מישהו אמר שלא השתלבתי כאן?
אני יודע מצוין את השפה, מסיים בהצטיינות את התיכון, יש לי חברים מכל מוצא שרק יש בארץ, זה לא נקרא להשתלב? בין להשתלב ולהרגיש שייך למדינה יש הבדל גדול, ואני למרות השתלבותי המהירה, אף פעם לא הרגשתי שייך למדינה. למה רק כאלה שלא שמחים שבאו לכאן יש להם הרבה יותר בעיות מאחרים? כשתתבגרי ותתחילי לשים לב למצב העולים (בין אם הם רוסים או אתיופים), תביני שמצבם רחוק מלהיות מצוין ומספק. מה לכל הרוחות את מצפה מבן אדם, שהובטחה לו עזרה בארץ, כשהוא לא מקבל כמעט כלום?! שהוא ישמח?! שלא ירגיש רע?! איזה ניסיון מר בדיוק? נתחיל מההבטחות השקריות של הסוכנות היהודית בנוגע לעזרה של המדינה לעולה, בשנותיו הראשונות בארץ, שהתגלו כהבטחות שווא, כי סל הקליטה שמקבלים העולים, הוא לא כזה גדול כמו שצברים פה חושבים ותמיד מזכירים (ואל תחשבי שאני כפוי טובה, אני מברך על הסל קליטה, אבל למה, לעזאזל, לשקר לעולים בפנים, ולהבטיח דברים שלא יקוימו?!). הסוכנות, אגב, בהרבה מקרים מבטיחה דיור עד לסידור מגורי קבע, שזה בולשיט אחד גדול. הסוכנות גם מבטיחה לדאוג לסידור עבודה ולימודים, שוב, בולשיט, כי ההורים שלי מצאו עבודה בעצמם, ואני הלכתי לבי"ס שהמליץ עליו נהג מונית, שהסיע אותנו מנתב"ג כשרק נחתנו, ועזר לנו, בטוב ליבו, בחודשים הראשונים (הוא בעצמו עולה). אני אתייחס גם לגזענות בקרב הציבור (אם בלבלת את המוח לגבי אנטישמיות באירופה, הרי לך האבסורד - יהודי מקלל יהודי בגלל מוצאו), להשפלתם של לא-יהודים לפי ההלכה (למרות שבכל מקום חוץ מבארץ הם יהודים לכל דבר), למניעת זכויות בסיסיות מהם, וכמובן לכפיה הדתית. אז מה זה אם לא ניסיון מר? אל תציירי לנו מציאות לפי האמונות שלך, כי אנחנו עברנו את כל השקרים של הסוכנות, ואת כל החרא החל מנתב"ג. כשאת תעברי את כל הזבל הזה (ואני לא מאחל לך), תיהיה לך זכות לומר שאני "מתבכיין", בנתיים אני אפילו לא מוצא טעם לדון עם מישהי בגילך, שתקועה בדיעות שלה, ועוד מתלוננת על "התבכיינות", תוך התעלמות מעובדות שאת לא יכולה להעלים. אין חכם כבעל ניסיון, תפנימי את זה.