רבים מהדברים שאמרת מופרכים בעליל.
קודם כל: טלי פחימה נשפטה בעוון עבירות מגוחכות שיוחסו לה, ונאסרה בסופו של דבר בגלל שתרגמה כביכול לזכריה זביידי מסמך בעברית ומפה, שנתפסו ע"י הכוח שלו ותיארו את מבצע "דמעות תנין". למעשה, יכולתה של טלי פחימה לקרוא מפות נמוכה בהרבה מזו של הלוחמים במחנה, ואשמת התרגום מגוחכת שבעתיים שכן רבים מאוד מתושבי ג'נין יודעים לדבר עברית שוטף וגם לקרוא. זכריה זביידי עצמו יודע לדבר עברית ולצד המלל במסמכים (שתאר את המבוקשים) היו תמונותיהם, אני בוחר להאמין שזכריה מסוגל לזהות את תמונות חבריו. שנית, צוי האלוף לגבי בלעין לא עומדות בשום קנה מידה משפטי, הן מאחר והצבא לא מוכן לנמק את הצווים בפני המשפט (שכן העילה למתן הצווים היא לא חוקית ואנטי- דמוקרטית) והן מאחר ואכיפתם סלקטיבית, ובעוד שמפגינים ישראלים, פלסטינים ובינ"ל מעוקבים ונעצרים בגלל הפרה של הצו, אנשי ההתנחלויות ניל"י ושאר ההתנחלויות הנמצאות באיזור הנחשב ל"שטח צבאי סגור" אפילו לא מודעים להימצאותם בשטח כזה, ותנועתם במחסומים לא מופרעת כהוא זה מהצו. שלישית, אני מבקש ממך זו הפעם השלישית להסביר את הראצוינל מאחורי פעולותיו של הצבא ברמאללה ביום חמישי. מה שעולה במעורפל מהודעתך הוא שאתה מאמין שהתעללות חסרת פשרות באוכלוסיה אזרחית אמורה לגרום לה לוותר על המחסה לטרוריסטים, בניגוד לאפשרות להעמיק את הסכסוך ולתת לגיטימציה מוחלטת לטרור נגדי. אני לא מבין את הצעתך בכלל לגבי ההתנגדות הפלסטינית. בראשונה: האם אתה מכיר בהבחנה שבין פעילות גרילה לפעילות טרור? שנית: האם אתה רואה איזושהי דוגמא היסטורית למצב דומה של סכסוך לאומי אלים שנפתר בעקבות הנחתת מכה איומה מתמיד? האם אתה מכיר באיזושהי צורה בזכויות אדם? האם אתה רואה בפלסטינים עם נחות? לגבי עניין הסכין והמזלג. החוק הבינלאומי (שבדיוק שאלתי אם אתה מכיר בתקפותו) מחייב כל מדינה ל"עקרון האבחנה", אני מניח שאתה יודע במה מדובר, ובכל זאת, ההפרדה הבסיסית שבין לוחם אויב לאזרח. מדיניות כגון המחסומים היא בגדר ענישה קולקטיבית ופגיעה בכל האזרחים כדי לפגוע גם באוייבים. זה לא מקובל בשום קנה מידה.