פשוט בא לי למות.

luli74

New member
פשוט בא לי למות.

שלושה שבועות אחרי הניתוח. אני מרגישה הרבה יותר טוב, הצלקות נראות כמו עקיצות קטנות ורק ..חוט, כמו חוט דייגים מבצבץ מהן.. אנחנו לקראת סבב מוקפאים ו..הרירית פשוט לא צומחת. כבר עשרה ימים אני על אסטרופם, שלוש פעמים ביום, שבטוח מגרה את המוקדים הרדומים שלי, ורק במקום שבו רירית הרחם צריכה לצמוח היא לא צומחת. 4.9 מ"מ. זה פשוט כלום. ההחזרה כמובן נדחית. יש לי סלע על הלב שממאן להיעלם. מה עוד אני צריכה לעבור? הקטנטנים היפים שלי מחכים שם בפריזר באסותא, ואני לא מסוגלת לקבל אותם. זה קורע לי את הלב. לפונדקאית אין לנו כסף, ואין לי כח לעוד שברונות לב. אני כל כך עצובה.
 

Shame in you

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אני לא יודעת מה להגיד רק שיהיה טוב בסוף
 

זואילי

New member
../images/Emo201.gif

אני מצטערת לולי. יודעת כמה קשה הציפייה וההפסקה הבלתי נמנעת לפעמים בין הטיפולים. הקטנטנים שלך מחכים לרירית האופטימלית. וזה עוד יקרה. מה אומר הרופא? אין ביסוס לשיטת הסלק המומלצת... אבל זה בריא ואף טעים. תנסי. לא יזיק. ולגבי חוט הדייגים - הוא ינשור. גם לי יצא כזה ושיחקתי בו רבות עד שהתייבש, נשבר ונפל. תחזיקי מעמד יקירה. עוד קצת והעוברים שלך יעשו לך נעימים בבטן לתשעה חודשים של אושר.
 

luli74

New member
..../images/Emo7.gif

הרופא שלי אמר להמשיך עם האסטרופם עד יום ראשון- ואז עוד מעקב. את שיטת הסלק ניסיתי בחודשים הקודמים..ולזה לא ממש עזר, למעט העובדה שאני שונאת סלק!!! ...החוטים לא מטרידים אותי במיוחד. הם אפילו לא הפריעו לי להשתזף באילת...החלטנו לנסוע ספונטני, למרות שאני עדיין בחופשת מחלה. במקום לנוח בבית נחתי כשאני צפה לי על מזרון בבריכה...הייתי בטוחה שהשלווה תועיל גם לרירית, כי הכל הרי קשור גם לנפש, אבל נאדה, כלום. חשבתי על דיקורים- אבל כל מי שפניתי אליו עסוק. כנראה שזה לא נועד לקרות.
 

lee E

New member
יקירה..תחזיקי מעמד..

את יודעת שאומרים שכל עכבה לטובה, ואני מאמינה בזה בכל ליבי. הקטנטנים שלך יחכו לך עוד קצת. רק עוד קצת סבלנות...
 
אולי תנסי פרוגינובה

לפעמים היא גורמת לתגובה טובה יותר ולמה לא תשלבי את אייל פוליטי? כדאי לנסות. אני בזמנו לא התרשמתי ממנו מי יודע מה אבל התמציות ששתינו לפני הטיפול הכינו את הרחם ושיפרו מאד מאד את הזרע.
 

luli74

New member
זה לא יאומן. הרירית נעלמת

היום היא היתה רק 3.6, אחרי שבמאמצים רבים הגענו ל-4.9. הרופא שלי אמר שאני אתחיל לקחת דקסמתזון ושנחשוב לנסות פיפל. דווקא סוריאנו המלך אמר שאין מה להתרגש, שהוא ימדוד בעצמו את הרירית (כי טכנאיות הן לא תמיד מספיק מיומנות, ויש סטיה גם בין המכשירים), ושלדעתו הרירית לא תפריע לקליטה, עכשו כשאני "נקייה" (..אחרי הניתוח). האיש הזה פשוט עושה לי טוב. יש לי תור לדיקור והומיאופטיה מחר בערב (לא אייל פוליטי...כי שמעתי עליו דברים לא הכי טובים..אלא מישהו אחר. נראה, אני סקפטית, אבל אולי אני אופתע לטובה)
 
למעלה