צחצוח שיניים

[ytamari]

צחצוח שיניים

בערך מאז שעומר בן שנה קנינו לו מברשת שיניים וניסינו לשכנע אותו לצחצח לפני שינה או לפחות בבוקר. כל מה שהוא מוכן לעשות זה ללעוס קצת את המברשת וזהו. מה עושים? אני מפחדת שבגלל שהוא לא מצחצח שיניים מצב השיניים שלו ידרדר. בתודה מראש

 

[נעה גל]

סרבני צחצוח

יש כל מיני שיטות: א - להכריח. זו שיטה לא מומלצת בעליל, אבל, לפעמים אין ברירה. כשאני אומרת "אין ברירה" אני מתכוונת למשפחות בהן יש בעיה ידועה עם השינים ואי צחצוח קבוע יביא באופן וודאי לבעיות עששת. אם אתם נמנים על אותן משפחות עם בעיות שיניים, אז היום ישנם טיפולים מונעים: כמו איטום חריצים, וציפוי השן בחומר שקוף המונע התפשטות עששת. אני לא חושבת שכל אחד צריך לעשות את הטיפולים האלה, כי הם כרוכים בהרדמה מלאה ואם לא חייבים אז לא צריך. אבל יש כאלה שכן כדאי לעשות את זה אצלם. בהמשך טיפול כזה יכוללמנוע הרבה אי נעימות והרבה כסף שיוצא על רופאי שיניים. דרכים נוספות: ב - לקנות לו את כל סוגי המשחות הקיימות עד שהוא ימצא את זו שהוא אוהב ויסכים לצחצח שניים בה. הרבה פעמים הסירוב נובע מטעם המשחה. ומשחה טעימה יכולה לעזור. ג - לצחצח כחלק מהאמבטיה. נותנים לו את המברשת הוא קצת מכניס אותה לפה וקצת אתם מעבירים "ויש" קצר על הפה. ד - צחצו לידו שיניים. כשילדים רואים את ההורים שלהם עושים את זה, יש להם נטיה לחקות את ההורים (לא כולם אגב). ה - פתרון נוסף שנוי במחלוקת (שאני השתמשתי בו תקופה ארוכה). לא לצחצח, אבל לתת פלואור באופן קבוע. היום, יש הרבה מאוד הסתייגויות ממתן פלואור. אין ספק שמכמות מסוימת הפלואור מזיק מאוד לגוף ומזיק גם לשיניים עצמם. אם אתם נמצאים באיזור בארץ בו יש הפלרה במים ואתם שותים מי ברז - לא כדאי לתת חיזוק עם כדורים. אם אתם נמצאים באיזור בו אין הפלרה, או שאתם שותים מיים מינרלים - אפשר לחשוב על מתן פלואור בהתייעצות עם רופא שיניים. על הילדים שלי עובדת טוב מאוד השיטה של "לא לעשות כלום". הם נהנים מהכלום תקופה מסוימת ואז הם חוזרים "למוטב". כך היה עם צחצוח שיניים אצלנו, כך עם השכבה לישון, חפיפת שיער ועם עוד נושאים. ברגע שמניחים להם ונותנים דוגמא אישית (הנראית לעינהם) הם מישרים קו. הרשתי לעצמי לנהוג כך עם השיניים כי ידעתי שאין אצלנו בעיות מיוחדות, וגם נתתי חיזוק של פולואור.

 

[א י נ ס]

אוי כמה אהבתי את הלא לעשות כלום

אני כבר הולכת לאמץ את זה (חפיפת שער ארוך ועבה) באשר לצחצוח - נתחלנו בגיל שנתיים, ואני מתביישת להגיד, שעד היום אני מצחצחת לילדה את השיניים. (היא אוטוטו בת 6) אף פעם לא נתתי לה לבד. אולי הלבד הזה מלחיץ את הילד? ובאמת מה עושים כשיש הפלרה, אבל אנחנו כמעט לא נוגעים במי ברז, לתת לה פלואור בגיל 6?

