מקיאטו שלו
New member
פתאום געגועים
ממש פתאום, באמצע החיים. כבר שנים עברו, ובשיחת הטלפון האחרונה אפילו לא זכרתי את שמו וכל השיחה התחמקתי מקריאה ישירה. המילים "תגיד" ו"אתה" נאמרו באותה השיחה יותר משנאמרו על ידי בכל השנה שקדמה לה.
והנה פתאום, געגוע. זה יותר מרגיז מאשר מחרמן. רוצה אותו לידי.
זה קורה לי רק במצבים כמו עכשיו- כשאני עייפה, וזקוקה לפינוק. זה לא געגוע אליו כמו געגוע למגע וחום, אני חושבת.
מתפללת שהוא יבוא וייקח ממני את כוס הקלוואה הריקה ויניח בצד, שיוביל אותי למיטה. אני אצנח אליה בכבדות והוא יסיר ממני את הנעליים, את העגילים, את השעון. יישכב על ידי ויפרוף את כפתורי חולצתי, לאט, בעדינות. יחלוץ את שדיי מהחזייה ויסיר גם אותה.
עיניי כבר עצומות, אני חצי ישנה, ואני מרגישה את הגוף שלי מתעורר. הליטופים העדינים על כתפיי ושדיי עושים את שלהם, האצבעות המחוספסות שיורדות אל הטבור ומשם הלאה, מתחת לחצאית הג'ינס, מעירים את גופי לגמרי. הוא פותח את החצאית אבל לשנינו אין כח לזוז אז היא נשארת רפויה סביבי. אני משאירה את עיניי עצומות רק כדי לגנוב לעצמי עוד כמה רגעים של פינוק לפני שיבין שאני ערה, לגנוב עוד כמה רגעים של ליטוף. הנשימות שלו מתקרבות אליי. הן באוזניים שלי, ועכשיו גם הלשון. אני משחררת גניחה חלשה ומחפשת את ידו. פתאום מודעת נורא לאיפור המרוח שלי, לריחות והלכלוך שכנראה דבקו בי במהלך היום. אני נצמדת אליו, תוהה מתי בדיוק הוא התפשט והאם באמת נמנמתי כמה דקות. חום הגוף שלו עושה לי טוב, אפילו עם הלחות של חודש יוני. אני על צדי, הוא מאחוריי. הידיים שלו לא מפסיקות ללטף את שדיי ובטני, אבל הלשון שלו כבר לא באוזן שלי. לא אמרנו אף מילה זה לזו, אין שום צורך. אני שומעת את חריקות המיטה ומרגישה אותו יורד למטה. הגיע הזמן לפקוח את עיניי, אני מחליטה, ובדיוק בשנייה שאני עושה זאת הוא מצמיד את פיו לישבני. עם ידיו שהתגעגעתי אליהן כל כך הוא מפסק את פלחיי ומפלס את הדרך לפה שלו. אני משחררת גניחה נוספת ומרגישה את הגב שלי מתקמר. שולחת יד לראש היפה שלו, חצי מלטפת אותו חצי מעודדת אותו להמשיך. זה נעים, הפינוק הזה.
אני מרגישה את השפעת הקלוואה פתאום. היד שלו משתחלת בין רגליי ומוצאת את הרטיבות הגואה שלי, מעסה, משפשפת, חודרת. אין לי עניין בגמירה, אני רוצה שהרגע הזה יימשך לנצח. לצערי הדגדגן שלי לא עומד בזה עוד הרבה, ואני מתפוצצת. אחרי האורגזמה מגיע רפיון שאין כמוהו. לרגע אני שוקלת להרים את רגלי כדי שיוכל לשחרר את זרועו, אבל אני נרדמת לפני שאני מספיקה.
------
(הערה לא קשורה: נכון פנטזיות עובדות הרבה יותר טוב עם חולצות מכופתרות? קניתי לפני שבועיים שמלה שכולה נסגרת בתיקתקים, לוקח בדיוק שנייה לפתוח אותה, וכל פעם שאני רואה אותה בארון אני נגנבת).
