כל ישראל אחים1
New member
צו השעה- אהבת חינם!
מוקדש לשחרורם והצלתם של כל נעדרי צה"ל ושבוייו ולרפואת כל חולי עם ישראל בע"ה. אמן. הימים בהם אנו נמצאים נקראים "ימי בין המצרים" (הימים שבין י"ז בתמוז שאז נפרצו חומות ירושלים ועד תשעה באב שאז נחרב בית המקדש). עלינו לדעת שהסיבה לכל הצרות והעונשים היא בגלל החטאים שלנו! בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם ועד היום הוא לא נבנה ונאמר "דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו". לצערנו גם בימינו לא חסרות צרות ואויבינו הולכים ומתגברים. הכול נובע מהשנאה והמחלוקת שנמצאים בתוכנו! אם אנחנו רוצים שהגאולה תבוא ויפסקו הצרות אז אנחנו חייבים להרבות באהבת חינם. גם אם מישהו הרע לנו זה לא סיבה להחזיר לו או לכעוס עליו ואפילו בלב. גדולה מאוד היא המעלה של המחזיר טובה תחת רעה. ונאמר שאין העולם מתקיים אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה. פגעו בך, העליבו אותך, - עלינו לסלוח ולזכור שכולנו גוף אחד, כולנו אחים, לא צריך להחזיר. וביותר מזה, אם קרה לו שהתנהג עמו חברו באיזה דבר שלא כהוגן, אף על פי כן צריך להיזהר שלא לנקום ממנו ולנטור את השנאה עליו , אלא צריך שימחה וימחק הדבר מלבו, ולהיטיב עמו בכל העניינים כמו לשאר איש ישראלי, וכאילו לא היה ביניהם שום שנאה, כמו שכתוב: "לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך" ובזוהר הקדוש מבואר גודל מעלת האיש שמשלם טובה תחת רעה ומביא שם מעשה באדם אחד שניצול ממיתה בדרך נס עבור מידה הקדושה הזו. וזה כמו אדם שהיה הולך בדרך, וניגף רגל אחד בחברו, ועל ידי זה נפל לארץ ונפצע גופו ופניו, וגם הרגל ההוא- מלבד שאין עולה בדעתו לנקום מאותו רגל מלרפא אותה, גם אין לו שום שנאה על הרגל ההוא, כי מי הוא הרגל, ומי הוא גופו ופניו- הכל עניין אחד, אך שהוא מתחלק לאיברים, רק שהוא מחשב בדעתו שעוונותיו גרמו לו. וצריך להצטער ברעת האחרים כמו על רעת עצמך ולשמוח בטובת האחרים כמו על טובת עצמך. וכך הדבר אם קרה שלא היטיב עמו חברו באיזה טובה שביקש מאיתו או אפילו שציערו וגידפו באיזה דבר, שלא לנקום ולנטור את השנאה עליו כי מי הוא חברו ומי הוא- הכל משורש אחד יצאו, כמו שכתוב: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וכתוב: "כל הנפש לבית יעקב הבאה וכו' ", ולא כתוב "נפשות", ללמד אותנו שכל נפשות ישראל למעלה הוא כמו נפש אחד, אך שכל אחד יש לו בחינה בפני עצמו, כמו האדם בכללו, אף שבדרך כלל הוא איש אחד, מכל מקום יש לו איברים שהם ראשים לו, כמו הראש והלב, ויש שתחתיהם, כמו היד והרגל. וגם לשורש אחד יאספו כל ישראל לבסוף, והוא תחת כיסא הכבוד, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל. ורק בזה העולם, מצד שכל אחד מלובש בחומר בפני עצמו, וענייניו ועסקיו של כל אחד הוא עניין בפני עצמו, מדמה האדם בדעתו שהוא איש פרטי ואינו שייך לחברו הישראל כלל, אבל באמת לא כן הדבר. לכן אחי, היזהר והיזהר מלנקום ולנטור את חברך, כי את עצמך אתה נוקם ונוטר, רק תחשוב בדעתך שמן השמים נסבב כל אלה עבור עוונותיך, ומה לי אם נסבב הצער הזה על ידי זה או על ידי אחר? ואם אקבל כל זה עלי באמת, ימחלו עבור זה עוונותי.