 

[א י נ ס]

נתחלנו=התחלנו

 

[נעה גל]

למה להתבייש? גם אורן מעדיפה שאני

אצחצח לה (גם כן בת 6). לי אין בעיה עם זה, וכל עוד לה אין בעיה עם זה - הכל בסדר

.

 

[אפרתש]

נהפוך הוא - צחצחי לה כל עוד אפשר!

בבית הורי, אבי היה מצחצח לנו את השיניים עד גיל 10, בערך. כל אותן שנים - לא היה לאף אחד מאיתנו ולו חור אחד. הפלא ופלא - איך שתהחלנו לצחצח לבד, תוך שנה צצו חורים. עד היום אני מצטערת שלא נתתי לו לצחצח לי עד גיל שמונה עשרה

). המבוגר יודע יותר טוב את התיאוריה, וגם בפרקטיקה מצליח לשים יותר לב איפה כבר צחצח ואיפה לא, לא מפספס מקומות, לא מזניח כשהוא ממהר ורוצה לחזור לאיזה ספיידרמן.

 

[א י נ ס]

../images/Emo173.gifהיום נפלה לנו שן שניה למטה.

בטח שאני מצחצחת הכי טוב. ובינתיים אין תלונות. מה אתן אומרות על מברשת חשמלית לילדים? יש למישהו נסיון איתה? שמעתי שבמברשות כאלו באמת בא הסוף לחורים.

 

[נעה גל]

פיית השיניים ביקרה אצלכם?

אני משתמשת במברשת שיניים חשמלית ואיתמר אוהב אותה גם. אני חושבת שכדאי לשאול רופא שיניים לגבי שימוש קבוע בה.

 

[חגית אמא של יובל]

ועוד טריקים:

כשהתלנו לצחצח לו זה דווקא היה כיף אח"כ הגיע תקופה ארוכה שבה הוא לא רצה. ספרנו על קריוס ובקטוס -לא עזר. איימנו ב"לא ניתן ממתקים" עזר לעפמים, קצת. ניסינו בכח - היה נורא. לא לא לא. זה לא שווה את זה. זה רק עושה אנטי לצחצוח. מברשות שיניים שונות - מה לא... הצחצוח תמיד היתה מטלה שנזרקת בין אמא לאבא

ואז יום אחד אמרתי ליובל שאינ אספור רק עד 10 ודי. חשבתי שהעובדה שאני מגבילה את הצחצוח בזמן תעזור לו. הוא הסכים. הפה נפתח לרווחה. ספרתי עד 10. כזה צחצוח לא היה לנו מעולם! ואז יובל הפיל אותי : אמא, לא צחצחת פה... ופה... בחיי שצחצחתי אבל הוא לא הרפה. ככה היתה לנו תקופה ארוכה של לספור עד 10. כשראיתי שזה עומד לפוג המרנו את זה בדו רה מי. אח"כ בא"ב, בשיר אחר. והצחצוח היה כיף לכולם. בסוף עברנו לטקס "קישתא" עושים קישתא לכל מה שאכלנו היום. יובל כל כך נהנה להזכר מה הוא עשה היום (דרך האוכל). והתעקש לעשות קישתא גם למים... אחרי תקופת הקיתא יש לנו עכשיו "אני לבד מול הראי". מה הלאה?

 

[דסי אשר]

אתם, עם הבן- אדירים!!!

 

[נדיה ומשה]

רופאת השיניים שלי שהיא משהו

באמת מיוחד נתנה את העצה הבאה: לוקחים פד גזה (כמו תחבושת על הפצע) מלפפים סביב אצבע ומצחצחים עם זה את שיני הקטנים (חצי דקה זה מספיק). חובה חובה במיוחד לפני השינה. אפילו אם יש כבר עששת היא עוצרת אם מצחצחים טוב. רוב הילדים בגיל הזה לא אוהבים מברשות ונורא קשה לצחצח להם עם המברשת. יתכן וגם השיטה הזאת תעורר בהתחלה התנגדות אבל אם תראי לו שאת לא מוותרת הוא יתייחס לזה כמו "הרע ההכרחי"- למשל גזיזת ציפורנים או תספורת.