פתאום בא לי לשאול

[nika4]

פתאום בא לי לשאול

נכון שלחץ נורא מפריע להכנס להריון. אני בכלל בן אדם לחוץ והטיפולים מאוד מלחיצים אותי - במחיוד זמן ההמתנה לבדיקת דם הראשונה. כרגע אני בהפסקה קצרה - אבל גם יש לי לחץ נוראי בעבודה (אני מנהלת חשבונות) וגם אנחנו בתקופת קניית דירה וסכסוך קטן עם בנקים ובלה.. בלה..בלה.. בעלי אומר שאם אני לא ארגע ולא אתייחס בחוסר עיניין לדברים מסביב - ממש יהיה לי קשה להרות. נכון נורא קל לו להגיד - תרגעי אבל אני לא מסוגלת ולא תמיד שולטת בעצמי. לבעלי יש בעית זרע די קשה אבל ממה שקראתי פה בפורום בנות נכנסות להריון באופן ספונטני גם עם בעית זרע. אני ארבע שנים נשואה ואף פעם לא נכנסתי להריון טבעי (רק פעמיים מטיפולים וזה לא החזיק מעמד). השאלה שלי - איך אתן מסתדרות עם הלחץ מסביב? אולי מישהי נכנסה להריון בתקופת לחץ והכל בסדר? יש לי מוקפאים להחזיר והאמת אני נורא פוחדת וכבר חושבת לקחת איזה כדורים טבעיים להרגעה. מה דעתכן?

 

[אלמוג שלי]

כן, אני נכנסתי להריון בתקופת לחץ

ומתח נוראי .

 

[geni1]

איך אני "אוהבת" את אלה שאומרים

לי להרגע ולא להכנס ללחץ!

 

[vif]

ואלה שאומרים

אם לא תרגעי לא תכנסי להריון את חייבת !!להרגע....

 

[סנונית 1]

כולנו בלחץ וזה טיבעי

ומי שאומר לי רק תהייה רגועה ותיכנסי להריון או כשאני הפסקתי לחשוב רק אז נכנסתי להריון אני יודעת שהיא לא יודעת על מה היא מדברת. כן אני בלחץ, איך אפשר שלא הריצות לרופא הUS החודרני הזריקות ההורמונים הבדיקות והכשלונות אז איך אפשר שלא להיות בלחץ? מזל שאני עובדת בעבודה מאוד אינטנסיבית אבל אם למישהו נידמה שאני לא עוצרת כמה פעמים ביום וחושבת וחושבת ....

 

[orname]

לחץ נפשי+פיזי+ מחלה=הריון (ארוך)

