פרשת "תצוה":
בס"ד
"והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם"
על כל אבן מאבני החושן היה חקוק שמו של אחד השבטים. חכמינו אמרו, כי "ישפה" הייתה האבן של בנימין. מדוע דווקא אבן זו, ישפה, הייתה דווקא של בנימין?
באבן זו התרחש מעשה, שיש בו לקח רב לעניין כיבוד אב. מסופר בירושלמי במסכת פאה על נוכרי אחד בשם דמא בן נתינא, שביקשו ישראל לקנות אצלו אבן ישפה, אך מכיוון שאביו היה ישן אותה שעה על הארגז בו הייתה נתונה האבן, וויתר על הריווח העצום ולא מכר את האבן, ובלבד שלא להעיר את אביו משנתו. אותו דמא בן נתינא מהווה דוגמא ומופת לקיום מצוות כיבוד אב.
כיוון שבנימין לא השתתף במעשה מכירת יוסף ולא ציער את אביו כשאר אחיו, ממילא הרי קיים מצוות כיבוד אב בשלימות, ולפיכך זכה באבן זו.
"ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה"
התואר "חכם לב" פירושו הוא אדם הרוצה את הידע והחוכמה, ועושה את כל המאמצים על מנת להשיג אותם.
בהקשר לזה מסופר על הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל, שהגיע פעם לישיבת וולוז'ין לחפש חתן לבתו. והיות ולא היה בכוחו לבחון את כל בחורי הישיבה, שאל בבית המדרש קושיה עצומה והכריז, כי הבחור אשר יצליח לתרצה – יהיה חתן לבתו.
הישיבה הייתה כמרקחה, עמלו הבחורים, אימצו מוחותיהם, שקדו יומם ולילה להצליח לתרץ את הקושיה, שכן מי אינו רוצה להיות חתנו של גאון הדור?
תורים ארוכים השתרכו לפני דלת חדרו של ר' איזיל. בחורים מופלגים הרצו לפניו את תירוציהם, אך איש לא הצליח למצוא את התירוץ הנכון לקושיה. אחר ימים אחדים יצא רבי איזיל לדרכו בידיים ריקות.
אחר שעברה המרכבה כברת דרך מן העיר, שמע לפתע העגלון קול קורא מאחוריו: "עצור, עצור". אחד מבחורי הישיבה, רבי יוסף שלופער, התקרב אל המרכבה כשהוא תשוש ויגע. רבי – קרא מתנשף ומתנשף – את התירוץ...
האם מצאת תירוץ לקושיה? – שאל רבי איזיל. לא, רבי – אמר – אמנם לא מצאתי, אך חייב אני לדעת מהו התירוץ.
אורו פניו של רבי איזיל חריף. בך בחרתי – קרא. תשוקתך העצומה לתורה אשר הריצה אותך עד לכאן... לא הבחינה ולא הכבוד הם אלה, שהטרידו אותך ודחפו אותך לחפש את התירוץ, אלא אהבת הידע ואהבת התורה לשמה. אותך בחרתי ואתה תהיה חתני!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
בס"ד
"והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם"
על כל אבן מאבני החושן היה חקוק שמו של אחד השבטים. חכמינו אמרו, כי "ישפה" הייתה האבן של בנימין. מדוע דווקא אבן זו, ישפה, הייתה דווקא של בנימין?
באבן זו התרחש מעשה, שיש בו לקח רב לעניין כיבוד אב. מסופר בירושלמי במסכת פאה על נוכרי אחד בשם דמא בן נתינא, שביקשו ישראל לקנות אצלו אבן ישפה, אך מכיוון שאביו היה ישן אותה שעה על הארגז בו הייתה נתונה האבן, וויתר על הריווח העצום ולא מכר את האבן, ובלבד שלא להעיר את אביו משנתו. אותו דמא בן נתינא מהווה דוגמא ומופת לקיום מצוות כיבוד אב.
כיוון שבנימין לא השתתף במעשה מכירת יוסף ולא ציער את אביו כשאר אחיו, ממילא הרי קיים מצוות כיבוד אב בשלימות, ולפיכך זכה באבן זו.
"ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה"
התואר "חכם לב" פירושו הוא אדם הרוצה את הידע והחוכמה, ועושה את כל המאמצים על מנת להשיג אותם.
בהקשר לזה מסופר על הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל, שהגיע פעם לישיבת וולוז'ין לחפש חתן לבתו. והיות ולא היה בכוחו לבחון את כל בחורי הישיבה, שאל בבית המדרש קושיה עצומה והכריז, כי הבחור אשר יצליח לתרצה – יהיה חתן לבתו.
הישיבה הייתה כמרקחה, עמלו הבחורים, אימצו מוחותיהם, שקדו יומם ולילה להצליח לתרץ את הקושיה, שכן מי אינו רוצה להיות חתנו של גאון הדור?
תורים ארוכים השתרכו לפני דלת חדרו של ר' איזיל. בחורים מופלגים הרצו לפניו את תירוציהם, אך איש לא הצליח למצוא את התירוץ הנכון לקושיה. אחר ימים אחדים יצא רבי איזיל לדרכו בידיים ריקות.
אחר שעברה המרכבה כברת דרך מן העיר, שמע לפתע העגלון קול קורא מאחוריו: "עצור, עצור". אחד מבחורי הישיבה, רבי יוסף שלופער, התקרב אל המרכבה כשהוא תשוש ויגע. רבי – קרא מתנשף ומתנשף – את התירוץ...
האם מצאת תירוץ לקושיה? – שאל רבי איזיל. לא, רבי – אמר – אמנם לא מצאתי, אך חייב אני לדעת מהו התירוץ.
אורו פניו של רבי איזיל חריף. בך בחרתי – קרא. תשוקתך העצומה לתורה אשר הריצה אותך עד לכאן... לא הבחינה ולא הכבוד הם אלה, שהטרידו אותך ודחפו אותך לחפש את התירוץ, אלא אהבת הידע ואהבת התורה לשמה. אותך בחרתי ואתה תהיה חתני!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!