צידה לדרך

[עשיתי טעויות]

צידה לדרך

אני רואה.. כן.. אני רואה את המכשולים ואת המבוכים שייקרו בדרכו הכאב מתהדק.. לראות נער בשנות הפריחה צועד לעבר דרך אפילה.. דרך ללא מוצא. אין זה מנותק מין המציאות אלא זאת האמת הניצבת בו בעת שאת יסודות חייו מחריב ואת נשמתו מדאיב. נער, קורה אני לך אחר דרך מפותלת וארוכה, שמע לעצתי ואם לא לתחינתי אולי לדימעתי הזועקת אל לך להעלם בין השבילים כי יבוא יום ולא אוכל לקרוא לך מפאת המרחקים, וכבר בצעדיך הראשונים חזור נא אל דרך מישרים. זכור מי עליך משגיח וטובתו עליך מטריח מי נותן לך אויר לנשימה ואת מזון הנשמה לא כל דבר נוצץ או קורץ מבטיח שכשתיקרב אליו אכן תרויח וברבות הפעמים אף מפתיע ללא כל הודעה לנסות להרגיע תמיד אמרו שאם קשה סימן שזהו השביל הנכון ואולם כשקל זהוא השביל שיוביל למדרון הרבה יותר נחמד ללכת בשרירות הלב אך נשמתך בוקר אחד תזעק את זעקת הכאב שלא תוכל לשמוע אותה ללא לב. היא תיתבע את שלה ואתה.. כן אתה תצטרך לספק מזון של שנים שהפסדתה בגלל מפות לא נכונות שגרמו לטעויות חוזרות ונישנות עוד תימצא עצמך במירוץ החיים תוהה ובועה מסתכל על העבר ומרגיש איך הכל כמו ניבער עשרות שנים של הפסדה טעם של החמצה והחטאת המטרה. אך אז אחי הי