העבר והקרוב נוגעים זה בזה.
הכפר יג´ור.כשהייתי תינוק בעגלה[נולדתי בדצמבר 47 ]אמא היתה לוקחת אותי בעגלה,לבקר את אבי שכבר אז עבד בבית החרושת נשר.סביב המפעל היו בנויות עמדות ביטון כאלה עם חרירי חלונות,עמדות אלו שימשו לשמירה.חלק מתנדב של העובדים אז היו בנוסף לשעות העבודה שלהם,עסוקים בשמירה על המפעל[התא של ההגנה בנשר].ובאותה שבת כשביקרנו את אבי בעמדה,עברה אמא את הכביש,ואני תינוק קטן בעגלתו,ניגשה היא לעבר באר הכפר[בשנים יותר מאוחרות היכרתי טוב את המקום]כדי לשתות מים,הערביות במקום התחילו משהו ללחוש,ואמא הבינה שהם רוצים להציק לתינוק,ואולי לזרוק אותו לבאר[התינוק זה אני]היא הבינה די טוב ערבית,והתחילה לצעוק בקול,עד שאבי ועוד חברים מהעמדה הקיצונית של המפעל,באו בריצה ועזרו לה לצאת מהכפר.היום ישנם עוד שרידים מאותו כפר,ולאחרונה עם פעילותו של הווקף הצפוני,הם באו יום אחד וסיידו אפילו את הקברים הישנים במקום,כדי לרמוז על הקשר שלהם למקום,יג´ור 47/48 .ויגור/מרץ 2002.