צהריים טובים

[סלוניק]

צהריים טובים

שאלתי היא, אם היהדות מאמינה כי הכל נעשה מתוך רצון אלוהים ותוכניותיו, איך ניתן לקבוע כיצד לנהוג? לדוגמא, אם יש שלטון מדכא, האם יש מקום להתנגד לו? שהרי נבחר ע"פ רצון אלוהים. לחילופין, האם העובדה שהמהפכה האזרחית שמונהגת עכשיו אינה סימן לכך שזהו רצון אלוהים ויש להסיק מסקנות בנוגע לכך?

 

[א77]

יש להתנגד

השאלה, מה משמעות המילה 'שלטון מדכא'. במה הוא מדכא? האם במיסים? או ברשיונות בנייה? או במה בדיוק. שאלה נוספת, מה משמעות הכוונה 'להתנגד'. איך להתנגד? האם בהפגנות? או באי הכרה ב'שב ואל תעשה'? או במעשים? ולכן מקובלנו, בכל דברים אלו, הרי אנו בבחינת שב ואל תעשה. סובלים כי אנו בגלות. עד שחלילה לא יאפשרו לנו קיום תורה ומצוות, כי אז נמשיך ולא נוותר, ב'קום ועשה'. וכמובן עפ"י הוראת הגדולים באותה עת צרה שלא תבוא. בציפייה לגאולה במהרה בימינו. וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

 

[סלוניק]

לא הבנת

אני שואל, האם לנוכח העובדה שהכל בא מידי אלוהים, מדוע יש להתנגד?

 

[א77]

אההה, שאלתך היא לאו דווקא בשלטון

אוקיי, אז ביסודות היהדות והתורה מפורש כי יש לעשות. יש מלחמות הרשות ומלחמות מצוה. או למאן דאמר אחר, מלחמות מצוה ומלחמות חובה. שאלתך נכונה, אבל לא המקום להאריך כרגע בתשובה. מה שוודאי הוא כי יש מצוות וחובות בהתאם למצב.

 

[סלוניק]

לא הבנתי

איך זה עונה על השאלה שלי? מה ששאלתי זה האם (סתם דוגמא היפותטית שעולה לי בראש) היה ואדם מכה אותי, אני אמור לקבל את זה כרצון האל? דוגמא יותר רלוונטית. האם היום כשמקצצים בישיבות, אני אמור לקבל את זה כרצון האלוהים?

 

[א77]

לא...

יש להגיב. אבל התגובה או האין תגובה חייבת להיות לא עפ"י רגשות ודעה אישית. יש כללים וחוקים איך מגיבים ומתי. יש לנו ארבעה חלקי שולחן ערוך... איני חושב שבסגנון שאלתך נגיע לכלל תשובה מספקת. שאלתך אינה ספציפית, אלא כללית. אי לזאת אי אפשר להתייחס בתשובה כי אם בכלל. והכלל הוא שיש על האדם חובוטת לעשות, לפי המצב ולפי הקורה בשטח ולפי דעת תורה.

 

[סלוניק]

אז אני אמקד אותה.

האם כאשר מקצצים בתקציבי הישיבות, והדבר נעשה על פי דבר אלוהים, יש למחות על כך? הרי שמחאה על הקיצוץ כמוה כמחאה כנגד החלטתו של הקב"ה.

 

[אלי ו.]

חייבים להשתדל

היהדות אינה דטרמינסטית ולמרות שיש בה את האלמנט של "קבלת הדין" אין הכונה שלא אמורים להשתדל להרחיק את רוע הגזירה. אחרת לפי אותו הגיון גם מחלה היא "דבר ה'" וזו כפירה ללכת לרופא ולקחת תרופה. ביהדות (להבדיל מדתות אחרות) השלטון אינו שליח ה', אם כי יש הוראה הלכתית לכבד את חוקי המדינה.

 

[סלוניק]

רוב תודות על התשובה

סוף סוף התייחסות לתהייה שלי.

אם כך אז מהי הסיבה שאין לקבל את הדין?

 

[אלי ו.]

אסביר במשל

מאשימים אותך בדבר מה, ואתה מובא לביהמ"ש. האם רצוי מאוד שתגן על עצמך? - בודאי! אם למרות ההשתדלות שלך קיבלת עונש מסוים ואי אפשר לערער עליו, ברור שעליך לקבל את הדין.

 

[סלוניק]

אין מה להשוות

זה בית משפט וזה הקב"ה. אני לא מבקש משל, אני מבקש כלל מוסרי שיש לנהוג על פיו.

 

[אלי ו.]

הכלל הוא להשתדל ככל שאפשר

ואם על אף ההשתדלות קורה לנו דבר מה, עלינו לקבלו. למשל, אם חולים, יש ללכת לרופא ולקחת את התרופות ולא לומר "מדובר בגזירה משמים". יחד עם זאת, גם אם המחלה אינה עוברת, אין לפנות כנגד הקב"ה.