החיים בקיבוץ
New member
פשוט איום ונורא..
נכון מעצבן לקרוא כל הזמן את התלונות שלי?
אל תדאגו, אני עדיין איכשהו אופטימי, ואני מאמין שיום אחד אני אכתוב כאן הודעה בלי תלונה אחת!! בכל מקרה נקבעו לי איזה שני ראיונות בקרוב של מקומות שאולי אעבור אליהם... הראיון הראשון יהיה ביום רביעי הקרוב... אני פשוט משתגע עד אז.. אני כבר ממש משתגע! אני נמצא שם בבסיס, פשוט לא עושה שום דבר כל היום! כבר קראתי כל ספר שהיה עלי! (אפילו ספרים טיפשיים ומשעממים) כבר ספרתי כמה פגמים יש בשולחן בפינת עישון! (יש המון פגמים, הגשתי דו"ח לרס"פ) למישהו יש עוד רעיונות? מה אני יכול לעשות שכשפשוט יושבים בלי עבודה במשך כמעט חודש? (תתחשבו בזה שאין טלוויזיה, כל הספרים שעלי כבר קראתי, ניצחתי את הטלפון שלי יותר מדי פעמים כששיחקתי מולו שש בש, אין לי צורך ללכת ולטייל, כי כבר טיילתי בכל הבסיס, המחשבים במשרדים שסובבים אותי כל הזמן תפוסים ואין בהם בכלל משחקים, ו כואבות האצבעות מהגיטרה) היום המש"קית ת"ש ה"נחמדה" שלי אמרה לי שהיא צילצלה לבקו"ם לברר אם הטופס 55 שלי מטופל, ומרי פשוט אמרה לה שהיא עוד לא התחילה לטפל בו... אני מרגיש כאילו גם מרי נותנת לי להמתין עכשיו.. מה אני עושה? כבר כמעט חודש ללא עבודה!!! פשוט נמאס לי.. יש אפשרות לדעתכם שיוכלו לסדר לי בינתיים להמתין בבקו"ם עד שאני אקבל מקום חדש? העיקר לא להגיע שוב לבסיס הנוכחי שלי.. היום כבר ממש עלו לי מחשבות על להיות נפקד.. אבל אז הלכתי למפקד והוא נתן לי אפטר קטן ומסכן הוא שאל אותי אם ביום רביעי אני חוזר לבסיס אחרי הראיון.. אז מרתי לו שאם הוא יגיד לי לחזור אני אחזור.. אבל גם אמרתי לו שהוא יודע טוב מאוד שאין סיבה לא להוציא אותי רבעו"ש, כי סך הכל הוא לא צריך אותי שם, אז הוא אמר "נכון, נחשוב על זה" אני פשוט משתגע, אני עוד שניה בוכה. עמי
נכון מעצבן לקרוא כל הזמן את התלונות שלי?