צום מראות

עופר 123

New member
צום מראות

עיתון "הארץ" מספר על תופעה מעניינת היישר מארה"ב: צום מראות, במסגרתו נשים נמנעות מלהביט במראה לתקופה מסויימת - יום, שבוע, חודש ואפילו שנה (!). המטרה: להירגע קצת מהמרדף אחרי המראה המושלם, ובעיקר - מהביקורתיות.

מה דעתכן/ם על הרעיון הזה? האם יש משהו בעצירה הזו מלהסתכל במראה ולשפוט את עצמך, או שאולי האופן שבו אנחנו נראים תמיד יהיה יותר חשוב לנו, ושאין ממש טעם להיאבק בזה?

בנוסף, אולי במקום לברוח מהמראה, צריך להסתכל במראה ופשוט לאהוב את מה שרואים שם, גם אם זה לא במידות, בצבעים ובאופן שאנחנו רגילים לראות בפרסומות?



עופר,
שדווקא מבסוט מהמראה שיש לו בבית
 
אני חושבת שזה מורכב...

גם מזה שאנחנו צריכות להיות מרוצים (ולא רק מרוצות) ממה שאנחנו רואים במראה כי המראה שלנו הוא חלק מהזהות שלנו.

מצד שני, אני חושבת שהלחץ ליופי שההגדרה שלו מאוד צרה נובעת מזה שעם השנים אנחנו נותנים למראה החיצוני יותר ויותר משקל כחלק מהשווי העצמי שלנו, ולדעתי זה חלק מתהליך מאוד לא בריא.
 

polegra

New member
אין סיכוי שאני אשרוד צום כזה

אישית קשה לי להבין איך אנשים יכולים שלא לראות את החיוך המהמם שלהם במראה
את המבט בעניים
אני אוהבת להסתכל במראה, לראות את עצמי את גופי גם את הבטן
להבדיל מבעבר מסתכלת במראה בבית שהיא רק לפנים אבל תמיד עוצרת לפני המעלית בעבודה וגם בכניסה למשרד כמה פעמים ביום להסתכל על עצמי לחייך ולהתעצם

טלי
 

עלמה88

New member
הימנעות כמו הימנעות

כשמבט במראה מעורר רגשות לא נוחים והבחירה היא להימנע ממבט במראה, כדי להרגיש טוב יותר
בעיני זה ממש כמו דיאטה, ויצליח רק בטווח קצר, אם בכלל

אני לא יודעת כמה אכן נמנעו מלביט במראה והאם כולם גם דיווחו על כך בבלוג
אבל אלו שדיווחו בבלוגים, לא הפסיקו להתעסק עם מראה חיצוני,
הם רק מתעסקים במראה חיצוני מזוית אחרת, שעוררה מספיק עיניין להגיע ל"מיין סטרים"
 

LadyIINpinkkk

New member
באתי מהראשי............

המינעות הזאת לא נורמלית!
משעמם לאנשים אהה?!?!
המלצה חמה לכולם.. פשוט להתסכל בראי ולקבל את המציאות כפי שהיא!
זה המצב וזהו! ברגע שמקבלים, הבטחון העצמי יעלה לו לאט לאט, ואז מרגישים שקורנים מטוב!
 

destiny23

New member
אני לא יודעת איך זה בארץ, אבל פה זה נוראי

כל הפרסומות פה מדברות על מייק אפ, הסרת קמטים, ריסים והרזיה
כל השירים פה מדברים על מראה חיצוני של אישה
כל הסלביות פה יפות בצורה שהיא חד וחלק תוצאה של התעסקות בלתי פוסקת במראה,

אני לא חושבת שיש סיכוי שצום צראות ישנה משהו אם לא יקום פה שינוי ממש גדול.
 
לא הייתי מוותרת על מראה בבית!

אני מודה שישנם מצבים שבהם אני פחות מרגישה בנוח כשיש מראה לידי ולא תמיד הייתי רוצה לחיות עם מראה צמודה אבל צום??? חלילה וחס!
אני מסתכלת תמיד במראה ולפעמים אף מחפשת מראה כדי לראות מה מצבי באותו רגע נתון.
למשל עכשיו אני עובדת בחנות די גדולה ויש לי שם כמה מוקדי מראות אז אני טורחת לעשות סיבובים כדי להסתכל על עצמי, סתם וזה לא שאני נראית מי יודע מה כשאני בעבודה.
בעיני לוותר על מראות זה לבחור בחוסר מודעות עצמית.
זה לא תמיד טבעי שגם נאהב את מה שנראה מבעד למראה, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם או לברוח ממנו.
חשוב לי להיות מודעת לעצמי ולמראה שלי, גם בימים שאני פחות אוהבת את ההשתקפות שלי!
 
אני חיה

כך כבר כ-3 שנים, אבל לא בגלל משקל אלא פגם אחר שיש לי.
אני שונאת להסתכל במראה. בבית יש לי רק מראת פנים קטנה באמבטיה ואני לעולם לא מסתכלת בה אלא אם כן אין לי ברירה.
לכן לפעמים אני מגלה באיחור אחרי שיצאתי מהבית כל מיני פאדיחות קטנות כמו משחת שיניים.
האמת שאני שונאת את מה שיש בפנים אפילו יותר ממה שיש בחוץ. ועם זה אני תקועה כל הזמן, בלי קשר למראה, לא ניתן להסתתר מזה אלא כשאני ישנה ולא כאן.
 

קליספרה

New member
המראה שלי היא כלי - לא יותר ולא פחות

היא משמשת אותי לסייע לי באיפור
היא משמשת אותי לסדר לי את השיער
או לראות האם התוצאה של הבגדים שגיבבתי עלי נוחה לי בעין
בגדול אני דווקא מחבבת את הנשקף ממנה

מצד שאני אני מכירה את התופעה הזאת של המראה ככלי ביקורתי מהסביבה.
 


לא מוותרת על מראה בשום אופן וחד משמעית!!!
זה רעיון מאוד לא רלוונטי לבנות המין היפה... לפחות מבחינתי.
אולי כי אני לא עסוקה בלתת לעצמי ביקורת כל הזמן. המראות בביתי משמשות למטרות אחרות
 

dify

New member
תלוי מה הסיבה מאחורי זה

אם הסיבה זה שמדובר באדם שמתעסק באובססיביות במראה שלו וכל הזמן פוחד למצוא כמה הוא "פגום" אז אני אבין אם פיקוח פסיכולוגי כלשהו יציע הצעה זמנית שכזו, שבאה להראות שניתן לחיות גם בלי להיות כל הזמן בשליטה אובססיבית על מראה. את זה אני יכולה להבין.

אבל במיקרים אחרים אני לא לגמרי מבינה את ההגיון- בין אם אני רואה את עצמי ובין אם לא, אני נראית. השאלה היא לא האם אני רואה את עצמי אלא מה התכנים שאני אומרת לעצמי כשאני מסתכלת במראה. אני בטוחה שיש כאלו שמסתכלים במראה ורואים בעיקר את הרע, יש כאלו שמסתכלים במראה ומרוצים מעצמם ויש כאלו שהמראה זה רק כלי פרקטי מבחינתם להסתדר לפני שיוצאים מהבית.

אני חושבת שהשאלה מה אנחנו רואים במראה לא קשורה למראה, קשורה להפנמות של שנים של מסרים מהסביבה. לכן אם מטרת ה"צום" הזה היא לשנות את התפיסה שלנו את עצמנו, יש דרכים יותר יעילות, לדעתי, להגיע לכך. תיכף מצרפת תמונה שלדעתי משקפת בדיוק את מה שכתבתי פה :)
 
למעלה