צָפַד

[דייהטסו]

צָפַד

ב"רב מילים" המילה מוגדרת כך: "(נאמר בעיקר על עור) התייבש והצטמק, התכווץ והתקמט בשל יובש, קור וכד'."
אני חשבתי שמובנה היסודי הִקְשָׁה או לחלופין התקשה, כמו ב"גוף צפיד" או "צפדת מוות". מה דעתכם?

 

[הדיוט גמור]

גם וגם

כמילה יחידאית בתנ"ך, צָפַד עוֹרָם עַל-עַצְמָם, יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ (איכה ד), ניתן להסיק את מובנו המדויק של השורש צפ"ד מתוך ההקשר ועל סמך מילים דומות בשפות שמיות. הדימוי החזק מדבר על עור שנדבק לעצמות, של מי שרעב מאד או של גוויה מצומקת. כך שנראה לי ש"מובנה היסודי" הוא דווקא ככתוב במילון, ואילו הפירושים שהבאת התפתחו ממנו.