביולוגית. לא רק זאת אלא התנועה הציונית קיבלה את ההנחה של המדען מטעם פרנסיס גלטון שטבע את המונח איגניקה –השבחת הגזע. ב1865 הפילוסוף הגרמני יוהן גוטפריד הרדר אבי ההגדרה של אומה כ - פולק (VOLK), ראה בעם לא תופעה חברתית היסטורית אלא ישות גנטית. פלק טוען בספרו שרבים מהציונים בשנות ה-20 וה-30 ראו בתנועתם מעין תנועה איגנית המבקשת להציל את המאגר הביולוגי היהודי מן הניוון שנכפה עליו בגולה, הוא מצטט שורה ארוכה של אישים. משה הס שהיה מהראשונים שקראו להתחדשות לאומית בא"י התייחס בספרו "רומא וירושלים" (1862) ליהודים כגזע. פלק כי הציונות אימצה את ההשקפה הפולקיסטית, אומת-גזע שעוצבה בדם ואדמה. ביאליק הצהיר במסיבת עיתונאים באוניברסיטה העברית ב-1934, "גם אני כמו היטלר, מאמין בכוחו של רעיון הדם". ד"ר ארתור רופין ראש המשרד הארץ-ישראלי של הארגון הציוני העולמי, רוכש הקרקעות ומקימן של צורות ההתיישבות בארץ, הציג את הרעיון האיגני כאחת ממטרותיה של הציונות. הוא היה משוכנע שהיהודים הם בעלי ייחוד ביולוגי ולכן יישובם בארץ היה כה חיוני, כדי לשמור עליו. ב-1923 הוא כתב, "לולא היו היהודים שייכים גזעית לעמי המזרח הקרוב, לא ניתן היה להצדיק את הציונות". הרצל עצמו דיבר באופן ברור על גזע כמותו . מקס נורדאו, שהיה רופא, התייחס למושג גזע ואימץ את התפיסות האיגניות. נורדאו טען שחיי הגלות של היהודים כעדה נפרדת הביאו אותם למצב של התנוונות ביולוגית בגוף ובנפש והמליץ שהיהודים יחיו בטבע, יעודדו את תרבות הגוף ויטפחו יהדות שרירים. גם ז'בוטינסקי, שהיה עיתונאי וסופר וכבר בתחילת המאה ה-20, דיבר בבירור על גזע ביולוגי. "השבחת הגזע נתפסה כרעיון טוב בקרב אנשי היישוב העברי וכתב פלק. כך למשל ד"ר מרדכי בורוכוב, מי שהיה רופא של בתי ספר ועמד בראש המחלקה להיגיינה בבית החולים הדסה, פירסם מאמר ב-1922, שבו כתב כי, "ידיעת התורשה דרושה לא רק במופשט, לשם הכרת התרבות וההיסטוריה של עמים, אלא גם במעשה, לחיי הפרט והאומה, למדיניות ולהתיישבות, חינוך והיגיינה ציבורית". בורוכוב הוסיף, "הרוח המפעם בתנועה הזאת הוא הרעיון, כי החטא הגדול ביותר שבני אדם יכולים לחטוא לאלוהי החיים הוא להוליד ילדים חולים, טבועים בחותם ההתנוונות; הציבור השומר על קנייני הכלל והפרט מחייב גם בנידון זה לאחוז באמצעים רציונליים, כדי שלא תיוולד זרעית חסרת אונים; ובמלחמת העמים, במלחמה החשאית, התרבותית, אשר בין עם לעם, מנצח מי שדואג להשבחת הגזע, להרמת ערכם הביולוגי של צאצאיו". ד"ר צבי רודי פירסם מאמר שבו הבחין בהבדלים תורשתיים על פי "השכבות הסוציאליות" וגם "החבלים הגיאוגרפיים" ועמד על "הבדלים לפי גזע מתגלים גם בנטיות הרוחניות השונות שבין ילדי היהודים ובין ילדי הנוצרים במזרח אירופה". הגישות הגנטיות בציונות גם הצדיקו את הדיכוי של היהודים הערבים, מה שנקרא בארץ "עדות המזרח" ד"ר אורנשטיין ערך מבחנים פסיכולוגיים משווים בין ילדים מעדות שונות ביולי 1930, חילק אותם לאשכנזים ולספרדים וקבע שהישגי האחרונים נופלים "בהרבה משל אחיהם האשכנזים". הבדלי תורשה וחינוך, הוא אומר, קובעים את רמתם השכלית וגורמים להתפתחותם האטית. הביולוג פריץ שמעון בודנהיימר ייחס למפעל הציוני תפקיד מכריע בגיבוש הביולוגיה של היהודים והמליץ על נישואים בין ספרדים שלדעתו, "נחותים תרבותית, אבל בעלי פוריות גבוהה, עם האשכנזים, נושאי התרבות אבל בעלי פוריות נחותה". פלק עצמו מעיד על עצמו כי לאחר קום המדינה הוא השתתף במחקרים שנעשו בארץ, שקלטה עלייה, "משבעים גלויות", ניסינו לברר ולמצוא הוכחות חותכות לבסיס ביולוגי מאפיין ומשותף של בני העדות השונות", אומר פלק. "כבר במהלך שנות ה-40 התחיל יוסף גורביץ, רופא מבית החולים הדסה בירושלים באיסוף נתונים על תפוצת סוגי דם בבני העדות השונות של היהודים בארץ. הדם היה זמין בבנק הדם וגורביץ לא חשב על מחקר שיוכיח שהיהודים הם יהודים. הוא רצה לפרסם מאמר. גם אני כאמור עבדתי במחקר דומה מאחר וזו היתה הזדמנות בלתי רגילה שכל מיני אוכלוסיות התקבצו כאן ולגנטיקאי זה היה מעניין לבדוק את הדינמיקה ביניהן. באופן לא מודע היה רצון לזהות את העדות זו עם זו להראות שאין ביניהן הבדלים". ד"ר חיים שיבא היה ממובילי ענף האנתרופולוגיה הרפואית, שחקר הבדלים בהתפלגות מחלות בין מוצאים אתניים שונים. "ההנחה היתה שהוא יכול לעקוב אחר ההיסטוריה של היהודים באמצעות הגנים שלהם המסקנה של פרופ' פלק הנה " "לי אין הגדרה מיהו יהודי. אין סימני היכר ביולוגיים בכלל או גנטיים בפרט שעל פיהם ניתן להגדיר מיהו יהודי" ."היה לי ברור שאני לא יודע להגדיר מי יהודי ואף אחד אחר לא יודע. כביולוג יותר ויותר התברר לי שמי שרוצים להגדיר יהודים מבחינה ביולוגית לבד מהיהודים, הם האנטישמים והנאצים. גם כשהשתתפתי במחקרים בשנים הראשונות של המדינה, מצאתי שאין מכנה משותף של יהודים. מה איפה קושר את היהודים כקבוצה שיש לה אלמנטים משותפים. פלק מנסה להסביר זאת במונחים של קבוצה מבודדת מבחינה תרבותית מסביבתה. אולם תרבות אינה גורם הקיים באופן עצמאי מאורח חיים. את התשובה לכך נתן כבר קארל קאוטסקי בספרו "האם היהודים הם גזע". תשובתו הנה כי היהודים לפחות עד סוף המאה-19 היו קסטה חברתית עירונית שפיתחה תרבות שונה