צהרים במנטינה
הדוחק באיקאה גרר ויתור על העמידה בתורים האינסופיים במסעדה שלהם, וכך הגחנו החוצה, שתי נשים ונערה על סף גיל ההתבגרות למנטינה, בתחם "טיב-טעם" הסמוך. מחירי העסקיות מפתים, התפריט מגוון, העיצוב לא רע (וונאבי מסעדה אינית, עם כיור מואר מלמטה. מי צריך את כל העיצוב הזה בשירותים?) והשירות סביר. לראשונות:
פטה כבדים עם שי משולשי צנים, וריבת אגסים ביין. המלצרית אמרה שזו התמחות המטבח, ואכן- מנה טובה מאד.
חציל ביוגורט: טעים, רק חבל שהחציל שלי הכיל המון גלעינים, על חשבון הבשר... למעט זה, אין לי תלונות. היה ממש טוב. לעיקריות:
חזה עוף בגריל, עם פירה: החזה היה עסיסי, מתובל ורך. הסועדת ציינה לחיוב גם את הפירה
המבוגר מדיום, עסיסי, טעים, נדיב, לצד שעועית ירוקה, שנחמד היה לו היו מאדים אותה עוד חצי דקה. בפינת הנוער, היו התלבטויות רבות. הוזמנו בסוף לחם הבית, לחם לבן נחמד בצורת פטריה, עם חמאה, והום פרייז, קוביות תפ"א שבושלו וטוגנו, וצופו ברוטב צ'ילי. היה חריף, הוחזרלמטבח, ובמעמד החשבון, כשהזכרנו שלא אכלנו, זוכינו. העסקית כוללת שתיה קרה, מנה ראשונה ומנה עיקרית, אוכל טעים, כמויות נדיבות, מבחר מנות והמחיר נע בין 40-45 ש"ח לעסקית. מחיר מצחיק. בערב שבנו לאיקאה במטרה להשלים קניות. רק משוגע נכנס לאיקאה פעמיים ביום, באוגוסט, בסייל.
הדוחק באיקאה גרר ויתור על העמידה בתורים האינסופיים במסעדה שלהם, וכך הגחנו החוצה, שתי נשים ונערה על סף גיל ההתבגרות למנטינה, בתחם "טיב-טעם" הסמוך. מחירי העסקיות מפתים, התפריט מגוון, העיצוב לא רע (וונאבי מסעדה אינית, עם כיור מואר מלמטה. מי צריך את כל העיצוב הזה בשירותים?) והשירות סביר. לראשונות:
