פשוט לא זוכרת

[m i t a l y]

פשוט לא זוכרת

אני מרגישה שזמנים ופרקים רחבים מאוד מילדותי נמחקו לי מהזכרון. אני מטיילת בפורומים ומנסה להיזכר, האם היה לי "תפקיד מיוחד" מעצם זה שהייתי ילדה בכורה במשפחה (מתוך פורום חינוך לילדים ולנוער) ? האם היה רעש בשכונה שהפריע לנו (מתוך פורום הורים לילדים ביסודי)? האם הוריי אפשרו לי או לא לעשות כאוות נפשי בזמן שהיינו יחד? (ממילא הייתי ילדה בכורה כשמתחתיי היו עוד 3 והזמן המוגבל שלנו עם הורינו היה 3 שעות אחה"צ מדי יום וזהו). פשוט לא זוכרת

 

[גלבועא]

בואי ננסה תסריט אחר

לא היית מסתובבת בפורומים האלה, האם הסוגיות האלה היו מענינות אותך? אם תשובתך לשאלתי חיובית, כלומר - לא היו מענינות אותך - שווה לבדוק מדוע זה מטריד אותך עכשיו? בשביל מה את "צריכה" לברר ענינים אלה? אישית, אני רואה בכל השאלות האלה פריצה אופנתית לתוך איזה מהלך של "טיפול", העצמת העצמי ומה לא?! אני למשל, ממש לא מוטרד מהבעיות האלה. זוכר/לא זוכר.. מספיק לי מה שאני זוכר ואינני מסוגל להשלים אתו, בשביל מה אני צריך עוד?

 

[maybesure]

זכרונות ילדות

גם אני כבת לחברי קיבוץ זוכרת מעט מאוד שעות בילוי עם ההורים, אבל הן היו מלאות: משחקים וטיולים ברגל, שירים ופינוק. זוכרת גם המון חוויות ימים שלמים ומסויימים מבית הילדים, חגים בקיבוץ, שירים משחקים שמות ופרצופים. ימי גיוס חקלאיים וארטיקים על הדשא, רחצה בממטרות לפני שבנו בריכה, ובכלל שלל זכרונות. גם רעים בחלקם כמו פחדים ואלימות (לא מההורים) אומרים שבערוב הימים זוכרים רק את הדברים הטובים, אבל ידוע שיש כאלו שזוכרים גם טראומות. וכשיש טראומות יש גם מי ש"מוחקים" אותן מהזכרון. יש זכרונות שאני מספרת כיום לאמי שקשורים לאנשים בגילה, וכשהיא שואלת אותם הם מאשרים שזה נכון. ואלו זכרונות מגילאים מאוד צעירים שלי. לבעלי יש אח תאום, הוא זוכר המון פרטים וחוויות (בעיקר טראומטיות ואלימות) מהילדות. כשהוא מספר בנוכחות בעלי אצל בעלי הזכרון מחוק לגמרי. הוא לא מצליח להבין או להזכר על מה אחיו מדבר! הם גדלו יחד, הלכו יחד לאותו גן, לאותם בתי"ס עד התיכון, ישנו יחד הכינו שעורים יחד אכלו יחד..הכל יחד. אחד זוכר המון אחד לא זוכר כלום. אני לא יודעת מה עדיף, כי לאחיו התאום יש משקעים קשים כנגד הוריהם, ולבעלי אין תלונות אם כי גם לא יותר מידי רגש בכלל. אני חושבת שטיפול בהיפנוזה היה מציף קצת זכרונות, אבל האמת: מפחיד.

 

[m i t a l y]

יפה ומעניין ../images/Emo39.gif

 

[ואו הבנתי]

קיבוץ זה מקום קשה לגדול בו.

 

[m i t a l y]

נכון.

 

[alona 9]

../images/Emo23.gif מיטלי

ואני מרגישה שזמנים ופרקים רחבים מאד מילדותם של ילדי נמחקו לי מהזכרון, האם היה להם תפקיד מיוחד?,האם אפשרתי להם לעשות כאוות נפשם בזמן שהיינו יחד? מתי הופיעו המילים אמא,אבא בפיהם?, מתי נגמלו?,מתי התחילו ללכת? נמחקו לי.. המון תמונות,המון אירועים,המון תאריכים.. לא זוכרת..

 

[מרים50]

../images/Emo24.gifאלונה,

גם לי זה קורה. היום ילדי גם הורים. כשהם שואלים אותי איך הם היו כשהיו קטנים, קשה לי לענות להם. פשוט לא זוכרת. רק פרטים קטנים חסרי ערך.

 

[m i t a l y]

ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

 

[מרים50]

מיטלי, אם התכוונת אלי,

אז תודה. אני תמיד קוראת את מה שכותבים ונהנית מאד. אני מעדיפה לקרוא מאשר לכתוב.

 

[m i t a l y]

כמובן ../images/Emo39.gif