קודם כל זה הכי טבעי שבעולם להיות בלחץ בתקופה הזו. אצלי זה היה ב"גלים" אבל בסה"כ המצב הכללי היה לחץ תמידי (ואני טיפוס לחוץ באופן תמידי). הטיפול האחרון בו הריתי - היה בתקופה הכי הכי הכי לחוצה. זה ארוך - אבל אולי ימחיש לך עד כמה הייתי בלחץ - ועדיין הסוף טוב... המון זמן שידברנו על למכור את הדירה - אבל רק שיחות עקרוניות. בלי לפרסם ממש או להחליט לאן לעבור. אחרי שכבר לגמרי ירדנו מעניין של למכור את הדירה בגלל מצב השוק, שיפצנו את אחד החדרים - עשינו ארון חדש - פתאום התקשר איזה מתווך שדיברנו איתו שנה וחצי לפני ומעולם לא ראה את הדירה - הביא איתו איזה איש שהסתכל חמש דקות, חזר למחרת והודיע שהוא רוצה לקנות, אבל בפינוי של חודש וחצי. היינו צריכים להחליט מיידית אם למכור אם להוריד במחיר וכמה, מה לעשות. אני האדם הכי פחות ספונטני שאני מכירה. הלחץ היה אדיר. בעלי יושב אצל המתווך. אני בבית בטלפון איתו - בסוללרי עם אמא שלי מתייעצת. למחרת חותמים על זכרון דברים - ושעתיים אח"כ בעלי נוסע לחו"ל. אני בדיוק ביום ה 11 למחזור. מתחילה מעקב לקראת החזרה של מוקפאים במחזור טיבעי. שבוע גשום. אין לי רכב ואני צריכה להגיע באוטובוס מראשון לציון בכל בוקר (חוקי מרפי - דווקא הפעם לא התקדם בדיוק כמו תמיד) עד תשע לאסותא -וזה אחרי שברבע לשמונה אני מביאה את הילדה לבית הספר.מגיעה כל יום ברגע האחרון. בלי נשימה. כבר אין לי ורידים. כל אחה"צ "זורקת" את הילדה אצל חברה אחרת - יום אחד דיקור סיני, ערב אחר כוריגון (ושוב - הכל בלי רכב...) אה.. כן... וזה היה שבוע גשום במיוחד... את כל זה מלווה הטראומה של הטיפול הקודם בו אף עובר לא שרד להקפאה (הפעם הוקפאו ביציות מופרות עוד לפני החלוקה). מפחדת נורא שאגיע ליום ויגידו לי ללכת הבייתה. וזה בכלל בלי לדעת אם בעלי יספיק לחזור בזמן להיות איתי. בקיצור שבוע מטורף פיזית ונפשית. ההחזרה בשבת. בעלי מגיע לבית החולים הישר משדה התעופה. כל השבוע אח"כ לא נחה דקה (טיפולים קודמים השתדלתי לקחת יום חופש אחד לפחות). חברה איתה אני נוסעת לעבודה ילדה אני עוברת לאוטובוס- עוד שעה וחצי ביום של נסיעות. אבל עדיין עוזרת לאחותי בשעות אחה"צ בטיפול בשובב בן השנה וחצי שלה (מן בוע שהייתה צירכה להשאר עד מאוחר בעבודה) אחרי ימי עבודה לחוצים. מגיעה לוקחת את הילדה מהצהרון - ומשם אליה בקצה השני של העיר. מרימה. משתוללת. מתרוצצת. שבוע אח"כ חולה. ביום של הבטא מחליטה לא ללכת לעבודה כדי לא להרוג אף אחד מהלחץ שבו אני נמצאת. משום מה יש לי תחושה טובה. וזה חיובי... אז הנה ההוכחה. לחץ נפשי לחץ פיזי מלחה. והנה נקלט. (ודרך אגב.. זה לגמרי בסדר לקחת תרופות הרגעה טבעיות אם זה עוזר לך) בהצלחה

 

[מם 1971]

נו באמת

כל פעם שאני שומעת שמישהו מייעץ את פנינת החוכמה :"תירגעי ואז תצליחי להיכנס להריון" הפיוזים קופצים לי

מה הקשר? אם הבעיה היא אצל הבן זוג והאישה תהיה רגועה הבעיות בזרע יפתרו? אבל בלי שום קשר ישיר להשפעת רוגעך על זרעו של בן זוגך... תקופת הטיפולים היא לא פשוטה ומלווה בהרבה לחץ נפשי ולכן הרבה מטופלות ממליצות להשתמש ב"רסקיו רמדי" שעשוי מפרחי באך והוא טבעי לחלוטין ותורם לרוגע ולקצת פחות עצבים. ניתן להשיג את הרסקיו בכל בית מרקחת . ודרך אגב מסיפורי ההצלחות בפורום ניתן ללמוד שהרבה מההריונות התרחשו דווקא אחרי טיפול שלא התנהל בדיוק לפי הספר וגרר איתו לחץ רב. שיהיה בהצלחה

 

[סוכריה על מקל]

לחץ לא מפריע להיכנס להריון ../images/Emo88.gif

אם הוא היה מפריע - נשים לא היו נכנסות להריון במלחמות, אחרי מקרי אונס ואסונות אחרים. לחץ משפיע עלינו בהרבה צורות ובהרבה תחומים, אבל כבר הוכח מחקרית שלחץ נקודתי לא מזיק לבריאות (לפעמים אפילו מועיל) - מה שעלול להזיק הוא לחץ (stress) כבד ומתמשך. אני ממש מתעצבנת

מהקשקוש הזה של "תרגעי ותיכנסי להריון". אל תתני לאף אחד לשגע אותך עם זה, ובפעם הבאה שמישהו אומר לך את זה תעני לו "אז תפסיק להלחיץ אותי!!!".

 

[באאבו]

תגידי את זה לרופא שלי.... ../images/Emo22.gif

 

[סוכריה על מקל]

אין בעיה. שלחי לי ת'מספר

ואני אדבר איתו. אני גם אסביר לו שבשביל ילדים מופלאים כמו שיוצאים מהפורום הזה צריך להתאמץ במיוחד.

