פתרון מדיני דמיוני
ההיבט המעשי כאשר נסתתמו טענותיהם של המלעיזים בנושא המוסרי הם מצאו מפלט בטענה שהרעיון של פינוי ערבים איננו מעשי: איך תגשימו זאת? איפה ישנו ערבי שרוצה לצאת מכאן מרצון? איה היא הממשלה הערבית שתקבל טרנספר בהסכמה? וכו'. ישנן תשובות לכל השאלות הללו, אבל תחילה צריך להבין את סוגי הטרנספר - "בהסכמה", "מרצון" ו"בכפיה". { "טרנספר בהסכמה" נעשה בין ממשלות, שרוצות להגיע להסדר של שלום ובשל כך מחליפות אוכלוסין, מוציאות מקרבן את המיעוטים. כך היה בין טורקיה ויוון כאשר 3 מיליון בני-אדם חזרו לארצות מוצאם, וכך היה בין ישראל ומצרים כאשר פינינו את סיני. האנשים עצמם לא הסכימו לעבור, אבל ממשלותיהן הסכימו. כאשר תבוא באחד הימים ממשלה ערבית לדבר איתנו על שלום, נגיד לה כתנאי ראשון שעליה לקבל מאיתנו 1.5 מיליון פלשתינאים, ואין בכך משום הליכה לגלות כי הם חוזרים לחיק האומה הערבית באותה שפה ובאותה תרבות ובאותה דת. { "טרנספר מרצון" הוא כאשר הפרט או המשפחה מחליטים להגר לארץ אחרת בשל כל מיני סיבות. ל"טרנספר מרצון" אנחנו יכולים לגרום ולעודד אותו מבלי שממשלה ערבית כלשהי תסכים לכך. אם המלך חוסיין השכיל להוציא מיו"ש בשנים האחרונות לשלטונו שם כ-60 אלף ערבים בשנה, מדוע שאנחנו לא נדע להכפיל או לשלש מספר כזה?! אם נסגור את אוניברסיטאות האינתיפאדה ביש"ע, אם נפסיק את עבודת הערבים מיש"ע אצלנו, אם נפסיק לעודד את צמיחתן של התעשיות אצלם - הם ילכו לשבור שבר בארצות אחרות וגם יישארו שם! זהו "טרנספר מרצון". ההגשמה הציונית ותולדות היישוב היהודי בארץ הוכיחו לנו, שהכל נהיה מעשי אם מאמינים בצדקת הדרך ובצור ישראל, וכן אם מבינים שאין לנו אלטרנטיבה. או אז, הכל נהיה מעשי! וכך יהיה גם הטרנספר: אם נאמין ואם נבין שאין לנו ברירה - הוא יהיה מאוד מעשי! האם תוכנית מדינית אחרת היא יותר מעשית בראייה הערבית? האם הם הסכימו לתכניות של "העבודה" או של "הליכוד" או של מפלגות ציוניות אחרות? אין הכוונה לתכניות של חיסול המפעל הציוני כתוצאה מהקמת מדינת ערפאת. בוודאי שהערבים מסכימים לתכניות של עצמם, היוצאות מפיהם של אנשי מר"צ. אבל אין ערבי שמסכים לתוכנית ציונית אחרת, דהיינו - כל התכניות לא מעשיות... אלא שרעיון הטרנספר הוא גם מעשי וגם נותן מענה אמיתי ושלם לסכסוך המתמשך. {"טרנספר בכפייה" או גירוש היה במשנתן של שתי מפלגות בלבד: האחת - תנועת "כך", והשנייה - מפא"י שהיא אמה-הורתה של מפלגת "העבודה" ומפא"י גם הגשימה טרנספרים כאלה בכל רחבי הארץ. טרנספר בכפייה יבוא על ערביי ארץ-ישראל אם נותקף בחזית המזרחית. אותו שליט או עריץ ערבי שיחליט לתקוף אותנו ממזרח יגזור בכך גם את דין הטרנספר על ערביי ארץ-ישראל, שיופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם. לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו במלחמה כל כך קשה.
