פתאום

[magic40]

פתאום ../images/Emo33.gif

אני בדרך הביתה מהעבודה והגדולה שלי מתקשרת אלי לפלאפון ומודיעה לי בהתרגשות "אמא,התקשרה סיגל שהיתה איתך בפנימייה,את זוכרת אותה?היא חיפשה אותך 20 שנה" אמרתי לא,(אני והזיכרון שלי שחופשי בוגד בי לאחרונה )ושאלתי אם השאירה טלפון קיבלתי את המס והתקשרתי כדי לבדוק מי זו שחיפשה אותי 20 שנה מהקו השני ענתה לי בחורה מרוגשת שמנסה לרענן את זיכרוני כמה היתי משמעותית בשבילה כל השנים ואני לא מצליחה להתרגש איתה אבל מקשיבה לפרטים אולי יקרה איזה נס ואזכור משהו והיא נשמעת לי די מאוכזבת שאיני משתתפת בהתרגשות שוחחנו על הא ועל דא וסיימתי בהבטחה שמחר אני ביום סידורים ואקפוץ לקפה בדיעבד הסתבר שהיא גרה 15 דקות ממני באותו אזור כבר 17 שנה

קרה לכם שחיפשתם מישהו מילדותכם או קיבלתם כזה טלפון מפתיע? הבנתי שיש היום אתר חברה ועוד כל מיני אתרים שאפשר לאתר דרכם אנשים מהעבר

 

[שושן פרא]

ארץ קטנה עם שפם ../images/Emo141.gif

ברוב המקרים זה לא סיפור גדול למצוא מישהו, אם לא באתר "חברה" אז בספר הטלפונים (וכשהיה אתר 144 חופשי באינטרנט, זה היה אפילו עוד יותר קל). השאלה המעניינת היא מה קורה אחרי שאתה מוצא את הבן אדם. כתבתי פה בעבר על אינטראקציות שהיו לי עם אנשים שהגיעו אלי בדרך זו או אחרת, והמכנה המשותף לכל הסיפורים הוא שאחרי השלב הראשון והמרגש של השלמת פערים בסיפורים ("איפה היינו ומה עשינו", הייתי קורא לזה), לא היה מה לעשות עם הקשר שחודש, והוא חזר והתנתק, משאיר טעם תפל בפה.

 

[magic40]

זו בדיוק הנקודה

היא בכזאת התלהבות ואני התחלתי להרגיש ממש אי נעימות כאילו שמשהו נדפק אצלי

 

[Rinattt]

אני קיבלתי טלפון

מחברים ששירתו איתי בצבא והמשיכו באותו בסיס בקבע כולם רק עכשיו התחתנו ולחלק יש ילד או שניים. כששאלו אותי אם התחתנתי עם ההוא שהיה אז חבר שלי אמרתי שכבר הספקתי להתגרש ויש לי 3 בנות. אפשר לאמר שהיו קצת בשוק. מילדותי... אני גרה באותו מקום ככה שכל חברות הילדות שלי נמצאות כאן

 

[דוקטור פלסטיק]

אני קיבלתי../images/Emo4.gif

סטירה ממישהי ברחוב שחשבתי שהיינו בגן יחד וניסיתי לנשק לה בתנוך......

 

[Rinattt]

../images/Emo6.gif

מי-פגר! לא ידעת שנשיקה בתנוך זה צורם???

 

[דוקטור פלסטיק]

יש../images/Emo4.gif

תנוך...... ויש ....טנוח.....

 

[° זואי °]

כן

לפני שבועיים גיליתי שהבוס החדש שכנראה הולך להיות לי בעבודה, הוא זה שהיה מפקד שלי בצבא לפני 18 שנה

 

[אא ניר]

18 שנים, את אומרת, וכלום לא השתנה..

, כנראה,

 

[° זואי °]

השתנה הרבה

אבל זה באמת לא עקרוני...

 

[יערית]

אכן זה קרה

ואת האמת שבעבר זה מאד ריג שאותי,אם ארצה לשמוע שיחות כאלו זה רק מחברות,גברים לא סתם מתקשרים ככה "סתם" ביום בהיר

. (ואין לי ראש לשטויות)

 

[מתבוננת שותקת]

אחרי 19 שנה .....

נפגשתי באקראי בצ'אט עם מי שהיה בן זוגי אז.... ואהבת חיי, רק מה שלא ידעתי אז שלמרות שחיינו ביחד והיינו 24 שעות ביממה ביחד את עתם העובדה שהיה נשוי. הפרידה היתה קשה ואפילו קשה מאד. 19 שנה לא שמעתי עליו לא ראיתי כלוםםםםםם.... ופתאם לפני חצי שנה בערך נפגשנו באחד הצ'טים. כמובן שהיום הינו גרוש, נפגשנו כמה פעמים אבל מהר מאד הבנתי והפנמתי כמה טוב שאז..... הלך וחזר לאשתו. אבל.... היה מרגש ומסקרן

 

[קריפטוגרמה]

זכרון

זה כמעט כמו דעה פוליטת בישראל...לכל אחד כזה ורק לעיתים רחוקות מבוסס על איזה אמת אוביקטיבית...אישית,נותן לשדים לישון.

 

[אקסייטרית]

האא...לי קרה דפ'קא משו אחר דומה...

כמו "דג'ה וו"....כזה... להכיר מישו ולהרגיש כאילו ני מכירה לו מיליון ת'לפים שנה... זה נחשב??? כומו ליפגוש נשמה תאומית...