בפסקה השניה, המשפט הראשון לא נשמע לי מדויק. אני דווקא נוטה לנתח ולפרק בראש כל מצב אפשרי כמעט. עם זאת, אני אוהבת *גם* לקלוט אותם בשלמותם, בצורה רגשית יותר. והמשפט השני בפסקה הנ"ל דוקא נכון מאוד. אגב, לא נראה לי שאני נוטה להסכים עם הרוב (יש כמה דברים שהתעקשתי לא לעשות דוקא בגלל שכל שאר העולם עשה את זה), אבל אני באמת נוטה למצוא סיבות הגיוניות לכל דעה. (בין השאר הייתי קצת באליפות בדיבייטינג - תחרות שבה צריך 'להיות' בדעה שהכתיבו לך ואתה לא בהכרח מסכים איתה, ולשכנע את השופטים בדעה הזאת).
הדבר המרשים ביותר בכתב היד היא העובדה שלמרות שהשורות לא ממש ישרות, ושולי ימין נראים כים גבה גלים, והקריאות לא מי יודע מה, והריתמוס רחוק מלהיות מושלם - השוליים השמאליים ישרים כסרגל. מכאן נובעת לדעתי הבקרה המיוחדת לכתב, והכתב (והכותבת איתו) נהפכים למאד מעניינים. המורה שלי היתה אומרת שיש כאן תופעה של CONTRA DOMINANT ראיתי פעם כתב יד דומה לזה של מנתח מפורסם. בכל זרם שם, חוץ משולי ימין שהיו ישרים כמו סרגל. אגב, כתבתי שאת לא אוהבת ביקורת? ובכן השרשור עד כאן מוכיח שאכן כך הוא.
יש לי נטיה לנצל את שולי שמאל עד תום - לדחוס את המילים האחרונות עד שהשורה נגמרת, לפעמים אני גם ממשיכה את המילה/מילים בהתעגלות כזאת עד שהאותיות ממש אנכיות, ורק אז עוברת לשורה הבאה. מה זה אומר?