ממש פתאום, באמצע החיים. כבר שנים עברו, ובשיחת הטלפון האחרונה אפילו לא זכרתי את שמו וכל השיחה התחמקתי מקריאה ישירה. המילים "תגיד" ו"אתה" נאמרו באותה השיחה יותר משנאמרו על ידי בכל השנה שקדמה לה.
והנה פתאום, געגוע. זה יותר מרגיז מאשר מחרמן. רוצה אותו לידי.
זה קורה לי רק במצבים כמו עכשיו- כשאני עייפה, וזקוקה לפינוק. זה לא געגוע אליו כמו געגוע למגע וחום, אני חושבת.
מתפללת שהוא יבוא וייקח ממני את כוס הקלוואה הריקה ויניח בצד, שיוביל אותי למיטה. אני אצנח אליה בכבדות והוא יסיר ממני את הנעליים, את העגילים, את השעון. יישכב על ידי ויפרוף את כפתורי חולצתי, לאט, בעדינות. יחלוץ את שדיי מהחזייה ויסיר גם אותה.
עיניי כבר עצומות, אני חצי ישנה, ואני מרגישה את הגוף שלי מתעורר. הליטופים העדינים על כתפיי ושדיי עושים את שלהם, האצבעות המחוספסות שיורדות אל הטבור ומשם הלאה, מתחת לחצאית הג'ינס, מעירים את גופי לגמרי. הוא פותח את החצאית אבל לשנינו אין כח לזוז אז היא נשארת רפויה סביבי. אני משאירה את עיניי עצומות רק כדי לגנוב לעצמי עוד כמה רגעים של פינוק לפני שיבין שאני ערה, לגנוב עוד כמה רגעים של ליטוף. הנשימות שלו מתקרבות אליי. הן באוזניים שלי, ועכשיו גם הלשון. אני משחררת גניחה חלשה ומחפשת את ידו. פתאום מודעת נורא לאיפור המרוח שלי, לריחות והלכלוך שכנראה דבקו בי במהלך היום. אני נצמדת אליו, תוהה מתי בדיוק הוא התפשט והאם באמת נמנמתי כמה דקות. חום הגוף שלו עושה לי טוב, אפילו עם הלחות של חודש יוני. אני על צדי, הוא מאחוריי. הידיים שלו לא מפסיקות ללטף את שדיי ובטני, אבל הלשון שלו כבר לא באוזן שלי. לא אמרנו אף מילה זה לזו, אין שום צורך. אני שומעת את חריקות המיטה ומרגישה אותו יורד למטה. הגיע הזמן לפקוח את עיניי, אני מחליטה, ובדיוק בשנייה שאני עושה זאת הוא מצמיד את פיו לישבני. עם ידיו שהתגעגעתי אליהן כל כך הוא מפסק את פלחיי ומפלס את הדרך לפה שלו. אני משחררת גניחה נוספת ומרגישה את הגב שלי מתקמר. שולחת יד לראש היפה שלו, חצי מלטפת אותו חצי מעודדת אותו להמשיך. זה נעים, הפינוק הזה.
אני מרגישה את השפעת הקלוואה פתאום. היד שלו משתחלת בין רגליי ומוצאת את הרטיבות הגואה שלי, מעסה, משפשפת, חודרת. אין לי עניין בגמירה, אני רוצה שהרגע הזה יימשך לנצח. לצערי הדגדגן שלי לא עומד בזה עוד הרבה, ואני מתפוצצת. אחרי האורגזמה מגיע רפיון שאין כמוהו. לרגע אני שוקלת להרים את רגלי כדי שיוכל לשחרר את זרועו, אבל אני נרדמת לפני שאני מספיקה.
------
(הערה לא קשורה: נכון פנטזיות עובדות הרבה יותר טוב עם חולצות מכופתרות? קניתי לפני שבועיים שמלה שכולה נסגרת בתיקתקים, לוקח בדיוק שנייה לפתוח אותה, וכל פעם שאני רואה אותה בארון אני נגנבת).