 

[פּוֹנְג]

עובדתית זה נכון

כי לחץ הוא לא נחשב כאמצעי מניעה

יחד עם זאת לא חסרים סיפורים (שלא בדקתי איזה אחוז הם בין המנסים) של שינוי אווירה, שינוי עבודה חופשה ועוד דברים מרגיעים שאחריהם נכנסות להריון בנות שלא הצליחו תקופה ארוכה. כך שעובדתית כמו שאמרתי זה נכון, אבל מעשית זה לפעמים מצליח. מצד שני, יש גם כאלו שמצליחות להכנס כשהן בלחץ... רק תסבירו לי דבר אחר, איך אפשר לקחת חופש (ארוך), להחליף עבודה, ולהרגע, כשצריך לממן באופן כל שהוא את הטיפולים ...

 

[סוכריה על מקל]

יש לנו חברים שנכנסים להריון כל פעם

שמפטרים את הבעל...

 

[נועה 35]

תגובה פסיכולוגית בריאה ../images/Emo8.gif

וקצת יותר ברצינות - מעולם האבולוציה - בהרבה מאד מיני בעלי חיים וצמחים, המערכת בנויה ככה שכאשר התנאים הסביבתיים משתנים לרעה, מתרחשת התרבות ספונטאנית מהירה והפצה מאסיבית של צאצאים/נבגים/זרעים וכדומה.

 

[סוכריה על מקל]

ומכאן - שמתח עוזר לכניסה להריון...

 

[מם 1971]

נכון גם אצל בני האדם

ממחקרים בעולם עולה כי לאחר מלחמות נרשמה עלייה בילודה כך בארה"ב לאחר מלחמת ויאטנם וכך גם בארצנו הלוחמת לאחר יום כיפור ומלחמת המפרץ הראשונה. לדעתי אף הומצא שם לתופעה והילדים הללו נקראים ילדי הבום או משהו בסגנון. ולא אני לא מעודדת מלחמה, אז שרון אם אתה קורא את ההודעה תתעלם

 

[מם 1971]

../images/Emo132.gif התופעה מכונה בייבי בום

נזכרתי... השם הוענק לדור הילדים שנולדו לאחר מלחמת וייאטנם בעקבות הגידול הניכר בלידות באותה תקופה.

 

[מרב של ערן]

הבעיה עם כל הסיפורים האלה היא

שלא ניתן לבדוק האם הצליחו להרות בזכות אותם שינויים מרגיעים או שפשוט גלגל המזל התגלגל לצד הנכון וגם אם אותן נשים היו לחוצות היו נכנסות להריון.

 

[פינקי33]

העליה בילודה לאחר מלחמות היא בגלל

שנמצאים הרבה בבית ופחות יוצאים החוצה.... ואז עושים סקס יותר מהרגיל... אני גם שונאת את ה"תהיי רגועה וזה יבוא" ונמאס לי לשמוע. מישהי בעבודה אמרה לי שהיא יודעת שיש לי בעיה להכנס להריון בגלל המתח, אמרתי לה כן, נכון. שתחשוב ככה.... אני רק יכולה להגיד שאני בשנה הקשה בחיי, מעולם לא היתה לי שנה כזו קשה, היה לי קטע נורא מסריח בעבודה שהרס לי את החיים והוציא ממני את שמחת החיים שהיתה לי תמיד (ובינתיים אין הרבה שינוי...), אני עדיין באותו מקום עבודה כי אני לא מוותרת, עברתי לתפקיד חדש עם המון לחץ, קנינו דירה, לקחנו משכנתא היסטרית, השכרנו דירה (זו שגרנו בה בשכירות, שברנו חוזה) ועכשיו עוברים שיפוצים שמורטים לי את העצבים. חוץ מזה בעיות רפואיות של ההורים שמורידות לי עוד כמה שנים מהחיים כי אני בקשר אינטנסיבי איתם ונורא קשורה אליהם, ואלוהים יודע מה עוד ובנוסף לכל בעלי פוטר מעבודתו. אם אכנס להריון בחודשים הקרובים אז שברתי את כל חוקי מרפי אבל אני, בתקופה הזו, עם המתח שלפעמים גורם לי להשאר ערה חצי לילה (הבעלול דווקא ישן בשקט...) וגורם לי לדפיקות לב מואצות מאוד בשנה האחרונה, מתקשה להאמין... אני לוקחת לא מעט "קלמנרבין" שזה כדור הרגעה טבעי על בסיס פסיפלורה אבל גם הצורך בטבעי הזה מפחיד אותי, התלות הזו, וחוץ מזה למה אני לא יכולה להרגע כבר ולהרגיש דפיקות לב בקצב נורמלי????. סליחה על האורך, היום יש לי הרבה מה להגיד...