מוקדש לשחרורם והצלתם של כל נעדרי צה"ל ושבוייו ולרפואת כל חולי עם ישראל בע"ה. אמן. הימים בהם אנו נמצאים נקראים "ימי בין המצרים" (הימים שבין י"ז בתמוז שאז נפרצו חומות ירושלים ועד תשעה באב שאז נחרב בית המקדש). עלינו לדעת שהסיבה לכל הצרות והעונשים היא בגלל החטאים שלנו! בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם ועד היום הוא לא נבנה ונאמר "דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו". לצערנו גם בימינו לא חסרות צרות ואויבינו הולכים ומתגברים. הכול נובע מהשנאה והמחלוקת שנמצאים בתוכנו! אם אנחנו רוצים שהגאולה תבוא ויפסקו הצרות אז אנחנו חייבים להרבות באהבת חינם. גם אם מישהו הרע לנו זה לא סיבה להחזיר לו או לכעוס עליו ואפילו בלב. גדולה מאוד היא המעלה של המחזיר טובה תחת רעה. ונאמר שאין העולם מתקיים אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה. פגעו בך, העליבו אותך, - עלינו לסלוח ולזכור שכולנו גוף אחד, כולנו אחים, לא צריך להחזיר. וביותר מזה, אם קרה לו שהתנהג עמו חברו באיזה דבר שלא כהוגן, אף על פי כן צריך להיזהר שלא לנקום ממנו ולנטור את השנאה עליו , אלא צריך שימחה וימחק הדבר מלבו, ולהיטיב עמו בכל העניינים כמו לשאר איש ישראלי, וכאילו לא היה ביניהם שום שנאה, כמו שכתוב: "לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך" ובזוהר הקדוש מבואר גודל מעלת האיש שמשלם טובה תחת רעה ומביא שם מעשה באדם אחד שניצול ממיתה בדרך נס עבור מידה הקדושה הזו. וזה כמו אדם שהיה הולך בדרך, וניגף רגל אחד בחברו, ועל ידי זה נפל לארץ ונפצע גופו ופניו, וגם הרגל ההוא- מלבד שאין עולה בדעתו לנקום מאותו רגל מלרפא אותה, גם אין לו שום שנאה על הרגל ההוא, כי מי הוא הרגל, ומי הוא גופו ופניו- הכל עניין אחד, אך שהוא מתחלק לאיברים, רק שהוא מחשב בדעתו שעוונותיו גרמו לו. וצריך להצטער ברעת האחרים כמו על רעת עצמך ולשמוח בטובת האחרים כמו על טובת עצמך. וכך הדבר אם קרה שלא היטיב עמו חברו באיזה טובה שביקש מאיתו או אפילו שציערו וגידפו באיזה דבר, שלא לנקום ולנטור את השנאה עליו כי מי הוא חברו ומי הוא- הכל משורש אחד יצאו, כמו שכתוב: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וכתוב: "כל הנפש לבית יעקב הבאה וכו' ", ולא כתוב "נפשות", ללמד אותנו שכל נפשות ישראל למעלה הוא כמו נפש אחד, אך שכל אחד יש לו בחינה בפני עצמו, כמו האדם בכללו, אף שבדרך כלל הוא איש אחד, מכל מקום יש לו איברים שהם ראשים לו, כמו הראש והלב, ויש שתחתיהם, כמו היד והרגל. וגם לשורש אחד יאספו כל ישראל לבסוף, והוא תחת כיסא הכבוד, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל. ורק בזה העולם, מצד שכל אחד מלובש בחומר בפני עצמו, וענייניו ועסקיו של כל אחד הוא עניין בפני עצמו, מדמה האדם בדעתו שהוא איש פרטי ואינו שייך לחברו הישראל כלל, אבל באמת לא כן הדבר. לכן אחי, היזהר והיזהר מלנקום ולנטור את חברך, כי את עצמך אתה נוקם ונוטר, רק תחשוב בדעתך שמן השמים נסבב כל אלה עבור עוונותיך, ומה לי אם נסבב הצער הזה על ידי זה או על ידי אחר? ואם אקבל כל זה עלי באמת, ימחלו עבור זה עוונותי.