little light
New member
צופן דה וינצ'י והספרייה ../images/Emo202.gif
אזהרת
במידה ולא קראתם/ראיתם את הספר/סרט "צופן דה וינצ'י" ואתם מתכננים כן - אל תקראו את הודעתי!
אני יודעת שדובר כבר רבות בנושא הדימוי הקולנועי של הספרן (ובעיקר הספרנית) בקולנוע. וזה נושא מרתק. כעת נוסף לנו עוד סרט לרשימת הסרטים מהם ניתן ללמוד על דימוי מקצוע הספרנות ולכן ארצה לדון בו רגע קט. מי שלא קרא את הספר "צופן דה וינצ'י" אלא רק ראה את הסרט לבטח לא יבין היכן בדיוק מוצג בו הספרן (פרט לקריאתו המשעשעת של רוברט באוטובוס: "אני חייב להגיע לספריה עכשיו!" שעוררה בי גיחוך קל). אך מי שקרא את הספר ידע על מה אני מדברת. בספר ישנה סצנה בה זוג גיבורינו מנסים לפענח כתב חידה, מגיעים לספריה ונעזרים בספרנית שעורכת להם חיפוש במאגר הממוחשב. (על האופן בו היא מוצגת בספר אפשר לדבר שעות...). חזרתי עכשיו מהסרט ורציתי לבשר לכם (ואני מכלילה ביודעין) שהקולנוע חש שתפקידנו מיותר. הספרנית הוחלפה בצעיר תמים באוטובוס שברשותו טלפון סלולרי מהדור המתקדם המקושר לאינטרנט. לא עוד ספרנית שתייעץ ותחנך - אלא צעיר פשוט בעל אוריינות מחשב ממוצעת-גבוהה. לא עוד מאגר שהגישה אליו מוגבלת לספרייה בלבד - אלא מאגר חופשי ברשת אליו ניתן להיכנס מכל סלולרי בעל נתונים מתאימים. נעצבתי כשראיתי את הסצנה. אני מאוד גאה בהיותי ספרנית. אני אוהבת את המקצוע. אך הסצנה המדוברת הזכירה לי שבימינו תפקידנו הופך לנחלת הכלל. אנחנו כבר לא כל כך מיוחדים.
אזהרת
