כאמא למתבגרות שרוצות ללכת לאודישנים
השנה לא הלכו כי עדיין לא הגיעו לגיל המינימום שהוא 16, אנחנו יושבות ורואות ביחד את האודישנים שכבר היו לעונה הקרובה ואני שואלת אותן אם הן באמת מוכנות לעבור את ההשפלה הזאת, במידה ולא יהיו מספיק טובות בעיניי הבוחנים. הבנות שלי שרות יפה. לא זמרות הכי גדולות שבעולם אבל שרות באירועים משפחתיים ובמקהלה של בית הספר שלהן. הן יכולות לעבור בקלות את שלב א' של האודישנים ולהגיע לבוחנים לאודישן המצולם. אבל שם הן עלולות להיתקל בביקורת לא נעימה ואולי אפילו משפילה לעיניי המצלמות ואחרי זה עוד יערכו את הצילומים שלהן בצורה כזאת שהן תצאנה הכי טיפשות והזויות שבעולם, גם אם לא היה ולא נברא. הן רואות את מה שעובר על הנבחנים ואני מסבירה להן שאם הן באמת רוצות ללכת לעונה הבאה, אם תהיה כזאת, הן צריכות לקחת את העניין בכיף, כחוויה, התנסות ולא בשום צורה אחרת ולקחת בחשבון שעלולים לרדת עליהן בזמן האודישנים וגם הרבה זמן אחרי כן. אני לא מבינה למה משדרים את כל הנבחנים המזייפים, זה לא מעניין וזה סתם מעיק ומה שבטוח זה לא עושה כבוד לא למזייפים אבל יותר מזה, לא לאלו שיורדים עליהם.