ההיבט המעשי כאשר נסתתמו טענותיהם של המלעיזים בנושא המוסרי הם מצאו מפלט בטענה שהרעיון של פינוי ערבים איננו מעשי: איך תגשימו זאת? איפה ישנו ערבי שרוצה לצאת מכאן מרצון? איה היא הממשלה הערבית שתקבל טרנספר בהסכמה? וכו'. ישנן תשובות לכל השאלות הללו, אבל תחילה צריך להבין את סוגי הטרנספר - "בהסכמה", "מרצון" ו"בכפיה". { "טרנספר בהסכמה" נעשה בין ממשלות, שרוצות להגיע להסדר של שלום ובשל כך מחליפות אוכלוסין, מוציאות מקרבן את המיעוטים. כך היה בין טורקיה ויוון כאשר 3 מיליון בני-אדם חזרו לארצות מוצאם, וכך היה בין ישראל ומצרים כאשר פינינו את סיני. האנשים עצמם לא הסכימו לעבור, אבל ממשלותיהן הסכימו. כאשר תבוא באחד הימים ממשלה ערבית לדבר איתנו על שלום, נגיד לה כתנאי ראשון שעליה לקבל מאיתנו 1.5 מיליון פלשתינאים, ואין בכך משום הליכה לגלות כי הם חוזרים לחיק האומה הערבית באותה שפה ובאותה תרבות ובאותה דת. { "טרנספר מרצון" הוא כאשר הפרט או המשפחה מחליטים להגר לארץ אחרת בשל כל מיני סיבות. ל"טרנספר מרצון" אנחנו יכולים לגרום ולעודד אותו מבלי שממשלה ערבית כלשהי תסכים לכך. אם המלך חוסיין השכיל להוציא מיו"ש בשנים האחרונות לשלטונו שם כ-60 אלף ערבים בשנה, מדוע שאנחנו לא נדע להכפיל או לשלש מספר כזה?! אם נסגור את אוניברסיטאות האינתיפאדה ביש"ע, אם נפסיק את עבודת הערבים מיש"ע אצלנו, אם נפסיק לעודד את צמיחתן של התעשיות אצלם - הם ילכו לשבור שבר בארצות אחרות וגם יישארו שם! זהו "טרנספר מרצון". ההגשמה הציונית ותולדות היישוב היהודי בארץ הוכיחו לנו, שהכל נהיה מעשי אם מאמינים בצדקת הדרך ובצור ישראל, וכן אם מבינים שאין לנו אלטרנטיבה. או אז, הכל נהיה מעשי! וכך יהיה גם הטרנספר: אם נאמין ואם נבין שאין לנו ברירה - הוא יהיה מאוד מעשי! האם תוכנית מדינית אחרת היא יותר מעשית בראייה הערבית? האם הם הסכימו לתכניות של "העבודה" או של "הליכוד" או של מפלגות ציוניות אחרות? אין הכוונה לתכניות של חיסול המפעל הציוני כתוצאה מהקמת מדינת ערפאת. בוודאי שהערבים מסכימים לתכניות של עצמם, היוצאות מפיהם של אנשי מר"צ. אבל אין ערבי שמסכים לתוכנית ציונית אחרת, דהיינו - כל התכניות לא מעשיות... אלא שרעיון הטרנספר הוא גם מעשי וגם נותן מענה אמיתי ושלם לסכסוך המתמשך. {"טרנספר בכפייה" או גירוש היה במשנתן של שתי מפלגות בלבד: האחת - תנועת "כך", והשנייה - מפא"י שהיא אמה-הורתה של מפלגת "העבודה" ומפא"י גם הגשימה טרנספרים כאלה בכל רחבי הארץ. טרנספר בכפייה יבוא על ערביי ארץ-ישראל אם נותקף בחזית המזרחית. אותו שליט או עריץ ערבי שיחליט לתקוף אותנו ממזרח יגזור בכך גם את דין הטרנספר על ערביי ארץ-ישראל, שיופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם. לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו במלחמה כל כך קשה.