פשעי הכיבוש 27/9/04

[אֲבִיב]

פשעי הכיבוש 27/9/04

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2982257,00.html 5 שוטרי מג"ב התעללו בפלסטינים, במחלקה לחקירת שוטרים אומרים כי מדובר באחד המקרים הקשים של התעללות בפלסטינים הזכורים להם. חמישה שוטרי מג"ב לקחו שני פלסטינים למבנה נטוש באבו דיס, שם החלה מסכת התעללות שכללה שפיכת שתן על ראשם, מכות, כיבוי בדלי סיגריות ואיומים. החמישה יובאו להארכת מעצרם

 

[הפרש הבודד היחיד]

הטימטום הבלתי פוסק

של החיפוש והעיסוק בדברים הרעים שאנחנו עושים - אני לא חושב שלא צריך לטפל בהתעללויות בכל חומרת הדין. אבל מענין שיש אנשים שזה הנושא היחידי שמעסיק אותם ואינם רואים כלל את הצד האחר של המטבע. שאנו חיים תחת איום מתמיד. אני גם מבין שיש איזה שהו קשר בין חוסר נוחות אישית " הזהות המינית " של האנשים הנתונים לאובססביות של הפגיעה בפלסתינים.

 

[Human Nature]

אני חושב שאם נפסיק לחפש את הדברים

הרעים שאנחנו עושים נהיה במצב מאוד גרוע. הרי ביקורת כלפי אחרים היא נורא פשוטה (ואני לא אומר שהעם הפלשתינאי חף מכל פשע...), אבל ביקורת כלפי עצמך? זה דבר שדורש גדולה מסוימת. לא צריך לטפל בהתעללויות בכל חומרת הדין? מדוע בדיוק? מה הופך התעללות, לא משנה במי, למשהו שהוא לא חמור בכל קנה מידה? מי בדיוק מקנה לחיילים הללו זכות לעשות משפט שדה? אותי זה מזעזע ומביש. התנהגות כזו מתאימה לתקופות אפלות בהסטוריה, כאלו שאנחנו תמיד מתפלצים כשאנחנו מדברים עליהן...