האהבה היא פרח
New member
צדק צדק תרדוף
שוטר שתקף אדם בגלל חניה ישלם פיצוי של 35 אלף שקל.
השוטר, שחש כי הנהג תפס את מקום החניה "שלו", איים שירשום לנהג דו"ח. בסופו של דבר מצא עצמו הנהג שרוע על הרצפה כשהשוטר בועט בו ומכה בו באגרופים, לעיני בנו הקטין. ביהמ"ש הביע סלידה עמוקה מההתנהגות האגרסיבית והאלימה.
נהג כאחרון הבריונים
אחד העדים לאירוע סיפר בעדותו, שראה את הנתבע מכה את התובע בעוד שבנו הקטן בוכה וצועק "אבא, אבא". כשפנה לנתבע וביקש ממנו להפסיק, הוא סירב ודרש ממנו את תעודת הזהות שלו.
השופטת דורית פיינשטיין מבית משפט השלום בירושלים מצאה עדות זו מהימנה ביותר. היא גינתה את נסיונו של הנתבע לייחס לתובע מראית עבריין תוך שרמזה שהשגת המידע הזה נעשתה בניגוד לחוק.
השופטת, שקיבלה את התביעה, דחתה את גרסת הנתבע כאילו התובע נהג כלפיו באלימות אגרסיבית, וקבעה כי לכל היותר, עורר התובע פרובוקציה קלה, שלא היוותה כל איום והנתבע הגיב בחוסר פרופורציה: ריתק אותו לרצפה, הכה אותו ובעט בו, והמשיך בכך גם לאחר שעוברי אורח ביקשו שיפסיק.
בהקשר זה התייחסה השופטת גם להבדלים בין הניצים: "התובע היה ביום האירוע כבן 55, ובמועד שהעיד בפני התרשמתי כי מדובר באדם צנום ולא בריא. לעומתו הנתבע היה בשעתו כבן 32... ובעת עמידתו בפניי ניתן היה להתרשם כי הוא בעל מבנה גוף אתלטי וחזות ספורטיבית בנוסף, הנתבע גם חסון וגבוה מהתובע".
השופטת גינתה את התנהגות הנתבע, שנהג "כאחרון הבריונים" והדגישה כי בנוסף לפרץ האלימות, הוא גם ניצל לרעה את תפקידו. השופטת, שביקשה להרתיע את הציבור ובפרט את ציבור השוטרים, חייבה את הנתבע לפצות את התובע ב-35 אלף שקל. הנתבע גם חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 9,000 שקל.
שוטר שתקף אדם בגלל חניה ישלם פיצוי של 35 אלף שקל.
השוטר, שחש כי הנהג תפס את מקום החניה "שלו", איים שירשום לנהג דו"ח. בסופו של דבר מצא עצמו הנהג שרוע על הרצפה כשהשוטר בועט בו ומכה בו באגרופים, לעיני בנו הקטין. ביהמ"ש הביע סלידה עמוקה מההתנהגות האגרסיבית והאלימה.
נהג כאחרון הבריונים
אחד העדים לאירוע סיפר בעדותו, שראה את הנתבע מכה את התובע בעוד שבנו הקטן בוכה וצועק "אבא, אבא". כשפנה לנתבע וביקש ממנו להפסיק, הוא סירב ודרש ממנו את תעודת הזהות שלו.
השופטת דורית פיינשטיין מבית משפט השלום בירושלים מצאה עדות זו מהימנה ביותר. היא גינתה את נסיונו של הנתבע לייחס לתובע מראית עבריין תוך שרמזה שהשגת המידע הזה נעשתה בניגוד לחוק.
השופטת, שקיבלה את התביעה, דחתה את גרסת הנתבע כאילו התובע נהג כלפיו באלימות אגרסיבית, וקבעה כי לכל היותר, עורר התובע פרובוקציה קלה, שלא היוותה כל איום והנתבע הגיב בחוסר פרופורציה: ריתק אותו לרצפה, הכה אותו ובעט בו, והמשיך בכך גם לאחר שעוברי אורח ביקשו שיפסיק.
בהקשר זה התייחסה השופטת גם להבדלים בין הניצים: "התובע היה ביום האירוע כבן 55, ובמועד שהעיד בפני התרשמתי כי מדובר באדם צנום ולא בריא. לעומתו הנתבע היה בשעתו כבן 32... ובעת עמידתו בפניי ניתן היה להתרשם כי הוא בעל מבנה גוף אתלטי וחזות ספורטיבית בנוסף, הנתבע גם חסון וגבוה מהתובע".
השופטת גינתה את התנהגות הנתבע, שנהג "כאחרון הבריונים" והדגישה כי בנוסף לפרץ האלימות, הוא גם ניצל לרעה את תפקידו. השופטת, שביקשה להרתיע את הציבור ובפרט את ציבור השוטרים, חייבה את הנתבע לפצות את התובע ב-35 אלף שקל. הנתבע גם חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 9,000 שקל.