 

[נרי כ]

לחץ על הלחץ.

אני מאמינה גדולה מאוד בקשר בין גוף ונפש. ולמשל, אין לי ספק שכשאני חולה, או שאני זקוקה למנוחה ולא נותנת לעצמי באף דרך אחרת או שמשהו אחר לא בסדר איתי. אבל יש לי בעיה מאוד גדולה כשמשתמשים בלחץ כפתרון רפואי, במקום להודות שהם לא יודעים מה יש לי (והם אפילו יכולים לעשות את זה בקיצור: במפ). זה בסדר; למרות שבא לנו, אי אפשר למצוא סיבות לכל דבר. אבל כשאומרים "לחץ" נדמה לי שמחזירים את הכדור אלינו, ועכשיו אנחנו אשמות. חברה טובה שלי כל כך הופתעה לגלות שיש לי חסימה בחצוצרה, כי היא חשבה ש"זה סתם", שזה יעבור, או בקיצור - שאני אשמה. זה כמובן מאוד העליב אותי, ושמעתי הרבה התייחסויות כאלה, למזלי לא אליי אבל לנשים אחרות בטיפולים. ובכן: לא שלפעמים זה לא נכון, אבל זו תרופת הפלא לכל מה שרופאים לא יודעים. כמו שהיינו קטנים וכל פעם שהיינו חולים והרופא לא ידע מה זה הוא קבע בידענות שזה וירוס, זוכרות? ויש עם זה שתי בעיות מרכזיות: ראשית, זו תמונת המציאות שלנו. לחוצה. אנחנו חיים בתרבות כזאת, שמקסימום אפשר לווסת את הלחץ, אבל לא להפטר ממנו. ונכון, יש הרבה יותר מחלות לחץ. אבל זה לא עוזר להגיד למישהו שהוא לחוץ. זה רק מלחיץ עוד יותר. שנית, אם רופאים חושבים שלחץ הוא גורם כל כך מכריע, אז אולי שייקחו את זה בחשבון ביחס שלהם אלינו. כמעט כל המגעים שלי עם המערכת הרפואית היו כל כך מלחיצים, כל כך קשים, וכמעט תמיד אלו הצמתים שבהם התפרצתי וכמעט התפרקתי. כולל הרופא, שלא הכיר אותי - זאת היתה הפעם הראשונה שלי אצלו, אחרי כמעט שנה של ניסיונות - וצעק עליי את הטקסט הבא (לא נגענו, לא שינינו, ולשם ההגינות אני מוכנה אפילו להוריד את סימני הקריאה): "את לחוצה. אין לך שום בעיה. את אדם בריא, ורק בגלל הלחץ שלך את לא נכנסת להריון. אם תמשיכי להיות לחוצה, את תיכנסי לתור של טיפולי הפיריון, ומשם לא תצאי שנים. תראי למטה את התור לפיריון. הן מחכות שם שעות על שעות, ככה שנים. את תהיי בטיפולים, תקחי כדורים, זריקות, ואז תעברי להפריות, ובסוף, תהיה שביתה ולא תקבלי טופס 17 איזה חודשיים ואז תיכנסי להריון, זה מה שאת רוצה?". כשנושא הלחץ נכנס לתמונה, הרופאים כאילו שוכחים כל כלי או הסבר אחר שרכשו במהלך שנות לימודיהם וניסיונם, וזה לא מקובל עליי בכלל. אפשר ורצוי להציע, בריאליות, עוד משהו נעים לחיים - פסיכולוג, שחייה, חופש, יוגה. אבל אף פעם, אף פעם לא שמעתי מישהי שצעקו עליה שהיא תרגע, וזה עזר. עבדתי בטירוף ביומיים האחרונים ולכן חסכתי מכן את הגיגיי הבלתי מסתיימים ובלתי מתנסחים בקצרה, אבל אני מוכרחה לומר שהתגעגעתי.

 

[פינקי33]

עוד דבר, לא יודעת למה אבל כל חודש

בתקופת הביוץ מרוב הלחץ של "להיקלט" אני במתח גדול יותר, לחוצה יותר ועצבנית יותר. אולי עדיף היה שלא אדע מתי הביוץ, אולי אז הייתי רגועה... אבל כל ההתעסקויות האלה של מעקב הזקיקים וכו' גורמים לי להתרגש יותר...