כלנית חיננית
New member
פ(נ)ינת השפה
והיום, במסגרת הלחץ האינסופי שאני מרגישה שיש עלי, עם כל המשימות הרגילות שנוסף עליהן חג הפסח (פויה!) והנקיונות לכבודו, אני מקדישה את הפינה להספקים ולחץ:
האמת שהפעם רציתי להביא רק ביטויים בעברית, ואיכשהו הנחתי שיש הרבה, אבל עיון מהיר בלקסיקונים החביבים עלי (של רוזנטל, למשל) גילה, שיש הרבה מושגי סלנג שקשורים לבטלה והרבה פחות על עבודה או דברים שצריך להספיק..
עם זאת, בכל זאת יש כמה ביטויים שקשורים לעבודה (מתוך "מילון הצירופים"), כמו: אדם לעמל יולד או העבודה היא חיינו ואפילו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. שאר הביטויים בקטיגוריה הזו קשורים יותר לאיכות העבודה או לכמה שעבודה היא דבר מעיק, כמו: גומרים הולכים, הוציא את הנשמה (ויש גם את הביטוי שרווח אצלנו - מצאת החמה עד צאת הנשמה), סוס עבודה, עבודה ערבית ועבודה שחורה.
מושגים שקשורים יותר ללחץ נמצאים בקטיגוריה "מאמץ" (תוהה עד כמה זה מפתיע אותי), כשמה שאני מחפשת יותר זה מושגים כמו: הוציא לו את המיץ/ הנשמה, הזיע דם, כרע תחת העומס, נגמר לו הסוס, נגמרה לו הבטריה, קרע את התחת, קרע את עצמו, רדף אחרי הזנב של עצמו, רדף אחרי הרוח.
בסופו של דבר, אחרי שחיפשתי ביטויים או איזו מילה שהכי תתאים למה שאני מרגישה ביומיום שלי בשבועות האחרונים, נזכרתי פתאום בביטוי של חז"לינו שמובא במסכת אבות. איכשהו יש משהו מאוד מעודד בביטוי הזה, לדעתי, אחרי כל הריצות והסוסים והרוחות הבלתי פוסקות:
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" - או, במילים אחרות, גם אם לא תספיק לעשות הכל לא נורא. אתה לא חייב לקחת על עצמך את הכל. רק את מה שאתה יכול לעשות. בשביל כל השאר יש אחרים..
באיחולי שבוע רגוע לכולם!
והיום, במסגרת הלחץ האינסופי שאני מרגישה שיש עלי, עם כל המשימות הרגילות שנוסף עליהן חג הפסח (פויה!) והנקיונות לכבודו, אני מקדישה את הפינה להספקים ולחץ:
האמת שהפעם רציתי להביא רק ביטויים בעברית, ואיכשהו הנחתי שיש הרבה, אבל עיון מהיר בלקסיקונים החביבים עלי (של רוזנטל, למשל) גילה, שיש הרבה מושגי סלנג שקשורים לבטלה והרבה פחות על עבודה או דברים שצריך להספיק..
עם זאת, בכל זאת יש כמה ביטויים שקשורים לעבודה (מתוך "מילון הצירופים"), כמו: אדם לעמל יולד או העבודה היא חיינו ואפילו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. שאר הביטויים בקטיגוריה הזו קשורים יותר לאיכות העבודה או לכמה שעבודה היא דבר מעיק, כמו: גומרים הולכים, הוציא את הנשמה (ויש גם את הביטוי שרווח אצלנו - מצאת החמה עד צאת הנשמה), סוס עבודה, עבודה ערבית ועבודה שחורה.
מושגים שקשורים יותר ללחץ נמצאים בקטיגוריה "מאמץ" (תוהה עד כמה זה מפתיע אותי), כשמה שאני מחפשת יותר זה מושגים כמו: הוציא לו את המיץ/ הנשמה, הזיע דם, כרע תחת העומס, נגמר לו הסוס, נגמרה לו הבטריה, קרע את התחת, קרע את עצמו, רדף אחרי הזנב של עצמו, רדף אחרי הרוח.
בסופו של דבר, אחרי שחיפשתי ביטויים או איזו מילה שהכי תתאים למה שאני מרגישה ביומיום שלי בשבועות האחרונים, נזכרתי פתאום בביטוי של חז"לינו שמובא במסכת אבות. איכשהו יש משהו מאוד מעודד בביטוי הזה, לדעתי, אחרי כל הריצות והסוסים והרוחות הבלתי פוסקות:
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" - או, במילים אחרות, גם אם לא תספיק לעשות הכל לא נורא. אתה לא חייב לקחת על עצמך את הכל. רק את מה שאתה יכול לעשות. בשביל כל השאר יש אחרים..
באיחולי שבוע רגוע לכולם!