CHAOTICBOY
New member
פשוט מבולבל... (17)
אהלן חברה
בשבוע שעבר חזרתי ממקום כלשהו עם כל המשפחה. בדרך הביתה אחי סימן לי להביט מהחלון כי מישהי מנופפת לי לשלום, המנופפת הייתה ילדה בשנה שעברה היה בינינו מתח כזה (מבטים, והרגשה כללית כזו של ציפייה שאחד הצדדים יוביל מהלך). אחרי כמה דקות אבי שאל אותי לא חבל? נסו להתקרב, ובאותו רגע עלה לי הרעיון לנסות איתה משהו, אך הפעם לא לפחד ולהוביל מהלך.
איזה ערב אחד החלטתי לדבר איתה בפייסבוק, היה נחמד כיפי ומאוד זורם. ביום למחרת, המבטים שלנו הצטלבו לא מעט, חייכנו זה לזו וההרגשה הייתה נהדרת.
יום למחרת אותו יום הפלא, ובעצם עד רגע כתיבת ההודעה הזו, כאילו נהיה בנאדם אחר: המבטים שלה הם פתאום מבטים חושדים וחסרו חיוך, אני מקבל ממנה יחס קר שמתבטא בטון הדיבור שלה שנשמע כאילו היא עושה טובה שהיא עונה לי
מה אתם חושבים שקרה כאן?
אהלן חברה
בשבוע שעבר חזרתי ממקום כלשהו עם כל המשפחה. בדרך הביתה אחי סימן לי להביט מהחלון כי מישהי מנופפת לי לשלום, המנופפת הייתה ילדה בשנה שעברה היה בינינו מתח כזה (מבטים, והרגשה כללית כזו של ציפייה שאחד הצדדים יוביל מהלך). אחרי כמה דקות אבי שאל אותי לא חבל? נסו להתקרב, ובאותו רגע עלה לי הרעיון לנסות איתה משהו, אך הפעם לא לפחד ולהוביל מהלך.
איזה ערב אחד החלטתי לדבר איתה בפייסבוק, היה נחמד כיפי ומאוד זורם. ביום למחרת, המבטים שלנו הצטלבו לא מעט, חייכנו זה לזו וההרגשה הייתה נהדרת.
יום למחרת אותו יום הפלא, ובעצם עד רגע כתיבת ההודעה הזו, כאילו נהיה בנאדם אחר: המבטים שלה הם פתאום מבטים חושדים וחסרו חיוך, אני מקבל ממנה יחס קר שמתבטא בטון הדיבור שלה שנשמע כאילו היא עושה טובה שהיא עונה לי
מה אתם חושבים שקרה כאן?
